חיזוק משמעותי לאי.די.או.גרופ: השלימה גיוס באמצעות הקצאה פרטית בהיקף של כ-40 מיליון שקל

עדי קייזמן, בעל השליטה בחברה התייחס לגיוס ואמר "עם השלמת הגיוס אנו בוחנים עסקאות חדשות בברלין בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בתחום הנדל"ן למגורים"
סתיו שירייב |

איי.די.או גרופ (ADO) בראשותם של רו"ח שלמה זהר ועדי קייזמן הודיעה היום על השלמת גיוס כולל באמצעות הקצאה פרטית של כ- 40 מיליון שקל. יצויין כי לחברה אין כל חובות פרט להלוואות נונ ריקורס לבנקים מחו"ל כנגד נכסים מניבים בסך כולל של למעלה מ-400 מיליון שקל.

במסגרת ההסכמים שנחתמו, קבוצת פורר בראשותו של דוד פורר תשקיע כ- 16 מיליון שקל ותהפוך לבעלת עניין בחברה. לאחר השלמת העסקה, תמנה קבוצת פורר דירקטור מטעמה לדירקטוריון החברה.

הגידול בהון העצמי של החברה יאפשר להמשיך בפעילות המשותפת עם שיכון ובינוי ולהגדיל את היקף רכישת הדירות להשכרה בברלין בהיקף של כ- 300 מיליון

עדי קייזמן, בעל השליטה בחברה התייחס לגיוס ואמר "עם השלמת הגיוס אנו בוחנים עסקאות חדשות בברלין בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בתחום הנדל"ן למגורים"

"פעילות איי.די.או גרופ בברלין בתחום הנדל"ן למגורים הוכיחה עצמה בזמן המשבר הפיננסי העולמי כאיתנה ובעלת פוטנציאל צמיחה משמעותי רב. אנו פועלים בימים אלו לביסוס וחיזוק מבנה ההון של של איי.די.או גרופ מתוך מטרה להפוך לשחקן משמעותי המתמחה בתחום המגורים בברלין" אמר שלמה זהר, יו"ר איי.די.או גרופ.

פעילות הנדל"ן בברלין של איי.די.או גרופ כוללת כיום אחזקה של כ- 200 אלף מ"ר המשמשים בעיקר למגורים. בנוסף מחזיקה החברה בפרויקט המיועד לפיתוח בגרמניה בשטח כולל של כ-25 אלף מ"ר. ניהול הנכסים נעשה באופן עצמאי בכל ההיבטים, דהיינו, פיתוח, ניהול, שיווק, ואחזקה. הנכסים מוחזקים בשיתוף יחד עם שיכון ובינוי אחזקות בע"מ. לדברי קייזמן, החברה מתכננת להמשיך בפעילות משותפת עם שיכון ובינוי, תוך ניצול המערך העסקי שהקימה בעיר להרחבת הפעילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.