מה צפוי בהחלטת הריבית מחר?
הריבית עומדת על 4.5% ולא צפויה להשתנות מחר; הכלכלנים ישימו לב לטון שיגיע מהנגיד
מחר תתפרסם הודעת הריבית. בנק ישראל ימסור את ההחלטה השנייה לשנת 2025, לאחר שבהחלטה הראשונה שלו בחודש שעבר, השאיר את הריבית על כנה. ההפחתה בריבית בנק ישראל האחרונה בוצעה לפני יותר משנה בינואר 2024. אל תצפו לשינוי בריבית מחר - היא תמשיך לעמוד על 4.5%. השאלה היחידיה היא לכמה זמן זה יימשך והאמת שאי הוודאות בעניין גדולה.
בנק ישראל סיפק הערכה שהריבית תרד בהמשך, אך הוא הדגיש כי כדי שהיא תרד צריכים לראות מספר דברים במשק - הראשון הוא ירידה באינפלציה והשני הוא תקציב מרוסן. התחזית להפחתת הריבית באופן רשמי היא לאזור ספטמבר-אוקטובר. אבל, נראה שמאז שהתחזית הזו ניתנה היו סימנים חיוביים במשק לרבות שיפור בנתוני המאקרו וירידה באינפלציה. אומנם האינפלציה הריבמה ראש כצפוי בחודש ינואר והגיעה ל-0.6%, אבל זה היה ידוע שמדובר בנתון חריג על רקע העלאות המסים והמע"מ וההתייקרויות השוטפות ברכבים, מזון ועוד.
הכלכלנים צופים כי בנק ישראל יוריד את הריבית מוקדם מהערכתו הקודמת, אך זה תלוי בהתפתחויות עם התקציב והאינפלציה. הם מערייכם מדדים נמוכים בחודשים הבאים כשב-12 החודשים הבאים האינפלציה תהיה באזור 2.5%. כלומר בתווך יעד האינפלציה של בנק ישראל. לגבי התקציב זה כבר סיפור אחר עם אי וודאות גדולה. עקרונית אמור התקציב להיות מאושר במרץ, אבל לא ברור עדיין איך הקואליציה תצליח לאשר אותו ואיך הוא יראה באופן סופי.
התקציב חשוב מאוד לבנק ישראל כי הוא רוצה לראות שאכן אל צפויות הפתעות לרעה בתקציב שאין לחצים לגיסוי אג"ח שאין הוצאות לא נשלטות. החשש הוא שלהוריד ריבית כאשר יש גירעון גדול וצריך לגייס זה בזבוז של הפחתת ריבית, כי הגיוסים הם אלו שיקבעו את הריבית. עם זאת, החשש הזה נמוך מאוד מאחר שאנחנו במצב הפוך - המדינה גייסה יותר מדי, יש לה עודף של 30 מיליארד שקלים והגיוסים בחודשים הראשונים של השנה מביאים לכך שרמת הגיוס החודשי תרד דרמטית לעומת שנה שעברה. למעשה, יש תמיכה גדולה בשוק האג"ח המקומי (כשבמקביל יש גם פדיונות של אגרות חוב מיועדות ומולם אין גיוסים).
כשחושבים על זה, הריבית בהינתן מכלול נתוני המאקרו הצפויים היא בהחלט גבוהה, אבל בנק ישראל חושש מסיכונים. הוא גם חושש מ"יבוא אינפלציה". האינפלציה בעולם לא נרגעה לחלוטין כאשר בארה"ב היה מדד גבוה. מדד שעשוי ללמד על הבאות. גם שם הפחתת הרייבת תהיה באופן מדורג מאוד ואיטי והנגיד שלנו, פרופ' אמיר ירון מעדיף להיות זה שמוריד אחרי ארה"ב ולא לפניה. זה עשוי לעכב את הפחתת הריבית אצלנו.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
 - ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
 
מכאן שמחר ממש לא צפויה הפחתת ריבית ומעניין יהיה לשמוע את דברי הנגיד. סיכוי טוב שהוא יחזור על מה שאמר בחודש שעבר, יפגין זהירות גדולה לגבי ההמשך ולא יספק תאריכים ברוריםם. הכלכלנים צופים שזה יקרה ברבעון השני, אבל זה מאוד תלוי במה יקרה בארה"ב ובתקציב.
שוק העבודה
"למרות ששוק העבודה עדיין הדוק, מעודד לראות גידול במספר מחפשי העבודה, וירידה במגויסים ומפונים שלא עבדו" - אומר יונתן כץ, כלכלן לידר שוקי הון ולגבי ענף הבנייה הוא מוסיף: "בענף הבינוי חלה הקלה במחסור עם גידול בעובדים הזרים, אך עדיין חסרים עובדים, עיקר המחסור בעובדים נמצא בבינוי ותעשייה,התמתנות באינפלציה קדימה תאפשר שלוש הורדות ריבית השנה".
צמיחה נמוכה יחסית ברבעון 4
"צמיחה של 2.5% ברבעון הרביעי הייתה נמוכה יחסית להערכות המוקדמות.הצמיחה נתמכה על ידי גידול בצריכת בני קיימא, בעיקר מדובר בהקדמת רכישת מכוניות לפני העלאת המס", אומר כץ. אנחנו רואים שבהשוואה בין השנים 2023 ו-2024 התקיימה התכווצות חדה בהשקעות בבנייה ובייצוא מול גידול מהיר בצריכה הביטחונית. בנוסף, התוצר לנפש ירד ב2.1%.
ומתי תתקיים הורדת הריבית הבאה?
