קיבלנו מתנה יקרה - צריך לעשות הכל כדי לשמור עליה

פרס הנובל שהוענק לחוקר גאוני בתחום המדעים הוא מתנה יקרה מפז לחג. יש לקוות שההשקעה במדעים אמיתיים תמשך ותסייע להמשך הפריחה, אסור לנוח על זרי הדפנה
חזי שטרנליכט |

הפעם זה היה שונה. אחרי הדממה המעיקה מגבעות הממשל בירושלים, כשנודע על זכייתם של פרופ' צ'חנובר ופרופ' הרשקו בפרס הנובל בשנה שעברה, החלו השרים הבכירים וראש הממשלה להתבטא ולברך את חתן פרס נובל לכלכלה - פרופ' ישראל אומן על הזכיה. זה כבוד עצום למדינה, שזוכה בפרסי נובל. סוף סוף קצת נחת. לא ברור אם מה שנראה כמו תחילתו של מבול של זכיות בפרסי נובל לחוקרים ישראלים מחוננים הוא תחילתה של מגמה מבורכת, או שיא רגעי בתולדות האקדמיה המדעית הישראלית. מה שכן ברור הוא שההשקעות שמבצעת ממשלת ישראל בדורות האחרונים בחקר המדע, לא תמשכנה לתרום למגמה הזאת. מדינת ישראל חייבת להשקיע יותר במדע, גם בכדי לבער את הבערות המסחרית שמאפיינת אותנו בעשור האחרון. יותר מדי תוכניות טלויזיה ופחות מדי מבחנות. לא צריך להיות בעלי זכרון פנומנלי בכדי לנחש אילו תמונות הפוליטיקאים שלנו אוהבים. גם ראש הממשלה וגם שרת החינוך, אוהבים להצטלם עם ספורטאים ישראלים. זה פופולרי, זה בכותרות. זה לא מדעי, במעבדות רחוקות, עניין שדורש טורי הסברים מיוחדים על ההישג הכביר. תורת המשחקים היא אחד התחומים המרתקים והלוהטים בעולם הכלכלה. גאוניותו ותרומתו של פרופ' אומן היתה ידועה בקהילה של חוקרי המדע המופלא, הצעיר והמרגש הזה. גם נובליסט אחר, שכבר זכה לסרט הוליוודי ובסטסלר מרתק, ג'ון נאש, קידם את שם התחום הזה בעולם. תורת המשחקים היא עיסוק מרתק, ועשרות חוקרים ישראלים מבריקים מקדמים אותה בארץ ברמה עולמית. זאת ההזדמנות לחזור ולקרוא למחלקי התקציבים - לשמור על המחקר והמדע בציפורניים. אבל יש להדגיש שישמרו על המדע ולא ישלחו סתם כספים לאוניברסיטה. יש הבדל בין לימודים אקדמיים לחקר מדע. כולנו יודעים שבקמפוס יש הרבה מקצועות שאין בינם לבין קידום המדע דבר. אפשר להשקיע עשרות מיליוני שקלים בחקר מדעי המדינה וסוציולוגיה ולקבל עוד כמה מאמרים אנטי-ישראליים נגד הכיבוש. צריך לדעת היכן להשקיע וכיצד לעודד את חקר המדעיים האמיתיים. אלה שמקדמים את הידע של האנושות על עצמה, על העולם, על הטבע. צריך לקדם את חקר המדעים דוגמת פיזיקה, רפואה, כימיה, ביולוגיה, מתמטיקה, ואפילו כלכלה. קיבלנו מתנה יקרה בחגי תשרי תשס"ו. התחלה מוצלחת לשנה חדשה, יש לקוות שנדע לנצל זאת ולחזור ונשקיע שוב ושוב בחקר המדע. בכדי לשמור על צלם המחשבה הישראלית ממתקפות הבערות שמתרגשות עליה כל העת. מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.92%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.