200 אלף צועדים? בטוח?

ניסיון מעניין של עיתון "בשבע" לספור את הצועדים * ראיון עם רופרט מרדוק * היתקעות שכר המינימום * העיר קורע את כתבת הסודנים של 7 ימים
דבורית שרגל |

מעריב חזר לתלם, וצעדת הגלעד חוזרת לראשער, כולל הסרט הצהוב.

נו, כמה באמת

במסגרת כתבה העוסקת בנפגעי טרור בעיתון בשבע (שיצא היום), מובאת גם מסגרת ובה התייחסות למספר המשתתפים בצעדת הגלעד.

ארגון אלמגור (נפגעי טרור) ספר את המשתתפים על פי התמונות בעיתונים, תצלומים שצריכים היו להיות מעצימים.

כותב עדי גרסיאל בבשבע:

"אנשי הארגון נעזרו בטכניקת ניתוח שבה מחולקות תמונות הקהל לפרוסות קטנות בצורה המאפשרת אומדן בדרגת דיוק גבוהה ואף בטכניקת ‘ספירת ראשים’... בתמונה נראים כאלף איש על פי האומדן ו-1,293 בספירה ידנית. המנתחים מוכנים להיות נדיבים ולהוסיף עוד כ-500 איש לספירה עבור הזנב

של הטור. מכאן שבתמונה המרשימה מת”א נראים פחות מ-2,000 בני אדם".

....

'המסע נע בין כמה מאות ל-2,000 איש... לרוב, נוער של התנועה ההתיישבותית שיואל מהרשק מנהל את אגף המשימות שלה, ותנועת הצופים שליבמן (ראש מטה קמפיין שליט) היה מנהלה'. ממיעוט המשתתפים מסיק מאיר אינדור (יו"ר אלמגור, V) כי למרות הקמפיין חסר התקדים, 'עם ישראל לא קנה את השטיקים והגימיקים של יחצני הצעדה והבין שמדובר בצעדה למען שחרור מחבלים'".

או פה

יואל מרשק (מהרש"ק? מהרשק?), אדריכל הצעדה שהשתתף בתוכנית הבוקר של קשת (לא היה מזיק להוסיף כתובית עם שמו (טען שהשתתפו בה 200,000 איש.

זה גם מה שכתוב היום במעריב.

על פי מעריב, שהקדיש גם את כפ' 2-3 לצעדה, בנוסף ל-200 אלף שצעדו, ישתתפו היום עוד 200,000 בצעדה בגן העצמאות.

ע' 5 במעריב מוקדש לראיונות עם תיכוניסטים שהתחילו ללמוד כששליט נשבה, וכעת הם מתגייסים. אפשר לקרוא שם משפטים כמו "אני מתגייס, למרות המקרה של גלעד". באמת תודה רבה!

לידיעות יש כותבת אורחת: טלי בן עובדיה, שאמה נרצחה בידי מחבל ששוחרר בעסקת ג'יבריל. אבל היא כותבת: "אם אמא הייתה בחיים היא הייתה אומרת 'תחזירו כבר את הילד'"

מיילבק

הלל גרשוני:

"יש קו אחד המחבר בין צעדת שליט לצעדת שכר המינימום: חוסר היכולת להבין מורכבות ופרדוקסליות של תהליכים. רוצים ששליט ישוחרר, אז מה עושים? צעדה. רוצים ששכר העובדים יעלה, אז למה לא לחוקק חוק. השלכות? למה שיהיו השלכות? זה הרי חטא לחשוב על דברים רציונלית. זו "מדעיזציה של הכלכלה" רחמנא ליצלן. זה בסך הכל "ציניות של פוליטיקאים". מוזר, למה הם כאלה ציניים? הרי הם תלויים בבוחרים. כדאי להם לעשות מה שייראה ויצטלם טוב, כלומר לחתום על עסקה לשחרור שליט ולהעלות את שכר המינימום ל-10,000$.

האם לרגע אחד לא עוצרים הצועדים וחושבים, האם אני באמת מועיל או מזיק לעניין שלי? האם צעדה לא תדחה את שחרור גלעד במקום להקדים אותו?

האם העלאת שכר המינימום לא תפגע בהרבה עובדים שיפוטרו? אני לא יודע, אולי אותם פעילים וכתבים לא באמת מעוניינים ברווחת העובדים אלא בכך שהם (הפעילים) יצטלמו טוב בטלוויזיה, ולעזאזל ההשלכות. אולי הם חושבים שיש דרך טובה יותר לחשב השלכות של צעדים כלכליים מאשר לעשות להם "מדעיזציה". אני מציע: לשאול תמנון.

פח יקוש

מעניין אם החרדים שדחפו את הפח לכביש מספר 1, שגרם לפציעתם של שני רוכבי אופנוע יעמדו לדין. כלומר אם מישהו יחקור את זה.

מה עבר להם בראש?

וגם, מה אכפת לכם מהחפירות במתחם אנדרומדה? שבו בשקט בירושלים.

שכר המינימום

מעריב, שנוקט קו חד משמעי בנושא מתחילת הדרך, מביא את תמונות 59 הח"כים שקברו את שכר המינימום.

