החשיפה לדרום: בריטיש ישראל רכשה 50% מ'הגרנד קניון באר שבע' ב-150 מיליון שקל
חברת בריטיש ישראל מדווחת היום (א'), כי רכשה 50% מהחברה המחזיקה בזכויות בפרוייקט "גרנד קניון באר שבע", זאת בהמשך
במסגרת ההסכם, הוחלט כי הקניון ינוהל על ידי בריטיש ישראל, וכן כי תובטח לחברה תשואה שנתית מינימאלית של 8.75 אחוז על השקעתה הכוללת בפרויקט. יצוין, כי עד כה כבר שווקו כ- 17.5 אלף מ"ר מהשטחים לרשתות שיווק מובילות. כמו כן, הוסכם בין הצדדים כי מר אלי להב ישמש כיו"ר החברה המשותפת. הצדדים סיכמו על אופציות לרכישה על ידי בריטיש ישראל ו/או למכירה על ידי קבוצת אלי להב של חלקי קבוצת אלי להב בחברת הנכס, שיחלו שש שנים לאחר פתיחת הקניון ויעמדו לתקופה שנקבעה מראש.
קניון באר שבע ממוקם בחלקה המערבי של העיר, עם נגישות לכל שכונות המגורים העיקריות בה. על פי הערכות היזמים, הקניון ישרת כ- 500 אלף איש באזור מטרופולין באר שבע, מתוכם כ- 200 אלף תושבים מהעיר באר שבע וכ- 300 אלף תושבים מישובי הסביבה, עם צפי לקהל רחב יותר בעתיד - עם הרחבת מסילת הרכבת, המשך הבנייה של כביש 6 והעברת מחנות ההדרכה של צה"ל מאזור המרכז לאזור הדרום. הקניון, שנמצא כעת בשלבי חפירה ודיפון, יכיל שטחי השכרה בהיקף של כ - 45 אלף מ"ר וכ- 2,300 מקומות חנייה.
עמיר בירם, מנכ"ל בריטיש ישראל, אמר היום: "אנו מברכים על השלמת העסקה עם מר אלי להב שתביא את בריטיש ישראל להחזיק ברשת של 18 קניונים ותחזק את עסקיה של הרשת בדרום הארץ. לאחר בדיקות מקיפות שעשינו, אנו מאמינים כי מיקום הקניון, פוטנציאל כוח הקניה באזור באר שבע והסביבה, והאמון לה זוכה בריטיש ישראל מצד שוכרים איכותיים וממותגים, יסייעו לקניון להפוך בעתיד לנכס בעל ערך משמעותי בתיק הנכסים שלנו".
בבעלות החברה למעלה מ-25 נכסים, בעיקר מרכזי מסחר, בשטח כולל של למעלה מ-450,000 מ"ר. הנכסים הבולטים שבבעלות החברה הם: גרנד קניון בחיפה, קניון רחובות, קניון אבנת, פארק אזורים בפתח-תקוה, בילו סנטר, קניון השרון, קניון לב אשדוד ועוד.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
