כל הנבואות וכל האזהרות התגשמו. מה לעשות, לפעמים פרופסורים לכלכלה הם לא סתם זקנים משועממים אלא אשכרה מבינים משהו ב... כלכלה. 45 מיליארד דולר שמתאדים תוך פחות משבוע זה אירוע גדול שלא קורה כל יום. 45 מיליארד דולר זה תקציב שנתי של מדינה קטנה. כסף אמיתי. ממשי. אנשים באמת שמו הרבה מאד כסף במטבעות דיגיטלים (עדיין יש שם יותר מטריליון דולר...) שעכשיו היו כלא היו. זה אירוע שצריך להפנים ולהבין להפיק ממנו לקחים, וכבר עכשיו לא מעט אנשים ברחבי העולם יושבים ועושים זאת, או כך לפחות יש לקוות. נכתוב פה כמה תובנות ראשוניות מהאירוע המטלטל. למדור הקריפטו של ביפזורטל אבל רגע, מה בעצם קרה? אז לטובת אלו שלא היו מחוברים לביזפורטל השבוע, ולא קראו את הכתבות בנושא (כאן, כאן כאן וכאן, וכשהזהרנו שזה עלול לקרות עוד לפני שבועיים כאן). אז באפריל 2019 הושקה רשת בלוקצ'יין חדשה בשם טרה. הרעיון שעמד מאחוריה היה לייצר אלגוריתם שיאפשר לייצב מטבעות דיגיטלים. ייצוב מטבעות משמעותו הצמדה של מטבע דיגיטלי לערך של מטבע מדינתי רגיל (המכונה מטבע פיאט). ייצוב מטבעות הוא לא דבר חדש שהחל ב-2019, אלא שבדרך כלל הוא נעשה באמצעות גיבוי של המטבע הדיגיטלי באמצעות מטבע רגיל. במקרה זה הוצג קונספט חדשני לפיו אין צורך בנכסים ריאליים לצורך הייצוב, אלא שניתן לבצע את ההצמדה באמצעות אלגוריתם מחשב מורכב. מול המטבע היציב האלגוריתם מנפיק ושורף מטבע דיגיטלי אחר וכך מווסת את ההיצע והביקוש. ברשת הטרה המטבע היציב נקרא TerraUST או בקיצור UST (נקרא לו פה טרה-דולר) והמטבע המייצב נקרא לונה.  בהתחלה זה עבד נהדר. יותר ויותר אנשים פנו למטבע היציב טרה-דולר ובמקביל ערך הלונה נסק. בשיאו הוא היה שווה יותר מ-40 מיליארד דולר. הטרה-דולר גם הוא צמח במאות אחוזים בחודשים האחרונים והגיע לשיא של 18 מיליארד דולר. אנשים חשבו שהם מחזיקים דולרים בטוחים ויציבים, ולא משנה אם השווקים מתנודדים עולים או יורדים - 18 מיליארד הדולר פשוט ישארו 18 מיליארד דולר.  כל המנגנון של המטבעות היציבים עורר חששות אצל רגולטורים וכלכלנים. אמנם רובם התרכזו במטבעות היציבים המגובים בעזרת נכסים אמיתיים (עליהם נדבר בהמשך), ופחות התייחסו למטבעות המיוצבים בעזרת אלגוריתם, בעיקר בגלל שהם היו קטנים יותר ופחות משמעותיים. אך עם גדילתו המטאורית של הטרה-דולר החלו לצוץ חששות גם ביחס אליו, כשהרגולטורים עדיין ספונים במשרדיהם וחושבים על המטבעות היציבים "הרגילים". לפני כמה שבועות פורסמה עבודה של פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת קלגרי, קנדה, בשם ריין קלמנטס בו הוא מזהיר שהאלוגריתם לא באמת יעבוד בעיתות משבר, כאשר תנאי השוק לא יהיו אידיאליים או כאשר תתרחש מכירה המונית של המטבע. אירוע המקביל ל"ריצה אל הבנקים" שמפיל מטבעות וכלכלות של מדינות כשאזרחים רבים מנסים לרכוש מטבע חוץ או דורשים את הפקדונות שלהם ומפילים את ערך המטבע המקומי. בנוסף, עלה חשש מתקיפה של המנגנון על ידי קרנות גידור או גורמים רבי עוצמה שירוויחו מהתרסקות מטבע כזה. ככל שערך השוק עולה, הפיתוי לבצע מהלך כזה גבר, וכבר הסתובבו שמועות בשוק על כרישים שמריחים דם ומסתובבים סביב הקורבן.  