עורכי תוכן אנושיים ישולבו בניסוי של גוגל ניוז

גייסה צוות עורכים מ-9 אתרי תוכן ושירותי חדשות מוכרים, שיבחרו את 5 הידיעות המובילות; בתוך כך בוחן האתר עיצוב חדש ומותאם אישית
הראל עילם - אתר 140 |

גוגל התחילה לפני מספר ימים ניסוי חדש שישלב לראשונה עורכי תוכן אנושיים לתוך אגרגטור החדשות שלה, גוגל ניוז - כך דיווח האתר Nieman Journalism Lab (מיזם של אוניברסיטת הרווארד שהוקם במטרה "לעזור לעיתונות למצוא את דרכה בעידן האינטרנט"). גוגל אישרה את קיום הניסוי.

מדובר בפיצ'ר בשם 'בחירות העורכים' – 5 ידיעות שייבחרו על ידי צוות עורכים המורכב מעיתונאים מ-9 אתרי תוכן ושירותי חדשות מובילים, בהם BBC, ניוזדיי, וושינגטון פוסט ורויטרס. מתוך כל הידיעות שיבחר הצוות, 5 ייבחרו רנדומלית וייכנסו לקטגוריה. הפיצ'ר נמצא כעת במתכונת בטא מצומצמת, בכמה אלפי חשבונות גוגל ניוז שנבחרו רנדומלית.

עד כה, כל החדשות בגוגל ניוז נבחרו על ידי אלגוריתמים שהתייחסו למספר משתנים, בין היתר כמות הפעמים שהמאמר פורסם, כמות הידיעות שפורסמו בעבר על ידי אותו אתר/מגזין/כתב, כמות הקישורים ושיתוף הידיעה ברשתות החברתיות ועוד.

נזכיר, כי כאשר השיקה את השירות ב-2002, גוגל התהדרה בך שהתוכן באתר נאסף ללא מגע אדם או הטיה.

בהמשך, מבקרים טענו כנגד גוגל שהאלגוריתם נוטה לכיוון חדשות אמריקאיות ושירותי חדשות גדולים. לפני כשנה החברה השיקה את ערוץ החדשות Spotlight, שכולל ידיעות בעלות חשיבות לטווח ארוך (בעיקר תחקירים מעמיקים, כתבות צבע ולייפסטייל) מאתרי תוכן וכתבים פחות מוכרים.

בתוך כך, ענקית החיפוש בוחנת כעת עיצוב חדש. העיצוב מזכיר את פריסת המידע בבלוגים, עם סרגל צד צר יותר וכפתור שיתוף, שפותח תפריט נגלל ומאפשר למשתמשים לייצא את הידיעה דרך קורא ה-RSS גוגל רידר, דואר אלקטרוני וכן טוויטר, פייסבוק והרשת החברתית של גוגל, באזז.

העיצוב כולל מספר אפשרויות עימוד, ביניהן האפשרות להציג ידיעות בכותרת בלבד ולאפשר להן להיפתח בצורה נגללת בדומה לפיד החדשות בפייסבוק. ניתן גם לקבץ ידיעות לפי נושא (ספורט, טכנולוגיה וכו'). כותרות לא יופיעו רק בתוך הרשימה אלא גם בתוך הסרגל שיכלול מספר כותרות ראשיות וקישורים ישירים.

מטרתה של גוגל, בין היתר, היא לשפר את חווית הגלישה האישית בגוגל ניוז. עד כה משתמשים יכלו ליצור ערוצי חדשות אישיים על ידי בחירת מילות מפתח ונושאים והחברה יצרה ערוץ חדשות "מומלצות" בהתאם להיסטוריית הגלישה של המשתמשים. כעת גוגל מאפשרת לכל משתמש לשפר את ההמלצות על ידי כך שיתן משקל לכל נושא בהתאם להרגלי צריכת התוכן שלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.