האם זה הזמן להיכנס לשוק הסחורות?
בטורי הקודם עסקתי ביתרון הכלכלי של מדינות משופעות בסחורות כדוגמת אוסטרליה וקנדה, הניזונות מהביקושים העולמיים לחומרי גלם, לעומת כלכלות כגון בריטניה וספרד הנאנקות תחת חוב תופח ומתקשות לייצר הכנסות ולשוב למסלול הצמיחה.
ואמנם, בשבועות האחרונים ניכרת התעוררות בשוק הסחורות. לאחר חודשים של דשדוש, הנפט הצליח לשבור את השיא של 2009 ולנסוק לשיא של 87 דולר וגם הזהב כבר מתקרב שוב לרף של 1,200 דולר לאונקיה. האם זה הזמן להיכנס לשוק הסחורות?
כאשר אנחנו בוחנים את כדאיותו של אפיק השקעה כלשהו בשוק הפיננסי עלינו להביא בחשבון שני גורמים. ראשית, עלינו לבדוק את התנאים הפונדמנטליים-כלכליים של אותו נכס מסוים. אם מדובר בחברה נצטרך לעיין בדוחות הרווח של החברה; אם מדובר במטבע, נתעניין בשיעורי הצמיחה של המדינה; ואם מדובר בסחורה, נבדוק את הצפי לגבי ההיצע והביקוש העולמיים.
ובכן, למרות הבעיות הסבוכות במדינות המתועשות, העולם בכללו צומח, וצמיחה ותיעוש מייצרים ביקושים לסחורות. התיעוש במדינות הענק המתעוררות כגון סין, הודו וברזיל ממשיך במלוא המרץ, וגם במדינות אפריקה רבות ובמזרח התיכון ניתן לזהות מגמות צמיחה חיוביות ויציאה מהמשבר. מהבחינה הזו, הביקושים הגבוהים מחזקים את הצפי להמשך עליית מחירי הסחורות בחודשים הקרובים.
ואולם, בשווקים הפיננסיים ישנו גורם נוסף שעשוי להטות את המחיר ללא קשר לשיקולי ההיצע והביקוש הללו ולטרוף את הקלפים: הסנטימנט. בימים כתיקונם, כאשר השוק רגוע והאווירה משופרת הגורמים הכלכליים יכתיבו את תנועת המחיר. בימים של בהלה ופאניקה, גלי החרדה ישטפו את כל הנכסים ללא הבחנה.
מוזר, אבל נראה כי למרות משבר החוב של יוון, הבעיות בבריטניה ובמדינות נוספות באירופה ושבריריותה של ההתאוששות של ארצות הברית, הסנטימנט בשווקים הפיננסיים נותר חיובי ואופטימי. מלבד ימים הנצבעים באדום בצל איזו כותרת, המדדים מטפסים במתינות מעלה. נראה כי המשקיעים מודעים לכל הסיכונים אולם בוטחים בחוסנן של הכלכלות ובעתיד הצמיחה העולמית.
גם שיעורי הריבית הנמוכים במדינות המתועשות משחקים כאן תפקיד. שיעורי הריבית הנמוכים מעודדים לקיחת סיכונים, שכן בהיעדר תשואה על האפיקים הסולידיים המשקיעים תרים אחר נכסים מבטיחים יותר כגון מניות או סחורות.
כאשר מחברים את שני הגורמים הללו יחדיו, כלומר, את הצפי להמשך הביקושים העולמיים לסחורות ואת תנאי השוק הטובים והיציבים נראה ששוק הסחורות יכול לספק לנו הזדמנויות טובות מאוד השנה.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