מה שחזה הפרופסור המלומד זה שבדיוק מה שקרה לבסוף. ביקוש ענק (ואולי תקיפה מכוונת? לא ניתן לדעת), גרמו לטרה-דולר להיפרד מההצמדה. זה התחיל מכמה עשיריות סנט ביום ראשון. נאמר, שבדרך כלל המטבעות היציבים לא שווים בדיוק דולר אלא נעים כמה מאיות סנט מעל או מתחת הדולר. אבל הפעם התזוזה הייתה של כמה עשיריות סנט וזה היה הדגל האדום הראשון. אגודת הטרה נחלצה לעזרה, השיבה את ההצמדה ובעצם "עקפה" את האלגוריתם שלא תיפקד מעצמו בדרך בה היה מצופה. לקח יום אחד בדיוק להבין שזה היה כוסות רוח למת, ולמחרת ההצמדה נשברה עד רמה של 67 סנט. הפעם ניסיון ההצמדה מחדש הביא את הטרה-דולר רק ל-93 סנט לפני שבימים הבאים הוא חזר להתרסק ל-35 סנט, וכעת 23 סנט בלבד. בדרך, 18 מיליארדי הדולר ה"בטוחים" הפכו לכ-2 מיליארד דולר בלבד.  במקביל להתרסקות בטרה-דולר, התרחשה התרסקות דרמטית עוד יותר בלונה, המטבע הדיגיטלי שנועד לייצב את הטרה-דולר. אם אתה לא מסוגל לבצע את העבודה שלך, אתה כנראה לא שווה 30 מיליארד דולר. פה ההפסד דרמטי בהרבה. מערך של 40 מיליארד דולר בשיא, וכ-30 מיליארד רק בתחילת השבוע נותרו כ-700 מיליון דולר בסופו. המטבע שהיה שווה 80 דולר אך לפני כמה ימים נסחר כעת תמורת 0.006 דולר מחיקת ערך דרמטית (כעת מתבצע ניסיון החיאה מלאכותי עם הנפקה של מיליארדי מטבעות. אין לזה באמת משמעות וזה ככל הנראה לא יצליח).  אז מה כדאי ללמוד מהסיפור? אירוע דרמטי אמור ליצור תובנות כדי לא ליפול שוב באותם בורות. הנה כמה תובנות ראשוניות מהסיפור.    הלקח הראשון, ואולי החשוב ביותר, עליו אנחנו כותבים פה מההתחלה: מטבעות דיגיטלים זה עסק מסוכן הרבה יותר מכל תחום השקעה אחר. מי שמשקיע בו צריך להיות מוכן לאבד את כל הכסף המושקע. לכן, גם אם החלטת לקחת סיכון, יש להשקיע רק כסף שאפשר לאבד וחלק קטן מאד (מאד) מהחסכונות, וגם שם לפזר בכמה מטבעות. כשתאוות הבצע שולטת אנשים מאבדים את הראש, ואז כשהסיכונים מתממשים אנשים מאבדים את המכנסיים. השבוע התפרסמו ברשת החברתית רדיט, בה יש פורומים של משקיעים, הודעות התאבדות של אנשים שאיבדו סכומים עצומים. היוטיובר הבריטי המכונה KSI פרסם שהוא איבד עד כה 8 מיליון דולר בהשקעותיו בקריפטו, ובאופן ספציפי 2.8 מיליון דולר מקריסת הטרה, ודיבר באופן גלוי על התמכרותו להשקעות קריפטו ספוקלטיביות. הוא, יש לקוות, יכול להרשות לעצמו. אתה לא.   

