אסיה סגרה בעליות: סין התמקדה בארגנטינה, הניקיי זינק 2.7% ביפן

הבנק המרכזי ביפן עשוי להעלות תחזיות השבוע. באוסטרליה עדכנו את תחזית העודף התקציבי ומיתנו את תחזית הצמיחה. עונת הדו"חות בוול סטריט סיפקה רוח גבית
יונתן גורודישר |

בורסות אסיה שימרו היום את הסנטימנט החיובי ששורר לאחרונה גם בבורסות ניו יורק. מדד הניקיי בלט לטובה, ברקע לפרסומים כי הממשל עשוי לעדכן השבוע את תחזית הצמיחה. גם באוסטרליה נרשמו עליות נאות. עליות השערים הבוקר היו מקיפות, כאשר מניות הטכנולוגיה, פיננסים וגם מניות חברות התעשייה רשמו עליות נאות. עם סגירת המסחר, מדד הניקיי זינק ב-2.71% בטוקיו, המדד בשנחאי הוסיף 0.82%, מדד הקוספי דילג 1.32% בסיאול, ההאנג סנג עלה 0.58% בהונג קונג. באוסטרליה, מדד ה-ASX/S&P טיפס 1.5%. תוצאות טובות לחברת האלומיניום אלקואה תמכו בעליות השערים אמש בוול סטריט, כאשר מדד הדאו ג'ונס טיפס 1.44%, מדד ה-S&P 500 הוסיף 1.53% ומדד הנאסד"ק 100 זינק ב-1.99%. לאחר הסגירה אמש הייתה זו אינטל שדיווחה ועקפה את התחזיות בשוק. ענקית השבבים דיווחה על רווח של 51 סנט למניה על הכנסות של 10.77 מיליארד דולר. זהו הרבעון השני הטוב ביותר של החברה ב-42 שנות קיומה. לדוחות אינטל בהרחבה "אחרי שהפכו לפאסימיים לגבי התוצאות לפני מספר שבועות, השווקים מקווים כעת שהתוצאות של אלקואה ואינטל הן התחלתה של עונת דוחות טובה", כך אמר למרקטוואץ' קהון גו, כלכלן בכיר ב-ANZ בנק. הממשל הסיני עשוי להשקיע בקרוב כ-10 מיליארד דולר במערכת הרכבות של ארגנטינה, כך על פי פרסומים של כלי תקשורת שונים בסין. בימים אלו מבקרת נשיאת ארגנטינה, כריטינה פרננדז, בסין ונראה כי מהות הפגישה הינה הגדלת החשיפה של הממשל הסיני לעסקי הרכבות והנפט באמריקה הלאטינית. בסידניה המניות נסחרו ברמת השיא של כשבועיים, זאת לאחר שסנטימנט הצרכנים במדינה עלה ב-11.1% בחודש יוני, כמו גם ברקע לעדכון תחזית העודף בתקציב. מניות חברות החומרים והמחצבים רשמו עליות נאות, כאשר BHP ביליטון הוסיפה 1.6% וריו טינטו עלתה 1.3% מנגד, הוריד הממשל האוסטרלי את תחזית הצמיחה ל-2010 ו-2010 מ-3.25% ו-4% לרמה של 3% ו-3.75%, בהתאמה. ביפן, הבנק המרכזי צפוי להעלות את תחזית הצמיחה ל-2010, כך על פי מגזין החדשות 'ניקיי'. מדובר בתחזית שתעמיד את קצב צמיחת התוצר המקומי הגולמי של יפן בכ-2%, זאת בהשוואה לתחזית הנוכחית שעומדת על גידול של 1.8% בתמ"ג. על פי הפרסומים, הודעה רשמית עשויה להתקבל כבר בימים הקרובים. "נפח הייצוא ופעילות הייצור המקומית ביפן מנפקים תוצאות טובות מן הצפוי, הודות לעלייה החדה בביקושים מכיוונם של השווקים המתפתחים", כך התפרסם היום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.