"בנק ישראל יעדיף להמתין ולבחון את נתוני הרבעון הראשון, ובעיקר את סביבת האינפלציה. אנו צופים הורדת ריבית בסוף חודש מאי השנה".
- 12.לרון 24/02/2025 13:39הגב לתגובה זושהשתפר! אך אני קצת נסוג כשבאתר כלכלי מצפים לשינוי בשוק כתוצאה מפרסום הריבית! כל חודש! רבותי וגבירותי סליחהזה לא מקצועי! ב 2008 זה היה רלוונטי לא כיום!
 - 11.אחד שמבין 23/02/2025 20:56הגב לתגובה זוהציבור נשחק ונשחק זה בא ויבוא לידי ביטוי בצריכה... זה נחמד שיש לנו עסקים בינלאומיים מצוינים אבל כלכלה צריכה לעבוד גם ברמה הפרטית וכלכלה מקומית.לדעתי מחר הנגיד יוריד את הריבית בכדי לחזק את המשקי הבית והעסקים הבינונים קטנים שנפגעו .וזאת בכדי לא למצוא את עצמו מגיב באיחור לצניחה בפעילות העסקית ובכדי לא להגיע לנתונים רעים.
 - מגיב 27/02/2025 23:27הגב לתגובה זושאנשים יצטמצמו ויורידו את האינפלציה
 - 10.אנונימי 23/02/2025 16:46הגב לתגובה זואי אפשר לתמרץ משק בזמן מלחמה...
 - 9.דודו 23/02/2025 16:33הגב לתגובה זואחרי השהנגיד ילך הביתה. הוא מושפע מהחברים שלו מהבנקים שמרוויחים מהריבית אולי גם הוא מרוויח מהריבית.
 - לרון 24/02/2025 13:44הגב לתגובה זוככה לא משקיעים! אם אתה פחדן תימצא תמיד את התרוץ התורן לברוחאם אתה משקיע סביר זה לא לעניין כי אתה לא נמצא בשוק ליומיים! ואם אתה סופר סביר אתה נמצא בשוק כל הזמן! מותר לעדכן פה ושם!
 - אנונימי 23/02/2025 22:18הגב לתגובה זוכל הכבוד לנגיד על עבודתו המסורה. הוא אחד משומריהסף שבאמת שומרים על מדינת ישראל. חבל ששר האוצר לא לומד ממנו דבר או שניים!
 - 8.אנונימי 23/02/2025 16:05הגב לתגובה זוהכל שקרים. לא יורידו בחיים
 - 7.האמת שהנגיד צריך להעלות ריבית אבל אין לו בייצים מי שמבין בכלכלה יודע זאת (ל"ת)רועי 23/02/2025 14:24הגב לתגובה זו
 - 6.אנונימי 23/02/2025 14:04הגב לתגובה זוריבית עולה נדלן יורד ריבית יורדת נדלן עולה ונשאר בשמיים
 - 5.אנונימי 23/02/2025 14:03הגב לתגובה זואכזרית
 - 4.מה הבעיה להוריד את הריבית בחצי אחוז (ל"ת)אנונימי 23/02/2025 12:45הגב לתגובה זו
 - אנונימיקה 23/02/2025 22:19הגב לתגובה זואם לא קל להוריד את האינפלציה התייקרות המחירים למה אתה חושב שזה קל להוריד את הריבית סתם כך
 - 3.לחוח 23/02/2025 12:44הגב לתגובה זועליית ריבית ב0.250.5% אין למדינה כסף וכל האזרחים כבר מזמן בלי כסף. אבל היי צריך להשאיר את מחירי הדירות בשמיים ואת הבנקים עם כסף לא.
 - לרון 24/02/2025 13:45הגב לתגובה זוכי אינו רלוונטי
 - 2.אנונימי 23/02/2025 12:35הגב לתגובה זוהקפצת הריבית והאינפלציה על ידי הממשלה והנגיד היא מדיניות מכוונת של אליטה פיננסית יהודית עולמית מדושנת עונג. אך את העונג הזה בורא עולם יהפוך בקרוב לצער.
 - קודם בורא עולם יטפל בחרדים שלוקחים כסף אך לא שותפים לגורל היהודים (ל"ת)שאלת רב 23/02/2025 22:20הגב לתגובה זו
 - 1.אנונימי 23/02/2025 12:02הגב לתגובה זולא הייתי מסתמך על התחזיות העתדיות שלהם.תזכורת... 2 שליש פריים כי אין צפי לעליית ריבית 2021 צפי ל4 הפחתות ריבית בשנת 2024 2023 אחרי כל העליות בפועל האינפלציה לא מפסיקה לטפס עקב הציפיות לכן יש להעלות אותה ולהנחית את השוק עדיף שנה קשה לאתחול
 - לרון 24/02/2025 14:02הגב לתגובה זוולא הבין שתנאי כלכלה ומשק נועדים לפורענויות אז אל תבואו בטענות לריביתהיא לא תעזור לכםלא חשבתם טוב מספיק מראש! אני בן 76 גרוש במטבעיודעים מה זה בשוואיום אחד לא באוברבלי הלוואות נו טוב חייתי 5 שנים בחול בשנות ה 70ואגב בעניין קידמה למה בפירסומות אומרים חייגו כשרובכם אינם מכירים טלפון חוגהוהאסימון כנראה עדיין לא נפל!
 - לרון 24/02/2025 13:46הגב לתגובה זולנל קשרים בבנקים מרכזיים!
 
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
 - כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
 - רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
