בניית אתרים: הקסם האבוד של הקליק הראשון

"עזריאלי לקח כבר את העיגול, הריבוע והמשולש? לכו על טרפז - את זה עוד לא ראינו". טל פלורנטין מדגיש את ערך החדשנות והיצירתיות בבניית אתרים
טל פלורנטין |

בשנת 1899, טען צ'ארלס דואל, מי שהיה הממונה על המשרד האמריקני לרישום פטנטים, כי "כל מה שניתן היה להמציא, כבר הומצא". כשמדובר בעידן הנוכחי של אתרי האינטרנט, בנייתם ועיצובם, גם אנחנו מרגישים כמו צ'ארלס, בטוחים שכבר ראינו הכל, שאין חדש תחת השמש. אתם יודעים מה? בצדק.

הקלות הכמעט בלתי נסבלת לייצור דף באינטרנט הביאה אותנו למצב, בו כל אחד מסוגל להרים "אתר אינטרנט" תוך מספר שעות או ימים בודדים, ללא קשר לרקע המקצועי שלו. בגיל 16 מייצרים בני הנוער אתרי אינטרנט לתפארת בתי הספר, והמחנכים בבתי הספר מתגאים בהיותם בפסגת הטכנולוגיה. בחנויות כבר ניתן למצוא ספר שנקרא: "אמא, אבא, בניתי אתר אינטרנט", לקטנטנים.

הנגר הממוצע, שעד לפני שנתיים הקשר היחיד בינו לבין מחשבים הסתכם בכך שבנה את השולחנות עליהם מונחים המחשבים, מופיע היום בגאון באחד העמודים הראשונים של גוגל, תחת הערך "נגר". לרוב זה קורה בזכות קייטנת המחשבים, אליה רשם את הבן בחופש הגדול, קייטנה שמיהרה להחזיר את ההשקעה.

יש בכך הרבה מאד לחיוב. זהו פתח עצום להזדמנויות וסופו של העידן בו מספר הלקוחות הפוטנציאליים של חנות מוגבל במספר האנשים שעוברים ברחוב שלה. יחד עם זאת, האינטרנט, הדוגמא הטובה ביותר שידעה האנושות למונח "חדשנות", מאיים לעבור את אותו התהליך שעבר רחוב דיזנגוף בתל אביב ב-40 השנים האחרונות (יסלחו לי כל סלוני הכלות). כשאין ועדת קבלה ואין רף בסיסי להעלאת אתר לרשת, הופך חלק משמעותי ברשת למאגר גדול ובלתי נסבל של לכלוך.

העצוב מכל הוא שבלי לשים לב, אנחנו, צרכני המידע השונים באינטרנט, מתרגלים והופכים להיות אדישים. 99% מהאתרים באינטרנט הם פשוט אותו הדבר. האינטרנט כסימן לחדשנות? כבר מזמן לא. העיצוב, העימוד, הצבעים, הכל גזור ומודבק, מועתק, מצ'עמם...כולם פשוט מפספסים.

געגועים לפעם הראשונה

אולי זה יישמע לכם קצת "קיטשי", כי כולנו כבר אדישים ונורא צינים, אבל חשבתם פעם על הפעם הראשונה? הרגע שבו כתבתם את כתובת האתר בשורת הכתובת בדפדפן ולחצתם על Go הוא רגע מאד מיוחד.

חיפשתם אתר מסויים בגוגל ולחצתם על קישור לאחת התוצאות - הרגע הזה הוא רגע נדיר, מיוחד וחשוב. זוהי הזדמנות יחידה ליצור רושם ראשוני אחר, כי מעבר לקליק יכול לצפות לנו עולם חדש. בתוך תוכנו, מתחת למעטה האדישות, קיים עדיין שריד לאותו יצר בסיסי של סקרנות שהיה שם בהתחלה, בימים הראשונים שלנו באינטרנט.

