קרן מרקסטון רכשה את סטמצקי בכ-200 מיליון שקל
קרן ההשקעות השלימה את רכישת הרשת מערי סטימצקי בתחילת השבוע (א'). גובה העסקה מתבסס על הערכות בשוק, אך הוא לא נמסר על ידי הצדדים לתקשורת. המחזור של סטמצקי מוערך ב-400 מיליון שקל. ההערכות בשוק הן כי שיעור הרווחיות של רשת סטימצקי עומד על 5% - כלומר בין 18 ל-20 מיליון שקל בשנה.
רשת סטימצקי מעסיקה כ-800 עובדים ב-150 סניפים, חלקם בבעלותה וחלקם מופעלים באמצעות זכיינים. הרשת עוסקת במכירת ספרים, אך היא מוכרת למעשה מוצרי פנאי נוספים ומנסה למצב את עצמה כ"רשת לשעות הפנאי". בחנויות שלה ניתן להשיג היום גם תקליטורי DVD, משחקי מחשב וצעצועים.
רשת סטימצקי היא הגדולה והותיקה בין רשתות הספרים בארץ, עוד רשת מובילה שפועלת בענף היא "צומת ספרים" שהוקמה על ידי מספר הוצאות לאור ונוגסת ברשת הגדולה. ההשקעה החדשה של מרקסטון מצטרפת לעוד השקעות גדולות במשק הישראלי שהיא ביצעה בעבר (בדרך כלל בפרייווט אקוויטי).
בין ההשקעות הנוספות של קרן מרקסטון: רכישת חלק מרשת PRS, נילית (20%), רכישת כל הבעלות על דפי זהב, ועוד. קרן מרקסטון מנוהלת על ידי רון לובש ואמיר קס. לובש ניהל בעבר את הסניף של ליהמן ברדרס בארץ, וקס שימש כסמנכ"ל בכיר להשקעות בקבוצה של אריסון השקעות.
בסקירה שפרסמה מוקדם יותר השנה חברת BDI (יוני), עלה כי לסטימצקי יש נתח בשוק הספרים המוערך ב-69%. בישראל פעילים 217 סניפים של רשתות ספרים נכון ליוני 2005. צומת ספרים מחזיקה בעוד 30% משוק הרשתות.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
