מה צפוי בהחלטת הריבית מחר?

הריבית עומדת על 4.5% ולא צפויה להשתנות מחר; הכלכלנים ישימו לב לטון שיגיע מהנגיד

הרצי אהרון | (20)

מחר תתפרסם הודעת הריבית. בנק ישראל ימסור את ההחלטה השנייה לשנת 2025, לאחר שבהחלטה הראשונה שלו בחודש שעבר, השאיר את הריבית על כנה. ההפחתה בריבית בנק ישראל האחרונה בוצעה לפני יותר משנה בינואר 2024. אל תצפו לשינוי בריבית מחר - היא תמשיך לעמוד על 4.5%. השאלה היחידיה היא לכמה זמן זה יימשך והאמת שאי הוודאות בעניין גדולה.

בנק ישראל סיפק הערכה שהריבית תרד בהמשך, אך הוא הדגיש כי כדי שהיא תרד צריכים לראות מספר דברים במשק - הראשון הוא ירידה באינפלציה והשני הוא תקציב מרוסן. התחזית להפחתת הריבית באופן רשמי היא לאזור ספטמבר-אוקטובר. אבל, נראה שמאז שהתחזית הזו ניתנה היו סימנים חיוביים במשק לרבות שיפור בנתוני המאקרו וירידה באינפלציה. אומנם האינפלציה הריבמה ראש כצפוי בחודש ינואר והגיעה ל-0.6%, אבל זה היה ידוע שמדובר בנתון חריג על רקע העלאות המסים והמע"מ וההתייקרויות השוטפות ברכבים, מזון ועוד.


הכלכלנים צופים כי בנק ישראל יוריד את הריבית מוקדם מהערכתו הקודמת, אך זה תלוי בהתפתחויות עם התקציב והאינפלציה. הם מערייכם מדדים נמוכים בחודשים הבאים כשב-12 החודשים הבאים האינפלציה תהיה באזור 2.5%. כלומר בתווך יעד האינפלציה של בנק ישראל. לגבי התקציב זה כבר סיפור אחר עם אי וודאות גדולה. עקרונית אמור התקציב להיות מאושר במרץ, אבל לא ברור עדיין איך הקואליציה תצליח לאשר אותו ואיך הוא יראה באופן סופי.

התקציב חשוב מאוד לבנק ישראל כי הוא רוצה לראות שאכן אל צפויות הפתעות לרעה בתקציב שאין לחצים לגיסוי אג"ח שאין הוצאות לא נשלטות. החשש הוא שלהוריד ריבית כאשר יש גירעון גדול וצריך לגייס זה בזבוז של הפחתת ריבית, כי הגיוסים הם אלו שיקבעו את הריבית. עם זאת, החשש הזה נמוך מאוד מאחר שאנחנו במצב הפוך - המדינה גייסה יותר מדי, יש לה עודף של 30 מיליארד שקלים והגיוסים בחודשים הראשונים של השנה מביאים לכך שרמת הגיוס החודשי תרד דרמטית לעומת שנה שעברה. למעשה, יש תמיכה גדולה בשוק האג"ח המקומי (כשבמקביל יש גם פדיונות של אגרות חוב מיועדות ומולם אין גיוסים). 


כשחושבים על זה, הריבית בהינתן מכלול נתוני המאקרו הצפויים היא בהחלט גבוהה, אבל בנק ישראל חושש מסיכונים. הוא גם חושש מ"יבוא אינפלציה". האינפלציה בעולם לא נרגעה לחלוטין כאשר בארה"ב היה מדד גבוה. מדד שעשוי ללמד על הבאות. גם שם הפחתת הרייבת תהיה באופן מדורג מאוד ואיטי והנגיד שלנו, פרופ' אמיר ירון מעדיף להיות זה שמוריד אחרי ארה"ב ולא לפניה. זה עשוי לעכב את הפחתת הריבית אצלנו.

קיראו עוד ב"בארץ"


מכאן שמחר ממש לא צפויה הפחתת ריבית ומעניין יהיה לשמוע את דברי הנגיד. סיכוי טוב שהוא יחזור על מה שאמר בחודש שעבר, יפגין זהירות גדולה לגבי ההמשך ולא יספק תאריכים ברוריםם. הכלכלנים צופים שזה יקרה ברבעון השני, אבל זה מאוד תלוי במה יקרה בארה"ב ובתקציב. 


שוק העבודה

"למרות ששוק העבודה עדיין הדוק, מעודד לראות גידול במספר מחפשי העבודה, וירידה במגויסים ומפונים שלא עבדו" - אומר יונתן כץ, כלכלן לידר שוקי הון ולגבי ענף הבנייה הוא מוסיף: "בענף הבינוי חלה הקלה במחסור עם גידול בעובדים הזרים, אך עדיין חסרים עובדים, עיקר המחסור בעובדים נמצא בבינוי ותעשייה,התמתנות באינפלציה קדימה תאפשר שלוש הורדות ריבית השנה".


צמיחה נמוכה יחסית ברבעון 4

"צמיחה של 2.5% ברבעון הרביעי הייתה נמוכה יחסית להערכות המוקדמות.הצמיחה נתמכה על ידי גידול בצריכת בני קיימא, בעיקר מדובר בהקדמת רכישת מכוניות לפני העלאת המס", אומר כץ. אנחנו רואים שבהשוואה בין השנים 2023 ו-2024 התקיימה התכווצות חדה בהשקעות בבנייה ובייצוא מול גידול מהיר בצריכה הביטחונית. בנוסף, התוצר לנפש ירד ב2.1%.


