מצאנו: "מניית העם" הבאה
ביום שלישי הקרוב תפרסם אלביט מערכות ( ESLT ) את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2007 בכללותה. למחרת תתכבד ההנהלה הבכירה של אלביט (המנכ"ל יוסי אקרמן, היו"ר ובעל השליטה מיקי פדרמן, וסמנכ"ל הכספים יוסי גספר) ותפתח את המסחר ב-NASDAQ בניו-יורק, כאשר עוד באותו יום תקיים אלביט כנס משקיעים – גם כן בניו-יורק.
אין הרבה חברות ישראליות עם רמת ויזביליות (כושר נראות) בצמיחה העתידית כמו אלביט מערכות: לאלביט צבר הזמנות (backlog) של כ-4.5 מיליארד דולר, כאשר כמחצית ממנו מיועד לביצוע במהלך שנת 2008, והיתרה – בעיקר בשנים 2009-2010. אפשר גם להסתכל על זה כך: לאלביט, שרמת מכירותיה השנתיות היא כיום ברמת ה-2 מיליארד דולר, מובטחות הכנסות לשנתיים ורבע קדימה.
תביאו לי עוד חברה ישראלית עם כזו רמת וודאות במכירותיה העתידיות! אגב, אם חושבים על זה טוב – אפילו לחברות שנחשבות מאוד בטוחות (ובצדק), כמו טבע וכיל, אין כזו רמת וודאות בהכנסות לשנים הקרובות.
אך בכך לא מסתיימת הויזביליות של אלביט: מעבר לצבר ההזמנות המדווח, ה"קשיח" אם תרצו, יש לחברה צבר נוסף, "רך" יותר בהיקף של כ-1 מיליארד דולר. ממה מורכב הצבר ה"רך" הנ"ל? בעיקר מהזמנות רכש של צבא ארה"ב, שעדיין מצויות בתהליך קבלת ההחלטות לאישור תקציבים בפנטגון, ועל כן הנהלת אלביט – ברוב שמרנותה, אינה ממהרת להכליל את ההזמנות הנוספות הנ"ל ממשרד ההגנה האמריקני במסגרת הצבר הפורמלי שעליו מדווחת החברה מדי רבעון.
תוסיפו לצבר הנ"ל של אלביט ("קשיח" + "רך") את העובדה, כי כרבע ממכירותיה השנתיות של אלביט הינן הזמנות שזמן האספקה שלהן פחות משנה – כלומר הן לא מספיקות להיכלל בצבר המדווח של אלביט כי הן כבר מבוצעות, ותיווכחו לדעת כי עד לשנת 2011 אמורה השורה העליונה של אלביט לצמוח בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-10%.
למען האמת, יש עוד חברה ישראלית אחת בעלת ויזביליות איכותית כמו זו של אלביט מערכות. מנחשים מי היא? ובכן – התעשייה האווירית, שבסוף הרבעון הקודם דיווחה על צבר הזמנות של כ-7.3 מיליארד דולר, אשר מיועד לביצוע בעיקר עד לשנת 2011. הבעיה לגבי התעשייה האווירית היא שהמניה שלה לא בדיוק נסחרת בבורסה, ולא היינו בונים על הנפקה / הפרטה בקרוב (וחוץ מזה, אל תשכחו את יחסי העבודה הלא פשוטים בתעשייה האווירית).
טבע מכונה לעתים קרובות, אולי אפילו קרובות מדי, כ"מניית העם". האם לא כדאי, נוכח העלייה ברמת הסיכון הכרוכה בהמשך הצמיחה העתידית של טבע (המעבר לתמהיל מכירות המוטה יותר לתרופות אתיות ולשווקים גנריים מחוץ לארה"ב), להתחיל ולחשוב גם על מועמדים ראויים אחרים לתואר הנחשק? אם כן – אז מה רע בחברה כל כך סולידית כמו אלביט מערכות?
מאת: יואב בורגן, אנליסט בלידר שוקי הון
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