אפשר גם אחרת

לפני כ-9 שנים נחשפתי לראשונה לטכנולוגיית הפלאש. פתאום החלו להופיע קטעי אנימציה מצויירים באינטרנט, עוד לפני דור האינטרנט המהיר, הופיעו הסרטונים במהירות, כאילו רצו באופן מקומי על המחשב שלי.

מרבית האתרים שעשו שימוש בטכנולוגיה, הציגו באובייקטים גאומטריים ונראו כאילו נלקחו ממגזין עיצוב בסגנון רטרו של שנות ה-70'. אחרי תקופה קצרה פתאום החלו לצוץ אתרים למופת. הטכנולוגיה אפשרה בפעם הראשונה להפסיק להסתכל על דף האינטרנט כשטח שיש למלא בקוביות ואפשר סוף-סוף להתחיל לצאת מהמסגרת. כי מי אמר שחלון חייב להיות מלבני?

כיום, פלאש היא רק טכנולוגיה אחת מיני רבות, המאפשרות ביטוי ליצירתיות.

המגבלות שעמדו לפנינו בעבר הוסרו. כבר אי אפשר להסתתר מאחורי התירוץ של "אי אפשר". למרות זאת אנחנו ממשיכים, מתוך ידיעה או חוסר-ידיעה, ובוחרים ללכת בקו הקלאסי, הצפוי, חסר המעוף. חשוב להיזהר.

חל איסור מוחלט לחשוב על בניית אתרים כעל אומנות. חברת דיסני מצאו את ההגדרה המתאימה ביותר. לאותו בעל מקצוע שיכול לתכנן את פארקי השעשועים שלהם הם קוראים Imagineer, "מהנדס דמיון" בתרגום חופשי. בדיסני זה ברור שאם מהנדס רגיל יתכנן פארק שעשועים - המבקרים עלולים למות משעמום. מאידך, אם יתכנן את הפארק אומן, גם אז כנראה שיהיו בעיות לא קטנות.

מהנדס הדמיון הוא אותו אחד שבא עם הכשרון והחוש היצירתי הזה, אך לומד כיצד לעשות בו שימוש מושכל, תוך התבססות על השכלה הנדסית. זו הגישה שכל כך חסרה בעולם האינטרנט. בניית אתר היא אומנות המבוססת על הנדסה מושכלת, מבוססת מחקרים ומתודולוגיות. תחומי השימושיות ועיצוב הממשק למשתמש הינם תחומים צעירים בגיל העשרה, אך היום כבר ברור שלמידתם היא שעושה את ההבדל.

אפילוג

לבוא ולומר שכל מה שיש כיום הוא רע או לצפות שכל אתר יגדיר מחדש את צורתו של הגלגל - לא תהיה אמירה נכונה. חשוב לשמור על פרופורציות, על שיקול דעת והגיון ולהיזהר מיצירתיות עודפת כמו מאש. קיים קו דק שברגע שחוצים אותו הופך האתר לבלתי ניתן לשימוש. חייבים להתעורר ולעשות שינוי וצריך לדעת איך לעשות אותו.

יש לנו הזדמנות אמיתית לצאת מן המסגרת ולתהות מחדש על קנקנן של מספר מוסכמות שהיו עד עכשיו בגדר פרות קדושות. אז בפעם הבאה שאתם מבקרים באתר שלכם, מתכננים אתר חדש או עושים שינוי תדמיתי לחברה, תעצרו! הזכרו בפעם הראשונה, תיפסו את ההזדמנות בשתי ידיים וטפלו בה כמו שצריך.

תחשבו שבאפשרותכם לקחת את אחד הבניינים בדיזנגוף, ובמקום בניין ישן ומתקלף בן שלוש קומות להקים שם "עזריאלי" קטן. עזריאלי לקח כבר את העיגול, הריבוע והמשולש? לכו על טרפז - את זה עוד לא ראינו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות