היידה למוקטעה
צעדת הגלעד
מתנאה בשני סלבז (מעריב, שער): אייל ברקוביץ' ואייל גולן. בכתבה מתגלים עוד כמה סלבז: ניצב בדימוס אליק רון, עמי איילון ועלמה זהר.
על פי מעריב, 20 אלף צועדים מילאו אתמול את הכרמל.
עכשיו למארגנים יש שאיפה חדשה:
אני מבינה שהיו אתמול פקקים נוראים באזור יקנעם, אבל למה בתל אביב גם (ארבע וחצי, צומת מעריב והסביבה)? השפעת קרני גמא על ציפורני חתול? אפקט הפרפר?
בזכות הפרסום בידיעות אתמול (כך לדברי העיתון, ע' 9), רשות הטבע והגנים חזרה בה, והקונצרט למען גלעד שליט יתרחש במועד.
בישראל היום מוזכר האירוע, אבל נכתב שזה קרה בזכות גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה (האם קרא בידיעות?).
דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר מסביר (אתי אברמוב, 24) למה הוא בעד עסקת שליט: "אנשים שהביאו עקרונות ששייכים למנהל עסקים, לבתי ספר לסטטיסטיקה, הפעילו אותם בגסות על התחום הלא מתאים, ויוצאות להם תוצאות גרועות".
ורוגל אלפרבהעיר:
"הציבור עדין לא מבין שאם היה מייחס לחיי אדם, כל אדם באשר הוא, את אותה דרגת חשיבות עילאית שהוא מייחס לחיי גלעד שליט – הוא היה מצליח לשנות מן היסוד את המציאות הרצחנית שבה הוא חי"
בישראל היום הצעדה חזרה לשער, עם תלונת המשפחה, שגורמים פוליטיים מנצלים את הצעדה לניגוח רה"מ. אה, עכשיו הסיבה ברורה.
שישה עיתונאים נסעו לפגוש את אבו מאזן
עמית כהן ("גרסת הראיס" היא הכותרת הראשית במעריב).
חבל רק שאיש לא הגיה את הטקסט שלו. לפחות שהידיעה שמאחורי הכותרת הראשית תעבור עוד סיבוב.
לידיעת זקי רכיב, הטכנולוגיות העתידיות שלך לא יפתרו את עובדה הפשוטה: חסרים אנשי מקצוע במעריב.
כהן מצטט את היו"ר שאומר: "בקוראן יש אמירה, המיוחסת לעם ישראל, שאומרת 'כל ההורג נפש אחת, כאילו הורג עולם ומלואו'".
במשנה, במסכת סנהדרין (ד, ה) נאמר: "
כן, אולי זה כתוב גם בקוראן, אבל גם במשנה.
שלמה צזנה הוא שליח
"לפי הקוראן, רצח של איש חף מפשע הוא בלתי נסלח"
גם סמדר פרי ורוני שקד היו ברמאללה, אבל בידיעות הוא רק בע' 14 אבל כתבה פותחת ב-24.
מדבריהם של השניים, שהתפעלו מהווילות המפוארות בדרך אליו, עולה שהיו שישה עיתונאים ישראלים באירוע.
הצמד
מעניין, למה אבו מאזן (בן 75 או 77, תלוי בעיתון) הזמין רק את אנשי הפרינט. מה עם הרשת, הטלוויזיה, הרדיו?
הכי אולד סקול.
בכל מקרה, הנה, יש עם מי לדבר.
ליברמן יתפטר?
אולי זה יקרה עכשיו, כשגילה שנתניהו עקף אותו ושיגר את בן אליעזר לשיחות פיוס עם הטורקים?
אה, לא. באסה.
מתפרת העצמאות
נסגרת, כי אין כסף להסיע את התופרות מדימונה ומירוחם למצפה רמון.
חבל שלא מובאת לצד הטקסט של
שתשפוך אור על הדברים.
נעליים לא חסר
לכתבה על שלוש שנות מאסר לזורק הנעל לעבר דורית ביניש
יש ב
ב
בהארץ 137
וב-ynet ?
32
ובמקביל, מוזר שזורק הנעל זכה לכותרת גג בשער ידיעות.
הכי כותרת של אתמול בצהריים?
לימודי מסורת
נעמה שפי על המורכבות שבלימודי
אני, יש לי דרישה אלמנטרית יותר: לגרום לכך שכל בוגר בית ספר יסודי יידע את
למגינת לב שונאי העיר
צה"ל שולח את הצוערים של בה"ד 1 "להכיר את ההוויה החילונית בתל אביב" (הארץ)
קצה האצבעות
סופשבוע: ניסן צור תוהה מה מביא מאות סטודנטים פולנים קתולים להירשם ללימודי יהדות, ללמוד עברית ויידיש ולראות עצמם כמשמרי מורשת אבודה.
מה חבל שהוא לא דיבר עם עפרה ריזנפלד, עיתונאית, סופרת ויוצרת קולנוע וטלוויזיה המלמדת
מתברר שהיום הוא יום החשיפה הבינלאומי (עוד חשיפה בהמשך). אסי עזר הצטלם לסרט בו הוא יוצא מהארון (ישודר מחר, שישי, בערוץ 2. במאי יאיר קידר, עורך מני אבירם).
כוכבי מדבקת המיליונים
נחשו מה קרה בגורל ההמצאה.
(עוד לא ברשת).
מועדון תרבות
"במהלך שעה וחצי הרביץ הסוס הזקן בהופעה אלגנטית, שמחה וחסרת יומרות, שיכולה ללמד את כל זמרי הפוטושופ העדכניים מאיפה משתין הדג" (גבי בר-חיים, מעריב אחורי)
כן, בר-חיים התלהבה והתכוונה להחמיא. התוצאה – לא ראויה.
רז שכניק וצחי קומה טוענים בידיעות אחורי כי אתמול הגיעה מישהי בשם כריסטינה אגילרה למרפאת ביקורופא ברחוב הארבעה בתל אביב בשל דלקת עיניים חריפה. היא טענה שיש לה הופעה פרטית בישראל.
האם זו פרסומת למרפאה? תעלול? עוד פריק אוף נייצ'ר?
או שמא הייתה פה הגבירה?
בלוגלנד
בלוגר הרכילות והטלוויזיה עומרי חיון יצא מהארון.
חיון, 19, כותב על אמא: "
למה, בת כמה אמא, בת 40? זה דור אחר ומציאות שונה? לא הייתי אומרת.
לחם עבודה
ארנון גל עורך נרג' עזב את תפקידו ויערוך את הצינור של גיא לרר בערוץ 10.
דרוש עורך ראשי לנרג', או שנסתדר עם מה שיש במערכת?
גלובס מזכיר שוועדת שפניץ כבר
במארקר יש
ואם כבר רשות השידור, אתמול צפיתי במדריך למהפכה של דורון צברי ואורי ענבר וזה מה ש
לפני פיזור
1 ביולי. לילה לבן.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.