בלעדי

מונדיאל מוצלח לרשות השידור: ההכנסות מחסויות וזכויות שידור – כ-18 מיליון שקל

הרייטינג הגבוה, הביקורות החיוביות, ועכשיו גם ההכנסות; ברשות השידור מתחילים לסכם את המונדיאל גם מבחינה כלכלית - והפעם גם יכולים לחייך
אלכסנדר כץ |

לצד הביקורות החיוביות שערוץ 1 מקבל בשבועות האחרונים על שידורי גביע העולם מדרום אפריקה, ברשות השידור מתחילים כבר לסכם את הצד הפיננסי של פרויקט המונדיאל, וגם כאן יכולים אנשי רוממה לחייך. לאייס נודע כי הכנסות רשות השידור מהמונדיאל, צפויות להגיע ל-18 מיליון שקלים, וכוללות מכירת זכויות שידור, חסויות ותשדירי שירות. ההוצאות למונדיאל ברוטו עומדות על כ-27 מיליון שקל, אולם בסעיף ההוצאות של הרשות ל-2010 תירשם הוצאה של 8 מיליון שקלים בלבד. רשות השידור הוציאה 7 חבילות חסות למונדיאל ב-1.35 מיליון לחבילה. הרשות מכרה 4 חבילות מלאות ל'דיסקונט', 'ישראל היום', 'קבוצת דוד לובינסקי' ו'שוופס'. כמו כן נמכרו 3 חצאי חבילות, וגם כמה חסויות על בסיס מקום פנוי. בסך הכל ההכנסה לרשות מחסויות עמדה על 9 מיליון שקל. גם בסעיף תשדירי השירות, זכה ערוץ 1 לעדנה. התמחור לכל נקודת רייטינג עלה, וככל שהטורניר התקדם, התמחור המשיך לעלות, כך שנקודת רייטינג בגמר שווה יותר מזו של שלב הבתים. בצירוף נתוני הרייטינג הגבוהים. הכנסות הרשות מהתשדירים עומדות על כ-3 מיליון שקל. רשות השידור רשמה הכנסות גם ממכירת זכויות שידור ל'רשת' (כ-5 מיליון שקל), ותקצירי משחקים ל'חדשות 2' וערוץ הספורט (200 אלף שקל לכל גורם), ובסך הכל קרוב ל-5.5 מיליון שקל בסעיף זה. לדברי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור, ערן הורן, נרשמה גם הכנסה של כחצי מיליון שקל מחסויות בתוכניות לוויין: "הייתה התעניינות גבוהה מאד לכל התוכניות שהן לא משחקים, כמו 'ביציע', 'אולפן מונדיאל'. הייתה חסות ראשית ללייט-נייט 'נבחרת החלומות'.. כמעט לא היה מקום נוסף למפרסמים במעגל השני של המונדיאל. היה מפרסם לחסות לפני התחזית ב'מבט'. רק כאן אנחנו מעריכים שמדובר על הכנסה של כמה מאות אלפי שקלים נוספים". אגב, הכנסות הרשות משידור ציבורי בבתי עסק, עומדת על כ-150 אלף שקלים בלבד. הורן מסביר: "היו רק 20 בתי עסק ששילמו לנו בממוצע בין 5,000 ל-10,000 שקל עבור הזכות לשדר את המשחקים, וגם זה רק לאחר שהסדירו את התשלום מול פיפ"א. בכל מקרה לא הייתה לנו אפשרות לבדוק האם בתי עסק אחרים שידרו ולדרוש תשלום על כך". ההוצאות: 4.5 מיליון יורו על הזכויות, 3.5 מיליון שקל על ההפקה במסגרת חברותה של רשות השידור באיגוד השידור האירופי, היא שילמה עבור זכויות השידור 4.5 מיליון יורו, שהם כ-23 מיליון שקל. התשלום על זכויות השידור נפרס על פני 6 שנים, כך שהוצאות הרשות עבור הזכויות לשנה זו, יעמדו על כ-4 מיליון שקל. הוצאות ההפקה של הרשות עמדו על כ-3.5 מיליון שקל, והן כוללות את שידרוג אולפן נקדי, עלויות המשלחת בדרום אפריקה, שכר פרשנים ושדרנים שאינם עובדי רשות, והשכרת משרד בדרום אפריקה לטובת שידורי המונדיאל. רק לקראת סוף יולי ותחילת אוגוסט, יידעו ברשות על כמה יעמוד הגידול בשכר העובדים לחודש יוני, ולאחר מכן לחודש יולי. הערכות גורסות כי סעיף השעות הנוספות של עשרות עובדי הרשות שעסקו יומם ולילה בפרויקט המונדיאל, יעלה לרשות עד מיליון שקלים. אגב, הוצאה גדולה שנחסכה לרשות, כ-1.5 מיליון שקל, היא שידור ה-HD. HOT ו-yes מימנו את שידור המשחקים ותוכניות נוספות של ערוץ 1 בפורמט זה, באמצעות הצבת נייד HD בחניון בניין הרשות בירושלים, ששימש כחדר הקונטרול של שידורי המונדיאל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

