אצבעות שחורות 2.7.10
ג'קי חורי אומר שכ-20 אלף איש
רימון וההמון
מרדכי גילת יורד על חיים רמון, על עיתון הבית שלו ועל העיתונאים
לא השכלתי להבין את הציטוט של רמון:
"את הכתבת הזאת, או שאני קורא או שאני כותב"
מוסף השבת/ ידיעות
ובינתיים בצד השני של העיר, בעיתון הבית, הפנייה בשער ("האיש שחשף בפני רמון את האזנות בסתר נגדו" – וכי האדם הסביר, נניח נסים משעל, עיינו אצל גילת, לא יחשבו שהאזינו לרמון?)
בכות' המשנה של הכתבה הטעות התמימה חוזרת: "איך נדהם כשהבין שהמשטרה מאזינה לו בסתר"
וכתבת השער בהמוסף לשבת:
סימה קדמון מראיינת את "גרון עמוק", שבא במסכת גומי מפחידה, לא מסכת קרטון (!)
קדמון שואלת אותו מה עמדתו בקשר לנשיקה והוא אומר
"ניתקתי את עצמי לגמרי מהמעשה שלו".
מה הניע אותו? "אני אכפתניק".
... "מה שעמד לנגד עיני זה הדורות הבאים. אולי מפני שאני ער ורגיש למהלכים פוגעי דמוקרטיה, שנעשים כל הזמן ואיש לא נותן עליהם את הדעת... אם כל אחד היה מטפל במה שקרוב אליו ובשליטתו, אולי היה כאן יותר טוב".
תצלום מעולה של עטא עוויסאת:
נתניהו וכרזות למען שליט, כשפיו חסום (המוסף לשבת, כתבת עינת פישביין על הקמפיינרים ושליט). דווקא יכול היה להיות אחלה שער, במקום שער המסתורין האילוסטרטיבי על גרון עמוק.
אפעס
ב-
-
מעריב עסקים
גם פה יש אנונימי על השער. הייתי בטוחה שעוד מסכת גומי מפחידה תבצבץ, כך על פי השער, אבל כשפותחים את הראיון של צח יוקד רואים שיש לו שם ואפילו תמונה: רון ויין, פעם שותף של סטיב ג'ובס, ש
G
גם פה מתייחסים לאימפריית אפל: כתבה מתורגמת מפאסט קומפני על ה
תרבות מעריב
גם פה, פעם שנייה השבוע יש ראיון עם M.I.A, ראיון מתוגם מאובזרוור. הראשון היה בירחון גלריה.
וגם פה יש אחד העם 1, ראיון עם היוצר, ניר ארז, שאין לו חלק בעונה החדשה.
7 לילות
אלי תבור, תסריטאי חגיגה בסנוקר מגיב על כתבה שהתפרסמה ב-21 במאי (!), בה אמר מפיק הסרט, שמחה זבולוני שהוא זה שכתב את התסריט.
תבור כותב "דבריו בכתבה היו נלעגים ורצופי בדותות", ובסוף מוסיף שהמראיין, רז שכניק התקשר אליו והתנצל על שלא לקח את תגובתו בזמן אמת.
הכל סבבה, אבל המכתב הזה מתפרסם חודש וחצי אחרי הכתבה. מה הוא שווה עכשיו?
אחד העם 1 חוצה רחובות: גם כתבת ענק בגלריה, גם פה, גם במעריב. מיתולוגיה.
שמוליק קראוס בן 75. כן, סיבה טובה לראיין אותו (רביב גולן). אבל קראוס עבר שני אירועים מוחיים, אשפוזים פסיכיאטריים, וכמו שכותב המראיין שלו בעצמו "יכולת התקשור שלו לקויה, המשפטים שבורים".
זה לא מפריע לראיון, אה? אז מה אם הוא אומר משפטים נוראיים כמו זה שהרביץ לג'וזי כץ כי הגיע לה. אז מה, הוא מתראיין, וזהו. בדיוק אותו שיקול דעת שמביא אנשים לראיין את אסי דיין כשהוא במצב חיפופי, מביא אנשים לראיין את קראוס כשווה בין שווים וגם לכתוב בכות' המש': "בגיל 75 אפשר היה לצפות ממנו להירגע, אולי קצת לפרגן"
המצב הנוכחי מאפשר לגולן לשאול אותו איך היה לשכב עם ג'ניס ג'ופלין. היא מתה לפני 40 שנה, היא לא ישראלית, מה אכפת? אחר כך גולן מנסה לדובב אותו, אם היה יותר מעניין עם אסתר עופרים. הוא אומר "כן". ודאי היה פה איזה פירוט מפורט. תודה על הצנזורה.
בדיוק לפני שלושנים ראיין אותו/ כתב עליו קובי בן שמחון לגלריה. יותר
ישראל שישבת
ברוס ויליס הוא הפרזנטור של וודקה סובייצקי הפולנית, ולפיכך גם התראיין, וסיפר שהוא
מאחר שאני מחבבת אותו, שידבר מצדי גם על וודקה. אבל כתבת שער. נו.
למה ויליס? הרי זה עם דבליו.
עדקון (עדכון ותיקון), 9.7: ע"פ התעתיק זה ויליס.
באסה.
מוסף הארץ
סייד קשוע מבריק. טוב, נמאס לכתוב את זה, אבל הוא מתמצת שוב את החיים על קו ה
ניסיתי להגיע לידיעה הזו על כתב יד במחשב,
אבל אין שום דרך, אף שהיא מופיעה לכאורה בגוגל (עדכון, נמצאה ה
מה? שי פוגלמן מסביר בתחקיר למה גברה
מד"ב שקורה עכשיו.