ומתי תתקיים הורדת הריבית הבאה?

"בנק ישראל יעדיף להמתין ולבחון את נתוני הרבעון הראשון, ובעיקר את סביבת האינפלציה. אנו צופים הורדת ריבית בסוף חודש מאי השנה".










תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    לרון 24/02/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    שהשתפר! אך אני קצת נסוג כשבאתר כלכלי מצפים לשינוי בשוק כתוצאה מפרסום הריבית! כל חודש! רבותי וגבירותי סליחהזה לא מקצועי! ב 2008 זה היה רלוונטי לא כיום!
  • 11.
    אחד שמבין 23/02/2025 20:56
    הגב לתגובה זו
    הציבור נשחק ונשחק זה בא ויבוא לידי ביטוי בצריכה... זה נחמד שיש לנו עסקים בינלאומיים מצוינים אבל כלכלה צריכה לעבוד גם ברמה הפרטית וכלכלה מקומית.לדעתי מחר הנגיד יוריד את הריבית בכדי לחזק את המשקי הבית והעסקים הבינונים קטנים שנפגעו .וזאת בכדי לא למצוא את עצמו מגיב באיחור לצניחה בפעילות העסקית ובכדי לא להגיע לנתונים רעים.
  • מגיב 27/02/2025 23:27
    הגב לתגובה זו
    שאנשים יצטמצמו ויורידו את האינפלציה
  • 10.
    אנונימי 23/02/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לתמרץ משק בזמן מלחמה...
  • 9.
    דודו 23/02/2025 16:33
    הגב לתגובה זו
    אחרי השהנגיד ילך הביתה. הוא מושפע מהחברים שלו מהבנקים שמרוויחים מהריבית אולי גם הוא מרוויח מהריבית.
  • לרון 24/02/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    ככה לא משקיעים! אם אתה פחדן תימצא תמיד את התרוץ התורן לברוחאם אתה משקיע סביר זה לא לעניין כי אתה לא נמצא בשוק ליומיים! ואם אתה סופר סביר אתה נמצא בשוק כל הזמן! מותר לעדכן פה ושם!
  • אנונימי 23/02/2025 22:18
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לנגיד על עבודתו המסורה. הוא אחד משומריהסף שבאמת שומרים על מדינת ישראל. חבל ששר האוצר לא לומד ממנו דבר או שניים!
  • 8.
    אנונימי 23/02/2025 16:05
    הגב לתגובה זו
    הכל שקרים. לא יורידו בחיים
  • 7.
    האמת שהנגיד צריך להעלות ריבית אבל אין לו בייצים מי שמבין בכלכלה יודע זאת (ל"ת)
    רועי 23/02/2025 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 23/02/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
    ריבית עולה נדלן יורד ריבית יורדת נדלן עולה ונשאר בשמיים
  • 5.
    אנונימי 23/02/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
    אכזרית
  • 4.
    מה הבעיה להוריד את הריבית בחצי אחוז (ל"ת)
    אנונימי 23/02/2025 12:45
    הגב לתגובה זו
  • אנונימיקה 23/02/2025 22:19
    הגב לתגובה זו
    אם לא קל להוריד את האינפלציה התייקרות המחירים למה אתה חושב שזה קל להוריד את הריבית סתם כך
  • 3.
    לחוח 23/02/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    עליית ריבית ב0.250.5% אין למדינה כסף וכל האזרחים כבר מזמן בלי כסף. אבל היי צריך להשאיר את מחירי הדירות בשמיים ואת הבנקים עם כסף לא.
  • לרון 24/02/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
    כי אינו רלוונטי
  • 2.
    אנונימי 23/02/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
    הקפצת הריבית והאינפלציה על ידי הממשלה והנגיד היא מדיניות מכוונת של אליטה פיננסית יהודית עולמית מדושנת עונג. אך את העונג הזה בורא עולם יהפוך בקרוב לצער.
  • קודם בורא עולם יטפל בחרדים שלוקחים כסף אך לא שותפים לגורל היהודים (ל"ת)
    שאלת רב 23/02/2025 22:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מסתמך על התחזיות העתדיות שלהם.תזכורת... 2 שליש פריים כי אין צפי לעליית ריבית 2021 צפי ל4 הפחתות ריבית בשנת 2024 2023 אחרי כל העליות בפועל האינפלציה לא מפסיקה לטפס עקב הציפיות לכן יש להעלות אותה ולהנחית את השוק עדיף שנה קשה לאתחול
  • לרון 24/02/2025 14:02
    הגב לתגובה זו
    ולא הבין שתנאי כלכלה ומשק נועדים לפורענויות אז אל תבואו בטענות לריביתהיא לא תעזור לכםלא חשבתם טוב מספיק מראש! אני בן 76 גרוש במטבעיודעים מה זה בשוואיום אחד לא באוברבלי הלוואות נו טוב חייתי 5 שנים בחול בשנות ה 70ואגב בעניין קידמה למה בפירסומות אומרים חייגו כשרובכם אינם מכירים טלפון חוגהוהאסימון כנראה עדיין לא נפל!
  • לרון 24/02/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
    לנל קשרים בבנקים מרכזיים!
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.