ממשלה בנימין נתניהו
צילום: חיים צח/ לעמ

המשרד לביטחון הלאומי: התקציב יגדל ל-28 מיליארד שקל

השרים חיים כץ ובצלאל סמוטריץ' הגיעו לסיכום על תוספת של מיליארדי שקלים לתקציב המשרד לביטחון לאומי לשנת 2025; תינתן הרשאה של למעלה ממיליארד שקל עבור בינוי מתקני כליאה חדשים

הרצי אהרון | (1)

הגידול התקציבי ינותב למשטרה, לשירות בתי הסוהר ומערך הכבאות והצלה, לטובת שמירה על הכשירות המבצעית והמשך התמיכה במאמץ המלחמתי. לאור העלייה הדרמטית במספר האסירים הביטחוניים, סכום חסר תקדים בסך כ-2 מיליארד שקל, יוקצה לשב''ס עבור בניית מתקני כליאה חדשים. בהמשך לכך, יתווספו כ-300 תקנים חדשים לכוחות התערבות מיוחדים שיסייעו במשילות הכליאתית.


הסכם השכר החדש

סגירת התקציב למשרד לביטחון לאומי, מצטרפת להסכם השכר החדש למשטרה ולשב"ס בהיקף של 1.081 מיליארד שקל, שהובילו השרים כץ וסמוטריץ'. במסגרתו, תוספת השכר תגיע עד 2000 שקל לחודש ותשולם במשכורת אפריל 2025. עד ינואר 2028 יגדל השכר בכ-3,000 שקל. כמו כן, תינתן תוספת רטרואקטיבית חד פעמית לזכאים, שתגיע עד לכ-12 אלף שקל.


מהשר חיים כץ - ממלא מקום השר לבטחון לאומי נמסר: "בהירתמותו המלאה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ, הגענו לסיכום שמספק מענה משמעותי לגופים, אם כי לא שלם. האתגרים מרובים, נצטרך לעשות כלכלת משפחה, לתעדף משימות ולקבוע את סדר העדיפויות".


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ אמר כי: "חיזוק הביטחון הלאומי מחייב השקעה אמיתית בכוחות שפועלים בשטח. הגדלת התקציב תאפשר למשטרה, לשב”ס ולכבאות לפעול ביעילות, לשמור על המשילות ולחזק את הביטחון הפנימי של אזרחי ישראל. אנחנו מחויבים לתת לכל שוטר, סוהר ולוחם את הכלים והמשאבים להמשיך בעבודתם המסורה. תודה לשר חיים כץ על השותפות במהלך חשוב זה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בנימין 09/03/2025 14:13
    הגב לתגובה זו
    מי שחושב שבן גביר לא משפיע טועה בגדול. הוא נלחם על המשטרה ועל השבס כמו שרק הוא יודע. סמוטריץ ניסה לעשות פוליטיקה קטנה ולעכב את ההסכם הזה אבל בן גביר לא נרדם בשמירה והוכיח שהוא השר הכי חזק שיש. ככה דואגים לביטחון של העם!
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.