שחקן חדש בטיסות הישירות לתאילנד: תאי אירוויז

המונופול של אל-על על טיסות ישירות לתאילנד בדרך להסתיים בעקבות כניסה אפשרית של תאי איירוויז לשוק הישראלי; וויז אייר חוזרת לנתב"ג עם שידרוג AI; האם אנחנו לקראת עידן חדש של תחרות? 

רן קידר |
הטיסות לתאילנד על סף שינוי דרמטי, לאחר פגישה היסטורית בין הנהלת תאי איירווי, שגרירת ישראל בבנגקוק ונציג משרד התיירות, ישנה התקדמות משמעותית בכניסת החברה לשוק הישראלי והפעלת טיסות מנתב"ג ישירות לבנגקוק. 

אלו הן חדשות מרעישות לאחד מהיעדים הפופולריים ביותר לנופש, היות וב-2024 מספר התיירים הישראליים שביקרו בתיאלנד היה כ-280 אלף ואילו במהלך 2025 המספר ככל הנראה יעלה ויעמוד על כ-350 אלף תיירים. בנוסף, יחסי העבודה עם תאילנד הולכים וגדלים, ומספר עובדים התאילנדים בישראל במגמה ישירה ועולה מ-45 אלף ל-70 אלף.

כיום, האפשרויות הניצבות בפני ישראלים המתכננים חופשה בתאילנד, הן אחת משתיים: לשלם סכומים גבוהים במיוחד עבור הטיסה הישירה היחידה המופעלת על ידי אל על (במהלך העונה עלות של כרטיס הלוך חזור עלול להיות מעל 4,000 שקל), או לבחור בטיסות עם עצירות ביניים ממושכות, מה שאמנם מוזיל את הטיסה אבל מסרבל אותה לכדי מסע שעלול להימשך כמעט יממה ובמקרים גרועים במיוחד מוביל גם לפספוס טיסות.  

וכך, טיסה ישירה של תאי איירוויז שתארך כשמונה שעות בלבד, ללא עצירות מייגעות והמתנות בשדות תעופה זרים תשנה את המצב דרמטית. התחרות צפויה להוריד את המחירים בצורה ניכרת, ואם ניתן ללמוד ממה שקרה ביעדים אחרים, ניתן להעריך שההוזלה תהיה בשיעור של 30%-50% במחירי הכרטיסים. 

עם זאת, בשלב זה הדיונים נמצאים בראשית הדרך, ותאי איירוויז תידרש לבחון היתכנות כלכלית, אישורים רגולטוריים, זמינות מטוסים וצוותים, וכן השפעות אפשריות של תנאים גיאופוליטיים. תאי איירוויז נאלצה להתמודד עם אתגרי הישרדות בתקופת הקורונה, אך קיבלה סיוע ממשלתי מותנה בתוכנית התייעלות רחבה. החברה חזרה להציג מאזנים חיוביים, קיימה את התחייבויותיה וחידשה את המסחר במניותיה בבורסה התאילנדית באוגוסט האחרון. מאז החזרה לבורסה, מניית החברה עלתה בכ-28% והדבר מעיד על יכולת החברה להמשיך להתרחב. אם המהלך יתממש, הוא עשוי לשנות את פני התיירות הישראלית לתאילנד ולהפוך את היעד הפופולרי לנגיש מתמיד.

וויז אייר חוזרת לישראל

לאחר 3 חודשי הפסקה בעקבות מבצע "עם כלביא", חברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר חזרה לפעול בישראל וניתן לשער שחזרתה רק תוסיף למימד התחרות שנעדר מהשוק בשנתיים האחרונות. החברה השיקה מערך טיסות מדורג ליעדים באירופה. בשלב הראשון, מופעלות חמש טיסות שבועיות ללרנקה ולבודפשט, ובסוף אוגוסט יחודשו הקווים ללונדון לוטון. בתחילת ספטמבר יתווספו טיסות לווינה, רומא, סופיה ומילאנו, וכן קווים חדשים לבוקרשט וליאשי. בהמשך ספטמבר ואוקטובר ייפתחו קווים ליעדים נוספים ביוון, פולין ואיטליה.