ג'קי חורי אומר שכ-20 אלף איש ליוו את משפחת שליט ביום חמישי.

רימון וההמון

מרדכי גילת יורד על חיים רמון, על עיתון הבית שלו ועל העיתונאים מתכלבלבים סביבו.

לא השכלתי להבין את הציטוט של רמון:

"את הכתבת הזאת, או שאני קורא או שאני כותב"

מוסף השבת/ ידיעות

ובינתיים בצד השני של העיר, בעיתון הבית, הפנייה בשער ("האיש שחשף בפני רמון את האזנות בסתר נגדו" – וכי האדם הסביר, נניח נסים משעל, עיינו אצל גילת, לא יחשבו שהאזינו לרמון?)

בכות' המשנה של הכתבה הטעות התמימה חוזרת: "איך נדהם כשהבין שהמשטרה מאזינה לו בסתר"

וכתבת השער בהמוסף לשבת:

סימה קדמון מראיינת את "גרון עמוק", שבא במסכת גומי מפחידה, לא מסכת קרטון (!)

קדמון שואלת אותו מה עמדתו בקשר לנשיקה והוא אומר

"ניתקתי את עצמי לגמרי מהמעשה שלו".

מה הניע אותו? "אני אכפתניק".

... "מה שעמד לנגד עיני זה הדורות הבאים. אולי מפני שאני ער ורגיש למהלכים פוגעי דמוקרטיה, שנעשים כל הזמן ואיש לא נותן עליהם את הדעת... אם כל אחד היה מטפל במה שקרוב אליו ובשליטתו, אולי היה כאן יותר טוב".

תצלום מעולה של עטא עוויסאת:

נתניהו וכרזות למען שליט, כשפיו חסום (המוסף לשבת, כתבת עינת פישביין על הקמפיינרים ושליט). דווקא יכול היה להיות אחלה שער, במקום שער המסתורין האילוסטרטיבי על גרון עמוק.

אפעס

ב-פדף.

-

מעריב עסקים

גם פה יש אנונימי על השער. הייתי בטוחה שעוד מסכת גומי מפחידה תבצבץ, כך על פי השער, אבל כשפותחים את הראיון של צח יוקד רואים שיש לו שם ואפילו תמונה: רון ויין, פעם שותף של סטיב ג'ובס, שמכר את החלק שלו באפל תמורת 2,300 דולר.

G

גם פה מתייחסים לאימפריית אפל: כתבה מתורגמת מפאסט קומפני על הצוות שעובד על מיתוג חווית הצרכן, או צרכון חוויית המותג, או חיוות צרכני ההתמתגות.

תרבות מעריב

גם פה, פעם שנייה השבוע יש ראיון עם M.I.A, ראיון מתוגם מאובזרוור. הראשון היה בירחון גלריה.

וגם פה יש אחד העם 1, ראיון עם היוצר, ניר ארז, שאין לו חלק בעונה החדשה.

7 לילות

אלי תבור, תסריטאי חגיגה בסנוקר מגיב על כתבה שהתפרסמה ב-21 במאי (!), בה אמר מפיק הסרט, שמחה זבולוני שהוא זה שכתב את התסריט.

תבור כותב "דבריו בכתבה היו נלעגים ורצופי בדותות", ובסוף מוסיף שהמראיין, רז שכניק התקשר אליו והתנצל על שלא לקח את תגובתו בזמן אמת.

הכל סבבה, אבל המכתב הזה מתפרסם חודש וחצי אחרי הכתבה. מה הוא שווה עכשיו?

אחד העם 1 חוצה רחובות: גם כתבת ענק בגלריה, גם פה, גם במעריב. מיתולוגיה.

שמוליק קראוס בן 75. כן, סיבה טובה לראיין אותו (רביב גולן). אבל קראוס עבר שני אירועים מוחיים, אשפוזים פסיכיאטריים, וכמו שכותב המראיין שלו בעצמו "יכולת התקשור שלו לקויה, המשפטים שבורים".

