בחירת מסלול פנסיוני מועדף: הכוח בידיים של העובד
החל משנת 2005 חל שינוי גדול במערכת היחסים המשולשת הכוללת את המעביד, סוכן הביטוח שלו והעובד. לצערנו רבים מהעובדים עדין אינם מודעים לשינוי אשר מעניק להם אפשרויות וחופש פעולה גדול הרבה יותר בבחירת המוצר הפנסיוני ורבים עדין אינם מנצלים זכות זו.
דוקא אצל המעבידים, אשר לכאורה הם הנפגעים הגדולים מהשינוי, אנו רואים מודעות גדולה יותר, אנו מניחים כי מודעות זו נובעת מיעוץ משפטי שוטף אשר מבהיר למעביד את הסכנות העומדות בפניו במידה ולא יכבד את זכויות העובד.
השינוי עליו אנו מדברים מסתתר בסעיף קטן בחוק הפיקוח על שרותים פיננסים (קופות גמל) התשס"א -2005. בסעיף מספר 20 לחוק תחת הכותרת "בחירת קופת גמל":
"עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל שאינה קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 78ז לחוק הפיקוח על הביטוח, לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי (בסעיף זה - הדין או ההסכם), או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו..."( הדגשה שלי)
קצת היסטוריה: עד לחקיקת הסעיף האמור הבחירה באיזה מוצר פנסיוני יבוטח העובד היתה תחת אחריותו ושליטתו הכמעט בלעדית של המעביד וזה היה מושפע בדרך כלל משיקוליו של סוכן הביטוח או ההסכם הקיבוצי אשר היה במקום העבודה. פעמים רבות הופסקו תוכניות פנסינוניות קימות וטובות, תחת שיקולים אלו, ולעיתים קרובות נגרם בעקבות כך נזק גדול לעובד הפשוט.
החל מחקיקת חוק זה עברה זכות הבחירה באופן מלא לעובד.
אז מה לעשות?
השלב הראשון הוא שלב הידיעה. חשוב לדעת ולהכיר את הזכויות. לעובד ישנם זכויות וחלק מהזכויות שלו נמצאות ביכולתו לבחור את המוצר לחסכון הפנסיוני המתאים ביותר עבורו. כאשר העובד מודע לזכויותיו קל לו יותר לבצע מו"מ בעקבותיו ישיג תנאים טובים יותר במוצר הפנסיוני.
שנית, חשוב שהעובד טרם בחירתו במוצר הפנסיוני בו הוא חוסך יקדיש קצת יותר מכמה דקות בשביל לנסות להבין את האלטרנטיבות העומדות בפניו, ההחלטה באיזה מוצר לחסוך, בודאי עכשיו כאשר ניתן להמשיך עם המוצר לאורך זמן ,היא החלטה כלכלית חשובה ומשמעותית.
חשוב להכיר את המדורים הכלכלים המציגים את נתוני הקופות, חשוב לבדוק תשואות ודמי ניהול וחשוב להכיר את ההבדלים העיקרים בין המוצרים. במדור הפנסיוני של ביז פורטל אנו משתדלים לעדכן בכל הנתונים הללו.
שלישית להתיעץ. פעמים רבות יבחר המעביד לרכוש עבור העובד את המוצר שנבחר על ידי סוכן הביטוח שלו, במקרה כזה עולה חשיבותו דוקא של סוכן הביטוח האישי בתור יועץ, בהנחה שלא דרכו נרכש המוצר.
האם הבחירה היא סופית ומה קורה אם העובד אינו בוחר?
העובד יכול לשנות את בחירתו בכל עת. יחד עם זאת עקב הנטיה שלנו שלא לבצע שינויים ועקב הצורך להסתכל על השוק הפנסיוני לאורך זמן, החשיבות של הבחירה הראשונית היא גבוהה מאד.
במידה והעובד אינו בוחר סביר להניח שיקרו אחד משני הדברים הבאים:
הראשון: סוכן הביטוח של המעסיק יפגוש את העובד ויחתים אותו על ההסדר הפנסיוני אשר מבוצע באותו עסק, גם אם אותו הסדר אינו בדיוק ההסדר המתאים ביותר לעובד.
השני: במידה וקיים הסכם שבמסגרתו נקבעה קופת גמל כברירת מחדל , כמו לדוגמא הסכם פנסיית החובה הקובע כברירת מחדל קרן פנסיה מקיפה, סביר כי העובד ימצא את עצמו מבוטח באותה ברירת מחדל.
חשוב לציין כי חקיקת החוק השיגה כבר הישג לעובדים. סוכנויות הביטוח אשר עובדות עם המעבידים (סוכנויות ההסדר), השכילו להבין כי מכיון שהכח לבחור עבר מהמעביד לעובד , המוצרים שהם צריכות להציע חיבים להיות אטרקטיבים בכדי לשכנע את העובד לרכוש את המוצר שלהם.
לסיכום, הכוח בבחירת המוצר עבר לידים של העובד ועל כן טוב יעשה כל אחד אם יקדיש מעט זמן בכדי ללמוד קצת יותר על המוצרים הפנסיונים והאלטרנטיבות הקימות.
*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
