ארגון המזון והחקלאות של האו"ם חוגג מידי שנה ב-16 לאוקטובר, יום היווסדו של הארגון ב-1945, את יום המזון הבינלאומי. מטרת יום זה לציין את תרומתם של תרבויות שונות לחקלאות העולמית וכן לטעון שדיאלוג בין-תרבותי בנושא, הינו תנאי מקדים למניעת רעב והרס סביבתי.

לרגל יום המזון הבין לאומי שחל מחר (ב'), מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים ממאזן אספקת המזון לשנת 2005.

בין הנתונים המעניינים עולה, כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת 2005 ל-3,609 קילו קלוריות לנפש ליום, לעומת 3,695 קילו קלוריות בשנת 2004. יצויין, כי הנתונים מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר הכמות שמוצעת בחנויות ובשווקים, ולא הכמות שנרכשת בפועל על ידי הציבור ולא הכמות שהאוכלוסייה אוכלת בפועל.

אספקת מזונות נבחרים לנפש בשנה עמדה בשנת 2005 על 260 ק"ג ירקות (כולל מקשה), 158 ק"ג פירות, 128 ק"ג לחם ודגנים, 72 ק"ג בשר ודגים (ללא עצמות), 48 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 21 ק"ג סוכר וממתקים, 185 ליטרים חלב, ו-241 ביצים.

כמו כן, 97.1% מאספקת הדגנים של ישראל תלויה ביבוא. כלומר, תפוקת הדגנים של ישראל מכסה רק 2.9% מהאספקה.

גם התלות של ישראל בייבוא של סוכר וממתקים, דגים, בשר בקר, קטניות, בוטנים ואגוזים גבוהה. שליש מאספקת שמנים ושומנים וירקות, פירות ותפוחי אדמה מקורם בייבוא.

לעומת זאת, ישראל מייצרת 100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, ו-86.5% מאספקת החלב ומוצרי החלב.

חישוב מאזן אספקת המזון מספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה העצמית של המזון במדינה ועל מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא, לפי הרכב המזון. המידע גם מסייע בתכנון מדיניות הסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים, החלטות לגבי גובה תשלום מכס על יבוא, מכסות היבוא שנקבעות על ידי משרד החקלאות, תוספים של ויטמינים ומינרלים למוצרים בסיסיים ועוד.

ככלל, הערך הקלורי של אספקת המזון לנפש ביום בישראל קרובה לזו של יוון וספרד וגבוהה יותר ממדינות השכנות במזרח התיכון.