האם זה הזמן להיכנס לשוק הסחורות?

רובנו נוטים להתעלם מהגורם הקריטי בשוק הפיננסי שעלול להטות את מחיר הסחורות ולטרוף את הקלפים
יוחאי שויגר |

בטורי הקודם עסקתי ביתרון הכלכלי של מדינות משופעות בסחורות כדוגמת אוסטרליה וקנדה, הניזונות מהביקושים העולמיים לחומרי גלם, לעומת כלכלות כגון בריטניה וספרד הנאנקות תחת חוב תופח ומתקשות לייצר הכנסות ולשוב למסלול הצמיחה.

ואמנם, בשבועות האחרונים ניכרת התעוררות בשוק הסחורות. לאחר חודשים של דשדוש, הנפט הצליח לשבור את השיא של 2009 ולנסוק לשיא של 87 דולר וגם הזהב כבר מתקרב שוב לרף של 1,200 דולר לאונקיה. האם זה הזמן להיכנס לשוק הסחורות?

כאשר אנחנו בוחנים את כדאיותו של אפיק השקעה כלשהו בשוק הפיננסי עלינו להביא בחשבון שני גורמים. ראשית, עלינו לבדוק את התנאים הפונדמנטליים-כלכליים של אותו נכס מסוים. אם מדובר בחברה נצטרך לעיין בדוחות הרווח של החברה; אם מדובר במטבע, נתעניין בשיעורי הצמיחה של המדינה; ואם מדובר בסחורה, נבדוק את הצפי לגבי ההיצע והביקוש העולמיים.

ובכן, למרות הבעיות הסבוכות במדינות המתועשות, העולם בכללו צומח, וצמיחה ותיעוש מייצרים ביקושים לסחורות. התיעוש במדינות הענק המתעוררות כגון סין, הודו וברזיל ממשיך במלוא המרץ, וגם במדינות אפריקה רבות ובמזרח התיכון ניתן לזהות מגמות צמיחה חיוביות ויציאה מהמשבר. מהבחינה הזו, הביקושים הגבוהים מחזקים את הצפי להמשך עליית מחירי הסחורות בחודשים הקרובים.

ואולם, בשווקים הפיננסיים ישנו גורם נוסף שעשוי להטות את המחיר ללא קשר לשיקולי ההיצע והביקוש הללו ולטרוף את הקלפים: הסנטימנט. בימים כתיקונם, כאשר השוק רגוע והאווירה משופרת הגורמים הכלכליים יכתיבו את תנועת המחיר. בימים של בהלה ופאניקה, גלי החרדה ישטפו את כל הנכסים ללא הבחנה.

מוזר, אבל נראה כי למרות משבר החוב של יוון, הבעיות בבריטניה ובמדינות נוספות באירופה ושבריריותה של ההתאוששות של ארצות הברית, הסנטימנט בשווקים הפיננסיים נותר חיובי ואופטימי. מלבד ימים הנצבעים באדום בצל איזו כותרת, המדדים מטפסים במתינות מעלה. נראה כי המשקיעים מודעים לכל הסיכונים אולם בוטחים בחוסנן של הכלכלות ובעתיד הצמיחה העולמית.

גם שיעורי הריבית הנמוכים במדינות המתועשות משחקים כאן תפקיד. שיעורי הריבית הנמוכים מעודדים לקיחת סיכונים, שכן בהיעדר תשואה על האפיקים הסולידיים המשקיעים תרים אחר נכסים מבטיחים יותר כגון מניות או סחורות.

כאשר מחברים את שני הגורמים הללו יחדיו, כלומר, את הצפי להמשך הביקושים העולמיים לסחורות ואת תנאי השוק הטובים והיציבים נראה ששוק הסחורות יכול לספק לנו הזדמנויות טובות מאוד השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה

רשמת חדלות הפירעון הורתה על הפחתת ריביות באסיפת נושים, קבעה הסדר על אף התנגדות הנושה שנכח באסיפה והפנתה את הלוחם לתכנית להכשרה כלכלית

הדס ברטל |

רשמת חדלות הפירעון בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, כב' הרשמת חן לוי, אישרה הסדר חוב מקל ללוחם מילואים שנלחם בעזה במשך כשנתיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. במסגרת ההחלטה שניתנה בתיק חדלות פירעון, אישרה הרשמת הסדר לפיו ישלם הלוחם סכום של 750 ש"ח בחודש למשך 48 חודשים לכיסוי חובותיו. כמו כן, הורתה הרשמת על הפחתת כלל הריביות שנצברו בתיקים.

הלוחם מתגורר במרתף עם אשתו ושני ילדיו ועתה לקראת סיום המילואים נדרש למצוא מקום מגורים אחר שכן המרתף בו מתגורר הינו חלק מבית שעומד להימכר. כמו כן, היחיד ציין, כי הוא עתיד לצאת מהמילואים ולחפש מקום עבודה, וזאת לאחר ששנתיים לא עבד אלא שירת בצבא.

הרשמת ציינה בהחלטתה כי חובותיו של הלוחם, המסתכמים בכ-85,000 ש"ח, נוצרו בסמוך לפרוץ המלחמה ובמהלכה, וכי במשך כשנתיים נמנע ממנו להגן על עצמו משפטית ולהסדיר את חובותיו בשל שירות המילואים הממושך בחטיבת הנח"ל.

"היחיד מה- 7.10.2023 שירת את המדינה, במשך שנתיים לחם בעזה כחלק מחטיבת הנח"ל. היחיד נמצא עם גובה חובות שאינו משמעותי כ-85,000 ש"ח שאומנם משמעותיים מאוד עבור התא המשפחתי של היחיד, אך בהליכי חדלות פירעון אין מדובר בסכומים גבוהים, ונראה כי הסתבכותו הינה כתוצאה מהגדלת התא המשפחתי והגדלת הוצאות המשפחה. בשים לב לכך שבמשך כשנתיים היחיד שירת את המדינה, הרי שנמנע ממנו בתקופה הזו להגן על עצמו משפטית, להגיש בקשות ולהסדיר את החובות", הדגישה הרשמת.

"היחיד נלחם בחזית ואשתו נלחמה על הבית" הבהירה הרשמת, במצב דברים זה המעט שניתן לעשות במסגרת הליך חדלות הפירעון הינו לאשר את הצעתו.