חוצות: נדחתה העתירה של רפיד; מכרז המיליונים של פ"ת הולך לקשת שלטים
שלוש שנים לאחר פתיחת המכרז על שילוט החוצות בעיר פתח-תקווה הגיעה לסיומה הסאגה עם הכרעת בית המשפט המחוזי בת"א לטובת קשת שלטים. אל המכרז המקורי ניגשו 4 חברות שילוט: רפיד, מבט, מדיה קונטרול וקשת שלטים שגם הוכרזה כזוכה. מדובר על מכרז בעלות של כ-10 מליון שקל לתקופה של 7+ 3 שנים אשר כולל בתוכו הקמה של כ 120 פני פרסום חדשים בעיר פ"ת.
ההחלטה המקורית על זכייתה של קשת לא עברה באופן חלק וועדת המכרזים של העיר פתח-תקווה עיכבה את יישום ההחלטה. לאחר בדיקה ראשונית של ההצעות בשנת 2007, נדרשו המציעים ביניהם קשת, הזוכה ורפיד שעתרה לבית המשפט, להמציא מסמכים לרישיון עסק וכן תצהיר לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים. רפיד הגישה לעיריית פתח-תקווה אישור על כך שאינה חבה ברישיון עסק הואיל והיא מנהלת משרדים למכירת שטחי פרסום ואינה מייצרת או מוכרת שלטים, והמתינה להודעת העירייה בדבר תוצאות המכרז.
ביום 17.10.07 נודע לרפיד כי קשת זכתה במכרז, וזאת לאחר שקיבלה דרישה ממנהל מחלקת השלטים בעירייה להסיר את השילוט המוצב מטעמה בפינת הרחובות היצירה וז'בוטינסקי בעקבות זכייה זו. משנודע לרפיד על דבר הזכייה, דרשה לקבל לידיה את מסמכי המכרז, לרבות פרוטוקול וועדת המכרזים שבחרה בזוכה. במענה למכתבה, חזרה העירייה על דרישתה להסרת השלטים שהוצבו ע"י רפיד בפתח-תקווה בשטחה, וציינה בפניה כי בקשתה לקבלת מידע אודות התנהלות ועדת המכרזים הופנתה לטיפול הלשכה המשפטית בעירייה, שצפויה להשיב לה בעניין.
רפיד גילתה, מאוחר יותר לאחר עיון בחוות הדעת ובהחלטה הסופית כי כל ההצעות למעט ההצעה הזוכה של קשת נפסלו, בין היתר מן הטעם של אי המצאת רישיון עסק כנדרש בתנאי הסף של המכרז. מנקודה זו והלאה נידון העניין בבתי-משפט והוחלפו תביעות ועתירות הדדיות בין הצדדים.
בימים האחרונים כאמור נחתם סופית העניין המשפטי ולאחר מאבק משפטי ארוך קיבלה השופטת וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בת"א מיכל רובינשטיין את ההכרעה ופסקה באופן חד משמעי כי חברת קשת שלטים היא הזוכה במכרז פרסום חוצות של העיר פ"ת.
קשת שלטים מצרפת כעת את פ"ת לשאר הזיכיונות הקיימים ברשותה כגון, אשדוד,גבעת שמואל,לוד ועוד.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.