My 2.8 million dollars is literally worth $1000 HAHAHAHAHAAHAHAHAHAHAHAHAHAHAHHAHAHAHAHAHAHAHAHA. Yeah I’m packing this in 😂😂😂😂 pic.twitter.com/qeiVN5yG2w

— KSICRYPTO (@ksicrypto) May 12, 2022

הלקח השני הוא שככל הנראה לא ניתן ליצור ערך אמיתי צמוד לדולר באמצעות תעלולי תוכנה. במילים אחרות, עד שיוכח אחרת, מטבעות יציבים באמצעות אלגוריתם זה לא דבר שיכול לעבוד. לרשתות בלוקצ'יין יש שימושים מעשיים ומתפתחת סביבם תעשייה שלמה, שאמנם עוד צריכה להוכיח את עצמה, אך היא נמצאת בכיוון טוב, ויותר ויותר יישומים מעשיים נמצאים לטכנולוגיה הזו, אבל  הצמדת ערך של קוד מחשב לערך הדולר בלי נכסים ריאליים היא לא אחת מהם נכון לעכשיו.  הלקח השלישי הוא חשיבות הרגולציה על תחום הקריפטו. רגולציה נחשבת בחוגים מסוימים כמעט לקללה. כל מי שמקים עסק בישראל יכול לספר לכם על הקשיים שלעיתים קרובות נראים כמיותרים, ובמקרים רבים הם אכן כאלה. אבל התממשות הסיכונים מוכיחה שרגולציה רציונלית ומתונה הכרחית במקרים רבים, במיוחד שמעורבים סכומי כסף כה גדולים.  הלקח הרביעי הוא הצורך להאץ את קצב עבודת הרגולטורים. מזה חודשים יושבות ועדות במשרד האוצר האמריקאי, בבנק המרכזי, ובממשלות נוספות ברחבי העולם ודנות בנושא הרגולציה לשוק הקריפטו בכלל ולמטבעות היציבים בפרט. מן הסתם הנושאים מורכבים ודורשים חקירה עמוקה ובחינת הדרכים לפקח על התחום בצורה היעילה והנכונה ביותר. האירוע האחרון מבהיר, שלפחות בנוגע למטבעות היציבים צריך להאיץ מאד את הקצב. מטבע הטית'ר המתנדנד יכול להיות אסון משמעותי בכמה סדרי גודל מאירוע הטרה (על כך בפסקה הבאה). חשוב להתעורר, והזמן לעשות זאת הוא אתמול.  ועוד אזהרה לעתיד: הטרה-דולר לא היה המטבע היציב היחידי וגם לא הגדול ביותר. הטית'ר הוא המטבע היציב הגדול ביותר והוא עובד באמצעות מגננון אחר. על כל דולר טית'ר שמונפק, אגודת טית'ר שעומדת מאחוריו אמורה לרכוש נכסים שיגבו אותו באופן מעשי. זוהי דרך מסוכנת הרבה פחות כמובן אבל גם ביחס אליה מתרבים החששות. השאלה הגדולה היא מי באמת מוודא שאכן כך קורה, ושבשעת משבר הנכסים אכן ישמשו לגיבוי ולא יעלמו להם עם היזמים החרוצים. למעשה חלק גדול מדיוני הרגולציה סביב המטבעות הקריפטוגרפיים מתמקדים בנקודה הזו.  טית'ר היה שווה עד לפני שבוע 83 מיליארד דולר. אם נוסיף את ה-USD Coin, המטבע היציב השני בגודלו, נקבל עוד 50 מיליארד, המטבע היציב השלישי של בינאנס שווה עוד 17 מיליארד דולר, וישנם מטבעות נוספים בעלי ערך שוק קטן יותר. סך הכל שלושת המטבעות הגדולים שווים 150 מיליארד דולר שעלולים להיפגע במקרה של משבר דומה בעולם המטבעות היציבים. הסיכון פה גדול בהרבה מאשר בקריסת הטרה.  השבוע היה נראה שהסיכון מתחיל להתגשם, כשלראשונה בהיסטוריה מטבע הטית'ר החל להיפרד מהדולר. גם פה זה התחיל בכמה עשיריות סנט בלבד, אך היפרדות אמיתית קרתה בהמשך כשהטית'ר ירד עד למחיר של 95 סנט בלבד. החברה שמפעילה את המטבע סרבה לחשוף את הנכסים שהיא אמורה להחזיק כנגד המטבעות המונפקים, ופה התעורר חשש לקריסה שהייתה שמה בצל את אירוע הטרה. כעת נסחר המטבע תמורת 99.7 סנט וערך השוק הכולל שלו ירד מ83 מיליארד דולר ל-79 מיליארד, כנראה בעיקר בגלל יציאת מטבעות מהמחזור. 