זה לא מפריע לראיון, אה? אז מה אם הוא אומר משפטים נוראיים כמו זה שהרביץ לג'וזי כץ כי הגיע לה. אז מה, הוא מתראיין, וזהו. בדיוק אותו שיקול דעת שמביא אנשים לראיין את אסי דיין כשהוא במצב חיפופי, מביא אנשים לראיין את קראוס כשווה בין שווים וגם לכתוב בכות' המש': "בגיל 75 אפשר היה לצפות ממנו להירגע, אולי קצת לפרגן"

המצב הנוכחי מאפשר לגולן לשאול אותו איך היה לשכב עם ג'ניס ג'ופלין. היא מתה לפני 40 שנה, היא לא ישראלית, מה אכפת? אחר כך גולן מנסה לדובב אותו, אם היה יותר מעניין עם אסתר עופרים. הוא אומר "כן". ודאי היה פה איזה פירוט מפורט. תודה על הצנזורה.

בדיוק לפני שלושנים ראיין אותו/ כתב עליו קובי בן שמחון לגלריה. יותר עדיף.

ישראל שישבת

ברוס ויליס הוא הפרזנטור של וודקה סובייצקי הפולנית, ולפיכך גם התראיין, וסיפר שהוא בדרך לישראל. שמעון פרס, פנה זמן בלו"ז.

מאחר שאני מחבבת אותו, שידבר מצדי גם על וודקה. אבל כתבת שער. נו.

למה ויליס? הרי זה עם דבליו.

עדקון (עדכון ותיקון), 9.7: ע"פ התעתיק זה ויליס.

באסה.

מוסף הארץ

סייד קשוע מבריק. טוב, נמאס לכתוב את זה, אבל הוא מתמצת שוב את החיים על קו התפר.

ניסיתי להגיע לידיעה הזו על כתב יד במחשב,

אבל אין שום דרך, אף שהיא מופיעה לכאורה בגוגל (עדכון, נמצאה האבידה).

מה? שי פוגלמן מסביר בתחקיר למה גברה ההתעללות בעצירים פלסטינים מאזור חברון.

מד"ב שקורה עכשיו.

מוסף כלכליסט

ובחיבור ישיר לפוגלמן, וע"פ המלצת "קשרנית" ו"שישו": שלטון אלגוריתמים על חיינו.

חדשות ידיעות

זוכרים את הידיעה המצחיקה על מאבטחי השב"כ – אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת שכתבו מכתב תמיכה באולמרט (ידיעות)?

מתברר שבשב"כ פתחו בחקירה לגילוי זהותם (ידיעות 10).

למה?

"כי אנשי המילואים של הארגון הם אנשי שירות לכך דבר (כנראה: לכל דבר) ומחויבים לכללים ברורים" (אה?)

7 ימים

ארבע כתבות בולטות (וזה המון לגיליון אחד):

כתבת השער חשובה, מעניינת, מפחידה ומטרידה (מרב בטיטו וצדוק יחזקאלי).

יש הרבה פליטים סודנים באילת. לא ברור כמה: 7,000? 3,000? הם עובדים במלונות תמורת 4,000 ש' בחודש (יותר מהתופרות בדימונה, לא?), המלונאות לא יכולה בלעדיהם; הרשויות לא מסוגלות לטפל בהם (וזו אוכלוסייה בעייתית, כך נאמר: זנות, אלכוהוליזם, אלימות): אין כסף, אין משאבים, אין כוח אדם. מה עושים?

בשבוע שעבר, אגב, נכתב בהעיר על שבטיטו מרצה ליחידת עוז על התנהלות מול התקשורת.

פרופ' זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה מספר על דרכו בבית הספר אמירה לם), ושופך אור אחר על הסיבה שבגינה הוא לא מאפשר ביקורי קצינים בביה"ס: "...אנחנו המחנכים יכולים לחנך בעצמנו לערכים. לא יעלה על הדעת שקצין יבוא להסביר לי מה אני צריך להגיד לתלמידים, מה חשוב".

זה לא סותר את העובדה, לדבריו, שלביה"ס באים אנשים צבא, מדברים על חשיבות השירות לקראת הגיוס, יש יום חילות ויש שבוע גדנ"ע.

