הפחד גורם לשיתוק: אז מה צפוי לקרות במדד ה-VIX?

אלי אברמוביץ מספר על המדד שרלוונטי יותר מתמיד
אלי אברמוביץ |

לפני כשלושה שבועות כתבתי על מדד הפחד האמריקאי VIX והמלצתי לשלבו בתיק כחלק מאסטרטגיה של הגנה לזמן קצר. הטיעון היה אז שאם כולם מדברים על ירידה ? היא אכן בוא תבוא בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה.

הפחד אכן חיכה בפינה, כל מה שהיה חסר זהו גיץ קטן שיבעיר את הפחד. ה-VIX כאמור עמד אז על 15, משמע- סטיות התקן של החוזים על S&P 500 לחודשיים הבאים לא היו גבוהות מאוד, תוך תקופה קצרה זינק המדד מ-15 ל-40. קיבלתי תגובות רבות מכם הקוראים ואני רוצה להודות לכם (לפחות לרוב הכותבים) על הפירגון, אכן שיחק לי מזלי.

ועל מנת שטור זה יהיה גם פרקטי, נשאלת השאלה מה יעשה מדד ה-VIX בעתיד?

עמיתי דיוויד סלומון ואנוכי כמי שעוסקים בטיוב קבלת החלטות מבינים שלא רק הכלכלה מדברת במדד. הפחד מעקר את קבלת ההחלטה הנכונה הוא גורם לשיתוק ואי יכולת לראות את הדברים נכוחה.

שיהיה ברור: למשבר הזה יש גם יסודות מאקרו כלכליים מוניטריים, פוליטיים ומבניים ויחד עם זאת כמי שאמון על קבלת החלטות ונובר בנבכי הנפשות המחליטות אני יודע שמסיחים רבים מסיטים אותנו ממתן משקל הולם וראוי לעובדות ואנו נגררים בעל כורחיינו לשימוש בפחדים האמיתיים שלנו, זכרון העבר הקרוב והרחוק והאני העצמי שלנו נותן לפחד לצוף ולהשתלט על החלטותיינו.

דבר אחד לי ברור: ה-VIX לא יישאר ברמתו הנוכחית לאורך זמן, אם המשבר יחריף הרי סטיות התקן ואיתן המדד יעלו ואם המשבר נמצא בשיאו הרי השוק יירגע, יינקטו צעדים על מנת לפתור את משבר היורו והמשקיע הממוצע שהוא בעל זכרון קצר יחזור להאמין בשוק, סטיות התקן תרדנה ואיתן המדד שלנו והכל עד לפעם הבאה.

מהאמור דלעיל ברור שמתישהו המדד ירד (גם אם יעלה בזמן הקצר). נתונים מהמשבר הגדול האחרון זה של 2008 מראה שהמדד בשיאו עמד על כמעט 90 ב-20באוקטובר 2008 . שנה אחר כך הוא עמד על 23.

רוב הפרשנים מאמינים שהמשבר הנוכחי אינו זהה בעוצמתו ובמשכו למשבר הקודם, אומנם הוא יכול להדרדר לשם אולם בבסיסו הוא לא משבר אמריקאי ואם אירופה תתעשת המשבר לא יהיה ארוך. רוביני אגב חושב שאירופה פשוט לא תתעשת במהרה ואסור לבטל מחשבה זאת, ויחד עם זאת רוב בני האדם אופטימים ויעדיפו להתעלם מהבעיות אם האפשרות ניתנת להם.

מסקנה - המדד להערכתי לא יישאר ברמתו הנוכחית. בטווח של שנה הרוחות יירגעו, הסטיות ייתכנסו ונקבל מדד VIX נמוך יותר. מעניין לבדוק את הפרמיות על אופציות פוט נמוכות למדד. כמובן שכל האמור לעיל לא צופה קטסטרופה כלשהו כגון אסון טבע, מלחמה, החלפת נשיא בארצות הבריות וכו'. מה אני קניתי אני בטוח שתנחשו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.