99.7 סנט נראה די צמוד לדולר, אבל בדרך כלל המרחק מהדולר של המטבעות הללו הוא של מאיות סנט בודדות, סנט לא 3 עשיריות. זה אומר שהאירוע עדיין לא מאחורינו וצריך לשים לב למה שמתרחש שם. המסקנה העולה היא שנכון לעכשיו גם המטבעות הללו אינם בטוחים. אסור להיכנס לאשליה שאם יש לי 10 טית'ר אז יש לי 10 דולר ואין לי מה לדאוג. אם רוצים לשמור סכומים קטנים במטבע יציב אופן זמני, זה יכול להיות פתרון, אבל גם המטבעות היציבים המגובים בנכסים אינם מקלט בטוח לסכומים גבוהים.  ולבסוף צפירת הרגעה קטנה: העלמות של 80 מיליארד דולר (או 150 מיליארד דולר) היא ככל הנראה אפשרות ריאלית במקרה שהחששות יתגשמו. מחיקת ערך עצומה. הרגולטורים מודאגים מזליגה של מחיקה כזו למערכת הפיננסית המסורתית ומשם לכלכלה הריאלית. רבים מזכירים את הקריסה הפיננסית ב-2008 שהפכה להיות קריסה ריאלית. מפעלים נסגרים ואנשים מאבדים את פרנסתם, בעקבות תעלולים פיננסים של הבנקים עם ניירות ערך מגובי משכנתאות, מה שמכונה משבר הסאב פריים. בינתיים, מחיקה של כ-45 מיליארד דולר, בשונה ממקרים אחרים, לא משאירה כל כך סימנים בשאר העולם הפיננסי ובטח לא בכלכלה הריאלית. ייתכן שעוד מוקדם מדי לקבוע, וייתכן שלקריסה של מטבע כמו הטית'ר תהיה השפעה גבוהה יותר, אך נראה, לעת עתה לפחות, שפה החשש הוא יותר קטן.  ייתכן שהסיבה לכך היא, שלהבדיל ממשבר בשוק המשכנתאות שנוגע לציבור רחב מאד, וקשור בדרך כלשהי לכל תחומי הכלכלה, תחום הקריפטו עדיין נוגע למעט מאד אנשים. למעשה, חלק מהביקורת על הקריפטו כמערכת פיננסית היא הריכזויות שלו. מספר קטן מאד של אנשים (המכונים לוויתנים) מחזיקים ברוב רובם של המטבעות הדיגיטלים הקיימים בעולם, ואחוז קטן ביותר באמת מסתובב בשוק החופשי. אז גם אם תתרחש קריסה כזו, והשבוע נמחקו מאות מיליארדי דולרים בשוק הקריפטו, יהיו כמה אנשים שיפסידו הרבה מאד כסף, אבל נראה פחות סביר שזה יגלוש למערכת הפיננסית המסורתית ומשם לכלכלה הריאלית.  קרא עוד: >>>קריפטו זה לא רק ביקטוין - הכרות עם שבעת המטבעות הגדולים >>>איך להשקיע במטבעות קריפטוגרפים - מדריך >>>מהם המטבעות היציבים? מה עשו המטבעות הגדולים השבוע? אז השבוע אנחנו נפרדים לשלום מהלונה ז"ל. היו לו פה ימים יפים, אבל לא נראה שהוא יחזור בקרוב (או אי פעם) להיות בין המטבעות הגדולים, או בכלל להיות. אבל גם כל שאר המטבעות לא ממש ליקקו דבש. למעשה זהו השבוע הגרוע ביותר שלהם מזה זמן רב, אולי מאז הנפילות של 2017. בערך 200 מיליארד דולר נמחקו ביום אחד, וסך הכל השוק כולו נמצא במרחק של 2 טריליון דולר בערך מהשיא. שווי השוק הכולל הנוכחי הוא 1.25 טריליון דולר לאחר התאוששות מסוימת בשעות האחרונות. אך ממש לא נראה שהמשבר מאחורינו. נבדוק מה עשו המטבעות הגדולים השבוע, ונציין גם את מחיקת הערך מאז השיא של כל מטבע. ביטקוין (BTC) BITCOIN 1.37% . הביטקוין שבר כמה קווי תמיכה השבוע, ונסחר כבר ברמה של 26 אלף דולר. מאז הוא התאושש מעט וכעת הוא מתקרב בחזרה לרמת ה-30 אלף דולר. הרמה הזו שהייתה נחשבת לקו תמיכה עד כה הופכת להיות קו התנגדות ויהיה מעניין לבחון אם בשעות הקרובות הוא יצליח לחצות אותו כלפי מעלה. הצלחה כזו תהיה סימן חיובי למטבע המוביל. סך הכל, בנקודה זו, נסחר הביטקוין ב-18% פחות ממה שנסחר לפני 7 ימים. שווי השוק הכולל של הביטקוין הוא כעת 570 מיליארד דולר. בשיא הוא היה שווה מעל 1.2 טריליון דולר.  