אג"ח בהזדמנות? דווקא בחברה שצברה הפסדים גדולים ביותר
השקעה באגרת חוב של חברה שצברה הפסדים של יותר מ-500 מיליון שקל בשנים האחרונות, ושפועלת בענף הסובל מתחרות קשה ומירידה במכירות נראית במבט ראשון כרעיון גרוע במיוחד. אבל כלל לא בטוח שההשקעה באגרות החוב להמרה, שהנפיקה לפני כשלושה חודשים מעריב החזקות היא רעיון כל כך רע.
מעריב הנפיקה אגרת חוב חדשה (מעריב אג ד) שלמעשה החליפה את האיגרת הקודמת שהנפיקה (סדרה ג'). היקפה הכולל של הסדרה עומד על כ-68.5 מיליון שקל ע"נ, כאשר חלק לא מבוטל מהסדרה (כ-24 מיליון ש' ע"נ ), מחזיקה חברת האם, הכשרת הישוב. אגרת החוב החדשה של מעריב היא אגח להמרה שקלית בריבית משתנה (על בסיס מק"מ לשנה + 2%), והיא משלמת ריבית מידי רבעון. נכון להיום, מחירה עומד על 72 נקודות, והוא מגלם תשואה שיקלית של כ- 13%, כאשר פרמיית ההמרה שלה באיזור האפס.
מעבר לעובדה שמדובר בריבית יחסית אטרקטיבית, בוודאי בהשוואה למרבית ההנפקות שבוצעו בשוק בחודשים האחרונים, הרי שהיא גם מגלמת פוטנציאל להצפת ערך. מדובר באג"ח להמרה, שניתן להמיר אותה למניית מעריב ביחס של 1 ל-5 עד 2011 , כאשר לאחר מכן עולה היחס ל-1 ל-6.5.
על בסיס מחירה הנוכחי של מנית מעריב, ועל בסיס מחירה הנוכחי של האג"ח - הרי שהאג"ח כבר נמצאת בכסף. עלית ערכה של מנית מעריב, עשויה להקפיץ משמעותית את ערכה של האג"ח וכאן טמון גם חלום לא קטן.
ולמה שמניית מעריב תעלה? יכולות להיות לכך לא מעט סיבות. הראשונה והעיקרית שבהן טמונה ברכישת מעריב ע"י ד"ר זקי רכיב שנחתמה ביום חמישי האחרון (דרך אגב, כבר באותו יום זינקה האג"ח 9%, וההסבר הוא ככל הנראה פרסומים בתקשורת על החתימה שבוצעה סמוך לחצות במפגש חגיגי בין משפחת נמרודי למשפחת רכיב).
ע"פ ההסכם ישקיע רכיב 15 מיליון דולר בחברה תמורת הקצאה פרטית של 30% ממניות החברה, רכיב ימונה ליו"ר הדירקטוריון של העיתון, וכן הוסכם שהשליטה של הצדדים תהיה משותפת.
מפרסומים בתקשורת עולה שרכיב ירכוש גם את מניותיו של גוסינסקי בהשקעה של 20 מיליון ש' וכן ירכוש את חוב החברה לבנק הפועלים שעומד ע"ס 110 מיליון ש' בדיסקאונט, לסיכום ההשקעה תגיע לכדי סכום מצטבר של כ- 200 מיליון ש'!! יש לציין כי ההקצאה הפרטית משקפת שווי של 35 מיליון דולר לפני הכסף, ואילו החברה נסחרה ערב ההסכם בשווי של כ- 20 מיליון ד' בלבד.
נציין כי רכיב הוא בין המייסדים של חברת ההייטק טריון שנמכרה בשנת 2007 למוטורולה, בשיא שווי החברה נשק ל- 8 מיליארד דולר, אין ספק שהוא מביא רוח חדשה לעיתון ויכולות מדהימות לחברה, שאם הן יתורגמו למעשים אז השמים הם הגבול.
יחד עם זאת אל לנו להתעלם מתהליך ההתייעלות העמוק שעובר העיתון ושעשוי להעביר אותו לפסים של רווחיות.
לאחר שחלמנו נעבור לרכיב האגחי (המשעמם יותר אך בימים טרופים אלה טוב שהוא נמצא) שהשתפר משמעותית כתוצאה מהעסקה, ראשית החוב לבנקים יעבור לבעל השליטה ולא יעמוד כחרב על צווארה של מעריב, מעבר לכך, כעת יש פה שתי בעלות מניות מבוססות שלפחות לגבי הותיקה שבהן, אנו יודעים את התייחסותה לחובות שהיא נוטלת על עצמה. משפחת נמרודי הוכיחה ביותר מהזדמנות אחת, שגם בעיתות משבר היא עושה כל שביכולתה בכדי להחזיר את החוב לבעלי האג"ח. כך היה בעבר בחברת מלונות הכשרת הישוב שקיבלה הלוואה מהחברה האם בכדי לפרוע את החוב למחזיקי האג"ח, וכך היה גם במקרה של מעריב, וביתרת החוב של העיתון כלפי מחזיקי האג"ח הקודמים.
ענף העיתונות לא הוכיח את עצמו בשנים האחרונות כעסק רווחי, אולם הוא עדיין מהווה כח פוליטי חזק ולכן בעליו מתעלמים לעיתים מהפן העסקי כלכלי. למשקיעי אג"ח אין בדרך כלל את הפריווילגיה להתעלם מהפן הכלכלי בהשקעתם, אבל נראה שהיתרונות שגלומים בבעלות על עיתון יכולים לספק להם משענת נוספת להשקעתם.
לפרטים ושאלות ניתן לפנות באמצעות המייל: [email protected]
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
