הלמן-אלדובי: "סביר להניח כי דובאי לא תפשוט רגל בסופו של דבר, תהיה השפעה על הטווח הקצר בלבד"
שבוע המסחר בתל-אביב נפתח במגמה שלילית לאור הירידות בסוף השבוע בעקבות החשש מפני פשיטת רגל של דובאי. בסיכומו של שבוע המסחר הקודם, עלה המעוף ב- 1.3%. מנגד, מדד ת"א 75 ירד בכ- 1.9%, מדד ת"א נדל"ן 15 ירד בכ 4% ומדד היתר 50 ירד בסיכום שבועי בכ-1.6% גם כן. מדד הבנקים בתל-אביב סיים שבוע בעליה נאה של כ-3%.
ביומיים האחרונים ירדו המניות ברחבי העולם על רקע החששות מפשיטת רגל של נסיכות דובאי. בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי אומרים כלכלני הקבוצה כי החשש בשווקים הינו ממחיקות נוספות במגזר הבנקאות במערב (בעיקר באירופה) ובהובלה לסנטימנט שלילי בשווקים המתעוררים.
דובאי נהנתה מהפריחה בענף הנדל"ן העולמי בשנים האחרונות והמימון הזול עודד את המדינה לבצע פרויקטי נדל"ן יוקרתיים. עם התפוצצות בועת האשראי העולמית פרויקטי נדל"ן שאפתניים בכל העולם החלו סובלים. החל מתשובה ודנקנר בלאס וגאס, דרך אדלסון במקאו ועכשיו הגיעה תורה של דובאי.
להערכת דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, שווקי העולם זקוקים "לתמריץ" רציני יותר מאשר שמיטת חובות לכאורה של דובאי על מנת לבצע תפנית של ממש לכיוון מגמת ירידות מתמשכת. "סביר להניח כי דובאי לא תפשוט רגל בסופו של דבר" אומר הלמן. "מבחינה פוליטית (גאווה לאומית), קיימת סבירות ממשית כי אחת (או יותר) מהחברות האחרות באמירויות במפרץ הפרסי יבואו לעזרתה של דובאי, שכן לאחרונה אין שדות נפט משלה".
הלמן מעריך כי עיקר ההשפעה תתרכז בטווח הקצר בירידה של מחירי הנפט (למימון החובות של דובאי) ובשווקים המתעוררים. "לפיכך" אומר הלמן "ניתן לנצל את המומנט השלילי בשווקים על מנת לבצע התאמות בתיק הנכסים של המשקיע ברכיב המנייתי".
בשבוע האחרון קיבלנו אינדיקציות נוספות למחיר שהציבור הרחב משלם בעקבות הריבית האפסית מעבר לעובדה כי, בעקבות הריבית האפסית הציבור מגדיל את הרכיב הספקולטיבי בתיקי ההשקעות. השבוע פורסם כי שוק הדיור הישראלי עלה בשיעור הגבוה ביותר בעולם ברבעון האחרון (מעל 10%). הפער בין ישראל למקום השני (אוסטרליה) הינו יותר מכפול. כל זאת, כאשר ישראל הינה אחת המדינות שנפגעו הכי פחות מהמשבר כך שלמעשה מחירי הדיור כיום, יקרים יותר מאשר מלפני המשבר. לא לחינם החליט הנגיד להעלות החודש את הריבית במטרה לצנן את שוק הנדל"ן המקומי הרותח.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
