בריסטול מאייר סקוויב: בקרוב גרסה גנרית של הפלויקס
יצרנית התרופות הגדולה בריסטול מאייר סקוויב פרסמ היום הודעה במסגרתה טענה כי גרסה גנרית של תרופת הפלויקס המיוצרת על ידה צפויה להגיע למדפים מוקדם מהצפוי. תרופת הפלויקס הינה תרופה לטיפול בקרישי דם למניעת אפשרות לשבץ. התרופה הינה השנייה בעולם מבחינת היקף מכירות שנתי, שנייה לתרופת הליפיטור של פייזר.
בריסטול מאייר סקוויב טענה כי חברת אפוטקס הקנדית צפויה להתחיל להפיץ את הגרסה הגנרית של התרופה בקרוב. לאחרונה הודיע בריסטול מאייר סקוויב כי היא נמצאת תחת חקירה פלילית. החקירה מתנהלת, לדברי החברה, על רקע האשמות כי בריסטול מאייר סקוויב רקמה הסכם עם אפוטקס, במסגרתו תמנע אפוטקס מלהפיץ את הגרסה הגנרית של תרופת הפלויקס עד המחצית השנייה של שנת 2011. אפוטקס ובריסטול מאייר סקוויב נמצעים בעיצומו של הליך משפטי במסגרתו מעוניינת אפוטקס בהסרת זכויות הפטנט על המרכיבים העיקריים של התרופה עוד לפני התאריך הרשמי בו הן צפויות לפוג. לבריסטול מאייר סקוויב בלעדיות על התרופה עד שנת 2011.
בריסטול מאייר סקוויב הודיע כי אבדן הבלעדיות על התרופה תגרור ירידה חדה במכירות התרופה המקורית. החברה דווחה כי היא עלולה להגרר לבעיות של נזילות והמצב החדש עלול לערער את היציבות הפיננסית של החברה. המכירות השנתיות של התרופה המקורית עמדו על 5.9 מיליארד דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
