בוש צפוי להודיע: היועץ בן ברננקה לתפקיד יו"ר הפד
סוכנויות הידיעות מדווחות בשעה זו, כי נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, צפוי להודיע היום, יש המציינות אף שעה מדויקת - כ-3 שעות טרם נעילת המסחר בוול סטריט על מינויו של בן ברננקה לתפקיד הנחשק בכלכלה האמריקנית - יו"ר הפדרל רזרב - במקומו של היו"ר היוצא, אלן גרינספאן.
בוש מסר לכתבי הבית הלבן, כי הודעה על מחליפו של גרינספאן, אשר שימש כ-18 שנה בתפקיד, עתידה להתפרסם בקרוב. הכהונה של גרינספאן עתידה להגיע לקיצה ב-31 בינואר 2006.
ברננקה משמש כיום כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא בוש. בעבר שימש קרוב ל-3 שנים בתפקיד חבר ועד הנגידים של הפד עד שעבר בחודש יוני החולף לבית הלבן, כאמור, לתפקיד יועצו של הנשיא.
המעבר של ברננקה לבית הלבן זכה למעקב צמוד מצדה של וול סטריט בשל האמונה כי הוא ניצב על המסלול המהיר בדרך להחלפתו של גרינספאן.
בכלל, ברננקה נחשב למוכשר ביותר והקריירה שלו התקדמה כמטאור בשמי הכלכלה החזקה בעולם. הוא הח דרכו ב-1975 כחבר בצוות הכלכלנים המייעצים לבנק המרכזי בארה"ב ובתוך זמן קצר הפך ליו"ר הצוות. משם, כאמור, שימש 3 שנים בתפקיד חבר ועד הנגידים עד למעבר לבית הלבן.
ברננקה נולד ב-13 בדצמבר 1953 באוגוסטה, ג'ורג'יה. בשנת 1975 קיבל את התואר הראשון בכלכלה מאוניברסיטת הארוורד וב-1979 כבר קיבל פרופסורה מהמרכז הטכנולוגי במסצ'וסטס. ברננקי נשוי + 2.
נציין, כי מועמדים נוספים לתפקיד ששמם הוזכר בעבר כוללים את יועצו לשעבר של בוש, גלן הבארד מאוניברסיטת קולומביה, מרטין פלדסטיין - כלכלן מאוניברסיטת הרווארד, יועץ נוסף לשעבר - לורנס לינדסי, חבר מועצת הנגידים - דונלד קון ועוד.
ואיך וול סטריט מקבלת את הבשורה הצפויה?
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
