ר.ה טכנולוגיות רשמה זינוק של 35% ברווח ל-6 מ' שקל
"אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון ומהשיפור ברווחיות. קפיצת המדרגה שעשינו בנפחי הפעילות לפני למעלה משנתיים הביאה איתה חוסר התאמה מסוים למערך היצרני תפעולי של החברה כפי שהיה קיים וכתוצאה מכך חלה ירידה ברמות הרווחיות", כך אומר הבוקר יו"ר ר.ה טכנולוגיות, יעקב רוזנברג.
החברה דיווחה היום על כי הרווח הנקי שלה גדל ב-34.8% ברבעון השלישי ביחס לעת המקבילה והסתכם ב-6 מיליון שקל. שיעורו מתוך סך ההכנסות עמד על 4.2%.
"מתחילת השנה הנוכחית אנו עושים מאמצים על מנת להתאים את מבנה ההוצאות לרמת הפעילות החדשה. פעילות אינטנסיבית זו החלה לשאת פרי ואנו מציגים הרבעון שיפור ניכר ברווחיות. נמשיך לפעול בכדי לחזור לרמות הרווחיות להם הורגלנו בעבר ואנו מאמינים כי משימה זו היא בהישג ידנו", אומר רוזנברג.
ההכנסות של החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-144.4 מיליון שקל לעומת כ-128.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-12.6% ולעומת 142 מיליוני שקל ברבעון הקודם, גידול בשיעור של כ-2%. היחס השוטף לסוף הרבעון: 1.76, והיחס המהיר לסוף הרבעון: 1.17.
ר.ה. טכנולוגיות המתמחה במתן שירותי תפעול וייצור לתעשיית האלקטרוניקה בישראל, דיוחה כי הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-13.5 מיליון שקל והיווה 9.3% מהמכירות. מדובר בגידול של 25.8% ביחס לעת המקבילה, וגם שיפור בשיעורו מסך ההכנסות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