בנוסף, מספר דגני ששיעור הגיוס בגימנסיה הוא 95%.

על פרשת הסכסוך שלו עם אשכנזי.

ע"פ הכתבה בידיעות דגני ניסה ליצור איתו קשר אבל אשכנזי סירב.

דנה ספקטור הקשיבה לילדה בת 14 שכבר קישטה את החגורה שלה ב-40 קרקפות גברים.

לכאורה לא ברור איך זה קרה, למעשה, מתברר שההורים אשמים כמובן. מה צריך לעשות? להקשיב לילדים ולאהוב אותם. ולהעריך אותם. ולשמור עליהם.

גאיה קורן על רווקי אמצע החיים שלא רוצים להתחייב ולהינשא.

מה הפיתרון? אין. נשים בנות 28 ועד 40, כמהות חתונה, ימשיכו ליחל, וההוללים ימשיכו ליהנות. כי מה חסר להם?

חיפשתי מאמרים על נישואין של נשים אחרי גיל 40, ומצאתי את זה (ניסיון לבדוק מה הקשר בין השכלה לנישואים). לא ממש קשור לכתבה, אבל מעניין.

מועדון תרבות

ספרם של חנוך דאום ואריאל הרטמן, בשביל הנפש, מככב בראש רשימת רבי המכר.

זה אומר שדאום יוכל לפרוש מעיתונות מוקדם מהצפוי?

פרסים

בטקס האריה השואג של איגוד היח"צ והדוברות

זכה משרד בן חורין אלכסנדרוביץ' ב-3 אריות.

קמפיין חברתי – אלמנות צה"ל על החוק שלפיו הן יכולות להינשא שוב ולשמור על זכויותיהן.

קמפיין דיגיטלי – נעמת (עם אדם שוב) בנושא חינוך חינם.

ועזר מציון על קמפיין קצר מועד – להציל את אבא של נטלי.

בלוגלנד

אורית גלילי צוקר בארבע הנחות שגויות על צעדת שליט והקמפיין.

היא בודקת אם המחאה זוכה לתמיכת הציבור/ אם מאבק המשפחה מזוהה עם קו אופוזיציוני למשפחה/ אם הצעדה היא צעדת המונים/ האם אפשר היה לעשות קמפיין אחר.

נעמה כרמי מוולווטת את גיא רולניק ודבריו על השופט ברנדייס.

כמו שסיפרתי, אני לא צופה בריאליטי כלל, מחמת חוסר עודפים בזמן.

וגם כי זה משעמם אותי מאוד.

ולכן, רק אתמול התוודעתי לבלוג אגוז צרפתי, המספיילר את כוכב נולד והישרדות.

מתברר שזה סיפור הצלחה מטורף.

לא שאני מבינה מה מעניין בסמסומים ובמספריהם, אבל מי אני שאצא נגד הדבר.

נעם גיל ראיין/ה אותו במייל בידיעות תל אביב, וזה גם שער העיתון. משומה, הראיון לא עלה ל-mynet.

האגוז עצמו לא מזכיר את הראיון איתו בבלוג (שהפוסט האחרון בו הוא מאתמול).

תזכורת: נועם שליט ידבר לבלוגרים

ביום ראשון תתקיים מסיבת עיתונאים לבלוגרים עם נועם שליט ואולי עם בני משפחה נוספים.

האירוע המצולם יועבר בשידור חי בנענע10 וייערך בקיבוץ גליל ים, בצמוד להרצליה, בשעה 20:30.

דורון נחום מחדשות ערוץ 10 ינחה את האירוע.

פרטים מלאים והרשמה.

דה מארקר קפה מדריך את קוראיו:

"הדואר הגיע - כדי לפתוח את הודעות הדואר,

ליחצו על שורת ההודעה וגללו את העמוד מטה כדי לראות את תוכן ההודעה כולה".

לפני פיזור

במסגרת בדיקות תעדופים: מי משתמש פה ברסס? מי במייל (כלומר למי חסר מייל?) מי בכלום? פשוט נכנס?