מוסף כלכליסט
ובחיבור ישיר לפוגלמן, וע"פ המלצת "קשרנית" ו"שישו": שלטון
חדשות ידיעות
זוכרים את הידיעה המצחיקה על מאבטחי השב"כ – אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת שכתבו מכתב תמיכה באולמרט (ידיעות)?
מתברר שבשב"כ פתחו בחקירה לגילוי זהותם (ידיעות 10).
למה?
"כי אנשי המילואים של הארגון הם אנשי שירות לכך דבר (כנראה: לכל דבר) ומחויבים לכללים ברורים" (אה?)
7 ימים
ארבע כתבות בולטות (וזה המון לגיליון אחד):
כתבת השער חשובה, מעניינת, מפחידה ומטרידה (מרב בטיטו וצדוק יחזקאלי).
יש הרבה פליטים סודנים באילת. לא ברור כמה: 7,000? 3,000? הם עובדים במלונות תמורת 4,000 ש' בחודש (יותר מהתופרות בדימונה, לא?), המלונאות לא יכולה בלעדיהם; הרשויות לא מסוגלות לטפל בהם (וזו אוכלוסייה בעייתית, כך נאמר: זנות, אלכוהוליזם, אלימות): אין כסף, אין משאבים, אין כוח אדם. מה עושים?
בשבוע שעבר, אגב, נכתב בהעיר על שבטיטו מרצה ליחידת עוז על התנהלות מול התקשורת.
פרופ' זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה מספר על דרכו בבית הספר אמירה לם), ושופך אור אחר על הסיבה שבגינה הוא לא מאפשר ביקורי קצינים בביה"ס: "...אנחנו המחנכים יכולים לחנך בעצמנו לערכים. לא יעלה על הדעת שקצין יבוא להסביר לי מה אני צריך להגיד לתלמידים, מה חשוב".
זה לא סותר את העובדה, לדבריו, שלביה"ס באים אנשים צבא, מדברים על חשיבות השירות לקראת הגיוס, יש יום חילות ויש שבוע גדנ"ע.
בנוסף, מספר דגני ששיעור הגיוס בגימנסיה הוא 95%.
על פרשת ה
ע"פ הכתבה בידיעות דגני ניסה ליצור איתו קשר אבל אשכנזי סירב.
דנה ספקטור הקשיבה לילדה בת 14 שכבר קישטה את החגורה שלה ב-40 קרקפות גברים.
לכאורה לא ברור איך זה קרה, למעשה, מתברר שההורים אשמים כמובן. מה צריך לעשות? להקשיב לילדים ולאהוב אותם. ולהעריך אותם. ולשמור עליהם.
גאיה קורן על רווקי אמצע החיים שלא רוצים להתחייב ולהינשא.
מה הפיתרון? אין. נשים בנות 28 ועד 40, כמהות חתונה, ימשיכו ליחל, וההוללים ימשיכו ליהנות. כי מה חסר להם?
חיפשתי מאמרים על נישואין של נשים אחרי גיל 40, ומצאתי את זה (ניסיון לבדוק מה הקשר בין
מועדון תרבות
ספרם של חנוך דאום ואריאל הרטמן, בשביל הנפש, מככב בראש רשימת
זה אומר שדאום יוכל לפרוש מעיתונות מוקדם מהצפוי?
פרסים
בטקס האריה השואג של איגוד היח"צ והדוברות
זכה משרד בן חורין אלכסנדרוביץ' ב-3 אריות.
קמפיין חברתי – אלמנות צה"ל על החוק שלפיו הן יכולות להינשא שוב ולשמור על זכויותיהן.
קמפיין דיגיטלי – נעמת (עם אדם שוב) בנושא חינוך חינם.
ועזר מציון על קמפיין קצר מועד – להציל את אבא של נטלי.
בלוגלנד
אורית גלילי צוקר בארבע הנחות
היא בודקת אם המחאה זוכה לתמיכת הציבור/ אם מאבק המשפחה מזוהה עם קו אופוזיציוני למשפחה/ אם הצעדה היא צעדת המונים/ האם אפשר היה לעשות קמפיין אחר.
נעמה כרמי מוולווטת את גיא רולניק ודבריו על השופט
כמו שסיפרתי, אני לא צופה בריאליטי כלל, מחמת חוסר עודפים בזמן.
וגם כי זה משעמם אותי מאוד.
ולכן, רק אתמול התוודעתי לבלוג
מתברר שזה סיפור הצלחה מטורף.
לא שאני מבינה מה מעניין בסמסומים ובמספריהם, אבל מי אני שאצא נגד הדבר.
נעם גיל ראיין/ה אותו במייל בידיעות תל אביב, וזה גם שער העיתון. משומה, הראיון לא עלה ל-mynet.
האגוז עצמו לא מזכיר את הראיון איתו בבלוג (שהפוסט האחרון בו הוא מאתמול).
תזכורת: נועם שליט ידבר לבלוגרים
ביום ראשון תתקיים מסיבת עיתונאים לבלוגרים עם נועם שליט ואולי עם בני משפחה נוספים.
האירוע המצולם יועבר בשידור חי בנענע10 וייערך בקיבוץ גליל ים, בצמוד להרצליה, בשעה 20:30.
דורון נחום מחדשות ערוץ 10 ינחה את האירוע.
פרטים מלאים ו
דה מארקר קפה מדריך את קוראיו:
"הדואר הגיע - כדי לפתוח את הודעות הדואר,
ליחצו על שורת ההודעה וגללו את העמוד מטה כדי לראות את תוכן ההודעה כולה".
לפני פיזור
במסגרת בדיקות תעדופים: מי משתמש פה ברסס? מי במייל (כלומר למי חסר מייל?) מי בכלום? פשוט נכנס?

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.