טבעות בצל אולימפיות: תביעה הוגשה נגד יהושע TBWA ויבואני Kenwood

למי שייך הסמל האולימפי? הוועד האולימפי תובע את משרד הפרסום ויבואנית מוצרי האלקטרוניקה בגין שימוש ללא אישור בסמל הטבעות המוכר לפרסום מוצרי KENWWOD
משה בנימין |

הוועד האולימפי הגיש הבוקר (ראשון) תביעה בסכום של 300 אלף שקלים כנגד משרד הפרסום יהושע TBWA וחברת ברימאג' דיגיטל, יבואנית מוצרי Kenwood לישראל בגין שימוש מסחרי ללא אישור בסמל המסחרי האולימפי המוכר - הטבעות. הוועד האולימפי הגיש את התביעה ל-2 החברות בשם הוועד האולימפי הבינלאומי.

הוועד האולימפי תובע את יהושע TBWA וברימאג' דיגיטל על מודעה שעלתה בעיתונות היומית במרץ 2010 ופרסמה מעבד מזון לחיתוך בצל. משרד הפרסום לקח 5 טבעות בצל וסידר אותם באופן זהה לסמל הוועד האולימפי.

במכתב שנשלח ע"י הוועד לברימאג' טרם התביעה המשפטית נכתב: "מרשינו רואים בחומרה יתרה את העובדה שעשיתם שימוש מסחרי נצלני בסימן תוך עיוות המראה שלו כדי שייראה כמו טבעות בצל. שימושים מסחריים שכאלה, תוך עיוות המראה שוחקים את ייחודיותו וערכו של הסמל כסמל התנועה האולימפית".

בחברת ברימאג' דיגיטל התנערו מאשמה וגלגלו אותה קדימה ל"משרד הפרסום החיצוני - יהושע TBWA שעשה זאת בתום לב". בכל אופן טענו בברימאג' כי רק לצורכי זהירות בלבד, לטענתה, "5 הטבעות המופיעות בפרסום הינן אי-סימטריות העשויות מבצל והינן בצבע סגול ולכן אינן מהוות שימוש בסימן המסחר הרשום".

הוועד האולימפי ביקש לסיים את הסוגיה מחוץ לבית המשפט עם הסדר כספי בגובה 100 אלף שקל. ברימאג' דיגיטל התנערה כאמור מאשמה והורתה לוועד האולימפי לפעול בנושא זה מול יהושע TBWA. לבסוף לא הגיעו הוועד האולימפי וברימאג' להסדר ותביעה על סך 300 אלף שקלים הוגשה כנגדם וכנגד משרד הפרסום.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, באמצעות עורכי הדין שמעון צ'רטוב וגיל עטר ממשרד נשיץ ברנדס.

ביהושע TBWA ובברימאג' דיגיטל בחרו שלא להגיב לידיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.