גם ידיעות מביא את תמונות כל המצביעים נגד. בישר"ה הידיעה על כך רק בע' 15 יחד עם הידיעה על שכר הח"כים.

כולם מציינים שבינואר יעלה שכר הח"כים באלפי שקלים.

כמה חיילים התאבדו

בשנת 2009?

ע"פ מעריב (רביעי) 12 מתאבדים בלבד (לעומת 19בחצי השנה הראשונה -2010).

ע"פ ynet – 21.

למי התהפכו המספרים?

יונית לוי בוושינגטון

והערב, בשמונה, בערוץ 2, ראיון בלעדי של לוי עם הנשיא אובמה.

הם דיברו איטלקית?

מי ישלם 1.2 מיליון שקל לכוכב נולד?

נכון, המשרד להגנת הסביבה, בתמורה לשת"פ בתחום ההסברה.

"שותפה עיקרית בהעברת הכספים לקרן היא החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, שבעל השליטה בה, מוזי ורטהיים, הוא יו"ר דירקטוריון קשת. דוברת חברת קשת מסרה בתגובה כי 'מוזי ורטהיים אינו מעורב בשום אופן בתוכני התוכנית כוכב נולד'".

קצה האצבעות

סופשבוע: ראיון עם רופרט מרדוק (רפי רוזנפלד), שאומר שהאייפד הוא העתיד של העיתונות הכתובה (ומתכוון בוודאי למודפסת, אבל מה אשמתו שככה תורגמו דבריו)

הנה כמה פכים מהראיון.

עשרות ילדים פליטים מסודן ומאריתריאה כלואים בכלא גבעון. ליאת שלזינגר הייתה שם.

בשער המארקרוויק ראיון עם פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה.

העיר בגיליון נושא ל"דמוקרטיה הירודה במזרח התיכון".

מעניין לאיזו מדינה הכוונה.

איתי זיו מנתח לפני ולפנים את הכתבה של מרב בטיטו וצדוק יחזקאלי משער 7 ימים האחרון ופוסק שהטקסט הזה "הוא כל מה שצריך כדי להבין איך נוצרת שנאת זרים מסוכנת"

ב-7 ימים תחקיר של אמיר שואן על שערוריית הפיקוח בבתיה"ס במגזר החרדי.

רוק בקסבה

על פי העיתונים, יש כבר מיליון צפיות לסרטון.

על פי כל החישובים שעשיתי, לא הגעתי למיליון.

עכשיו אני מציעה להתבונן שוב, בקפידה, ולראות שלמעט הגימיק, הביצוע די מחופף, ואין סינק בין המוזיקה לתנועות המגושמות של חיילי גדול 50.

לא הייתי מציעה לאיש להתקבל ללהקת המחול הקיבוצית, לבת שבע, או אפילו להימנות עם רקדניו של ג'וקי ארקין.

על פי מעריב, מג"ד 50 העניש את המפקדים של להקת מחול קסבה, והטיל עליהם להפיק סרט נוסף, שבו יסבירו למה שגו כשצילמו עצמם רוקדים באמצע פעילות מבצעית.

ידיעות עוד לא נרגע מהסיפור ועוד עמוד וחצי מוקדש לו (אדוה כהן) חלק גדול משטח הכתבה מוקדש לאיורים המתארים איך התבצעה הכוריאוגרפיה: "שם קוד התרנגולת, שם קוד פנים, שם קוד דילוגים. אשכרה אידיוטי לגמרי, כל הניתוח הזה. ומיותר, כמובן. מה גם, שכאמור, ברישניקוב לא נולד פה.

המשפט על העונש החינוכי מופיע כאן, אך בהבלעה גמורה.

אלכוהול

שתי ידיעות מצמררות בנרג':

איגוד הברים והמועדונים גייס את פרופ' אסא כשר כדי לחבר קוד אתי למקומות הבילוי בישראל (המבלים לא יופלו בכניסה, המארחים ינהגו באדיבות, ועוד).

הידיעה השנייה – ביום חמישי בעוד שבועיים יגיעו מדעני מכון ויצמן לברים ברחובות וירצו למבוסמים על נושאים שונים: אבולוציה, חקר הסרטן, גנטיקה ותורת הקוונטים.

זנב

זנב הסוסה של פסל הברונזה של אלכסנדר זייד נגנב לפני כמה ימים.

אני לא מבינה איך צג אפשר לזה לקרות ואיך עוד לא תפס את הפושעים.

לראיין עיתונאי ולנוח

ליסה ארמסטרונג, עורכת האופנה של טיימס הלונדוני מבקרת בישראל ושחר אטואן מראיין אותה לגלריה.

בכות' המש' נכתב שהיא חושפת את עצמה כמו שלא עושה שום עורכת במעמדה. הרגו אותי אם אני מבינה במה מדובר.

מח' הגהה

מתוך עכבר און ליין.

ומתוך ישראל היום.

לפני פיזור

יואו, מה אעשה אחרי שייגמר המונדיאל?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.