ביטוח פנסיוני בגיל צעיר: מי צריך את זה בכלל?
פעמים רבות אני שומע מלקוחות בגילאי העשרים ותחילת השלושים את המשפט הבא: אני, אני עדין צעיר. הפנסיה רחוקה ממני ובשביל מה אני בכלל צריך ביטוח? הרי במידה ויקרה לי משהו אף אחד לא ינזק. אז זהו, שהתפיסה הזו ממש אינה נכונה ויכולה לעיתים לגרום להבדל בין הגעה עם סכום חסכון סביר לגיל פרישה או הגעה עם חסכון מינימלי באותו הגיל.
נתחיל דוקא מהאלמנט הביטוחי, המשמעות של כניסה לביטוח בגיל צעיר יתבטא בדרך כלל בשני פרמטרים:
1) איכות הקבלה לביטוח - האם הביטוח אליו אני אתקבל יכסה אותי בכל הבעיות או שחלק מהבעיות לא יכוסו (החרגה)? בדרך כלל ככל שנכנסים לביטוח בגיל צעיר יותר כמות הבעיות קטנה יותר והסיכוי לכיסוי מלא גדולה יותר.
2) עלות הביטוח - כניסה בגיל צעיר מבטיחה עלות נמוכה יותר לקניית הסיכון. מכיון שכיום חלק מתעריפי הביטוח משתנים ומותאמים על פי גילו של המבוטח מידי תקופה החשיבות הרבה קיימת בעיקר ברכישת סוגי ביטוח עם תעריפים קבועים כמו לדוגמא ביטוח סיעודי או בביטוחים שגובה הכיסוי נקבע על פי תאריך הכניסה, כמו לדוגמא בקרן פנסיה מקיפה. בנוסף, מכיון שברגע שקיימת בעיה רפואית מתייקר התעריף עקב תוספות רפואיות מובן כי גם כאן לאלמנט הגיל ולמצב הבריאות שבדרך כלל טוב יותר בגיל צעיר משמעות רבה.
אז בשביל מה צריך את זה בגיל צעיר?
גם בגיל צעיר קיימים סיכונים אשר יש למפות ובהתאם למיפוי לקבל החלטה איזה סוג הגנה כדאי לקנות. לדוגמא כיסוי לאובדן כושר עבודה. כך לדוגמא לבחור צעיר המרויח 5,000 ש"ח וגר בדירה שכורה קיים צורך ביטוחי לכיסוי שיכנס לתוקף במידה והוא לא יוכל לעבוד ויכסה את שכר הדירה שלו ויאפשר לו מחיה בסיסית.
לדוגמא, בחור צעיר שפתח עסק ולקח הלואה על סך 200,000 ש"ח לצורך פתיחת העסק וקבע את הוריו כערבים להלואה זקוק לביטוח חיים לפחות על אותו הסכום ולביטוח אובדן כושר עבודה על ההחזר החודשי לפחות וכך הלאה בדוגמאות נוספות. מכאן נעבור למשמעות תחילת החסכון לפנסיה בגיל צעיר.
המשמעות של תחילת החסכון בגיל צעיר היא גדולה כאן וקל מאד להציג אותה במספרים
נבדוק שלושה סוגי לקוחות: הראשון התחיל לחסכוך בגיל 25, השני בגיל 35 והשלישי בגיל 45. נראה כי הלקוח שהתחיל לחסוך בגיל 25 ישלם משמעותית פחות משני חבריו.
אותו לקוח בן 25 מפקיד כל חודש 500 ש"ח. החסכון החזוי שלו בגיל 67 יהיה בגובה של כ-500,000 ש"ח, סה"כ אותו לקוח יפקיד לאורך התקופה סכום של 252,000 ש"ח.
חברו שהתחיל לחסוך 10 שנים מאוחר יותר בגיל 35 יצטרך להפקיד כבר 900 ש"ח כל חודש כדי לצבור את אותם 500,000 וסה"כ לאורך התקופה יפקיד 364,000 ש"ח.
חברם בן ה-45 יפקיד כבר כ-1450 ש"ח כל חודש וסה"כ לאורך התקופה 383,000 ש"ח בכדי להגיע לאותם 500,000 ש"ח.
קל מאד לראות כי השינוי בין גיל 25 לגיל 35 הוא משמעותי ומתבטא בהפרש של כ-110,000 ש"ח יותר. לעומת זאת ההפרשים בין גיל 35 ל-45 מתבטאים ב-20,000 ש"ח בלבד.
התשואה על הכסף לאורך זמן ומשמעות הריבית דריבית גורמים לכך שלקוח שמתחיל לחסוך בגיל צעיר בסכום אשר אינו גבוה יכול להגיע לתוצאות דומות ללקוח שיתחיל לחסוך בגיל מאוחר ויאלץ להפקיד פרמיה גבוהה כמעט פי 3.
החישוב שנעשה בהנחות שמרניות (תשואה של 4% ברוטו ודמי ניהול של 1.2%) הופך להיות משמעותי הרבה יותר ככל שהתשואה של הקופה גבוהה יותר לאורך זמן.
אימוץ מנגנון של חסכון בפרמיה חודשית שפויה וקניית כיסויים ביטוחים מגיל צעיר יתרמו לעליה ברמת החסכון של הפרט ויגדילו את גובה הכיסוי הביטוחי לפרט.
*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.