על הגפן ועל התמר - כיצד הציבור מקבל החלטה?

ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal, סוקר את הכוכבות שבין קופות הגמל ואת הפרמטרים שפחות מושכים בהן
ירון שמיר |

בכל סקירות של שוק קופות הגמל הגדולות מככבות באופן קבוע קופות הגמל של כלל גמל ופנסיה, קופת הגמל תמר וקופת הגמל גפן. ואכן בכל פרק זמן שעליו נסתכל נראה כי הקופות הנ"ל מצליחות להשיא תשואות טובות לעמיתים:

התשואה של קופת הגמל גפן ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 33.84% ושל תמר על 32.19% כאשר התשואה הממוצעת של הקופות הגדולות עמדה על 27.62% בתקופה הנ"ל.

גם אם נבדוק את התשואות הממוצעות במהלך 3 השנים האחרונות נגלה כי גפן ותמר מובילות בתשואה ממוצעת של 7.53% ו-7.79% בהתאמה וגם ב-5 שנים האחרונות 8.92% ו-9.14%.

רק בפרמטר אחד קופות אלו אינן מובילות: בכל התקופה הנבדקת גפן ותמר הנן מהקופות אשר מככבות תדיר ברשימת הקופות אשר מאבדות כספים או לטובת קופות אחרות או עקב פדיונות. במהלך השנה האחרונה נפדו מקופת תמר 636 מיליון ש"ח ומגפן 113.6 מיליון.

החלטנו לבדוק את דמי הניהול של הקופות , אולי נתון זה מרתיע את קהל החוסכים, אך גם דמי הניהול הנגבים מעמיתי הקופה אינם דמי ניהול מהגבוהים הקימים במשק . דמי הניהול עומדים על 1.11% ו-1.23% פחות או יותר הממוצע של הקופות הגדולות.

בשורה התחתונה עמיתי תמר וגפן אשר פדו כספים במהלך 12 החודשים האחרונים היו צריכים למצוא אפיק חליפי אשר יתן להם תשואה של למעלה מ-41% עקב מקלט המס שקיים בקופות הגמל ואינו קיים באפיקים אחרים או לחילופין לבחור קופה אשר תתן להם תשואה דומה, וכאלו כאמור נדירות מאד בקרב הקופות הגדולות.

אז מה קורה כאן?

תמר וגפן ניתנו כאן רק בתור דוגמא כמוהן ישנן קופות נוספות אשר משיאות תשואות טובות לעמיתים , גובות דמי ניהול ממוצעים יחסית לענף וסובלות מפדיונות והעברות רבות כך היא לדוגמא קופת תגמולים של ד"ש ועוד. אין לנו תשובה לתופעה ומכאן אנו יכולים לצאת רק עם המלצות עקרוניות.

העברת קופות גמל ופדיון קופה הנן החלטות אשר צריכות להישקל בתשומת לב רבה.

גם כאן נסיון לתזמן את השוק ולמצוא את הכוכב הבא גורם ברב הפעמים רק להפסדים לעמיתים. קבלת החלטת העברה על סמך מדגם תשואות אשר מוצג ללקוח ומדגם של דמי ניהול אינו מספיק על מנת לקבל החלטה מושכלת ונכונה.

העיקביות של הקופה, הרכב הנכסים, הסיכון שבו הושגה התשואה חברי ועדת ההשקעות והצוות הניהולי, מנהלי ההשקעות וחוסנו של הגוף חיבים להוות פרמטרים שווים לפחות לנתונים המספריים המתפרסמים השכם והערב ואשר מספקים פריזמה צרה בלבד לעולם הגמל במדינת ישראל.

נכון, מדובר על היקף נתונים רחב אשר מחייב את הצרכן לחשיבה וניתוח אך נסיון לבדוק קצת יותר דרך האינטרנט, דרך סוכני הביטוח ודרך היועצים הבנקאים יכול לחסוך לחוסך המבולבל כסף רב.

*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של ביזפורטל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה

אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031

החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.


קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים

החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית
 טבעון. קרדיט: אנבידיה

אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה


בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.