את'ר (ETH) ETHEREUM 3.14% . עד לא מזמן דיברנו על רמת ה-4000 דולר לאת'ר, השבוע הוא חצה את ה-2000 כלפי מטה. גם הוא מתאושש בשעות האחרונות וכעת נסחר תמורת 2050 דולר, 25% פחות מאשר לפני שבוע. שווי השוק של המטבע הוא 248 מיליארד דולר לעומת 570 מיליארד בשיא.  בינאנס קוין (BNB). הבינאנס עושה מיני ראלי ב-24 השעות האחרונות עם עליה של 13%, אך אלו לא מחפות על ירידה של 21% בסיכום שבועי. כעת הוא נסחר תמורת 298 דולר. הבינאנס  קוין שווה כעת 48 מיליארד דולר, לפני מספר חודשים הוא היה שווה 110 מיליארד.  ריפל (XRP). למרות עליה של 5% ב-24 השעות האחרונות הריפל מסכם שבוע רע של ירידות של 32% בשעה זו מתחילת השבוע. הוא נסחר תמורת 0.4 דולר למטבע. בשנת 2018 הגיע הריפל לשווי שיא של 80 מיליארד דולר. כעת הוא שווה 20 מיליארד.  קרדאנו (ADA). בשלב מסוים השבוע הגיעו הירידות בקרדאנו למעל 50%. גם הוא עלה במקצת וכעת הירידות מסתכמות ב-34% ומטבע אחד נסחר תמורת 0.5 דולר. גם פה מחיקת הערך היא עצומה, כששווי השוק הכולל הוא 17 מיליארד דולר לעומת השיא, בספטמבר שנה שעברה, אז הוא היה שווה מעל 100 מיליארד דולר.  סולנה (SOL). הסולנה רושמת את הירידות המשמעותיות ביותר מבחינת אחוזים השבוע, עם ירידה שבועית של כמעט מחצית מערכה - 44%. כעת נסחר מטבע אחד תמורת 47 דולר. שווי השוק הכולל של הסולנה הוא 15 מילארד דולר, בנובמבר האחרון זה היה 78 מיליארד דולר.  קרא עוד על קריפטו: >>>מה זה ווב3 >>>מה זה DeFi? >>>מה זה DAOs? >>>"איך אפשר "לשחק בשביל להרוויח"? המטבעות שסקרנו לאחרונה בביזפורטל כל המטבעות הקטנים יותר צבועים באדום חזק, כולם עם ירידות של מעל 30% בשבעת הימים האחרונים. הגרוע מכולם הוא הפלוקס שירד 53%, והפחות גרוע האו ההליום, שלאחר עליה של 20% ביממה האחרונה רושם ירידה שבועית של "רק" 32%. גם הגאלה זינק 23% ביממה, והירידה השבועית הצטמצמה ל-43%. השיבה אינו והפוליגון ירדו 40%, האוניסוואפ 32%, הצ'יינלינק 36%, סאנדבוקס 42%, ביטורנט 36%, קדנה 48% וההייב 44%.  מה שמחפש טוב טוב את הצבע הירוק בטור התשואות השבועי יוכל למצוא אותו במקום ה-40 עם מטבע ה-MAKER שעלה השבוע 13% ושווי שוק שלו הוא 1.5 מיליארד דולר. המטבע הבא שמציג עליה שבועית נמצא רק במקום ה-221 ונקרא Sapphire הוא עלה 24% בשבעה ימים לשווי שוק של 400 מיליון דולר, בעיקר בזכות זינוק של 30% ביממה האחרונה. מזה ניתן לראות כמה הירידות הן רוחביות ועמוקות בכל שוק הקריפטו.  קרא עוד:  >>>ומהו השיבה אינו - מטבע המם המוביל? >>> מטבע ה-Chainlink - האורקל של החוזים החכמים >>>על הפוליגון שפותר את הבעיות של האת'ריום >>>על מטבע ההייב >>>על מטבע הגיימינג גאלה >>>על "קופסת החול" של עולם הגיימינג - הסאנד >>>על מטבע האינטרנט של הדברים - הליום