"אנשים חוסכים לעת זקנה או לעת צרה - עכשיו זו עת צרה; המדינה צריכה להנזיל את החסכונות"
בוויכוח שבין אנשי הכלכלה לאנשי הבריאות, תמיד נשאלת בסוף השאלה הקובעת: מה המחיר שצריך לשלם? הרי לא הכל זה כסף. אנשי הבריאות טוענים שהבריאות מעל הכל, מעל הכלכלה. האמת, צודקים. לא הכל בר כימות. אבל במקרה הזה, הם כנראה טועים. הסבל שנגרם לרבים בעקבות שפל כלכלי, כזה המתעתד לדפוק על דלתנו, יכול להיות בעל השלכות לא פחות חמורות, אם לא יותר, מהמשבר הנוכחי. גם השלכות בריאותיות.
שפל כלכלי מגדיל את המצוקה באופן אקספוננציאלי. אנשים מאבדים את עבודתם, את חסכונותיהם, את בריאותם ואפילו את ביתם. וכך הרצון לסייע לכמה אלפים, או רבבות - כמו במקרה הזה, הופך למשקולת על צווארם של רבים, שלא מסוגלים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות. עדיין לא, אבל החשש ששנה קדימה, נגיע למצב הזה.
בארצות הברית לדוגמה, רואים את זה בצורה מידית, בגלל ההלוואות הגדולות של הציבור. חלק ניכר מהאוכלוסייה ממונפת עד דק. בכלל נראה שהכלכלה שם התאהבה בחוב עד חוסר דעת. משקי הבית ממונפים, התאגידים והסקטור העסקי ממונפים וגם הממשל ממונף. הממשל נכנס לחוב שנתי של טריליון דולר. זה עוד לפני הקורונה וחבילות החילוץ שהפד' והממשל מפזרים בשבועות האחרונים.
הבעיה במינוף של הסקטור הפרטי, ואת זה תמיד מרגישים בארצות הברית, היא המחיה ממשכורת למשכורת. ברגע שתזרים המזומן המיידי נגמר, אתו גם כל היכולת להחזיר את הסכומים שנלקחו כהלוואה. אז מתחילה תגובת השרשרת.
- אהבה חדשה סיימה עונה עם 11.3%; צמוד בגזרת הבוקר
- עם 6% אחרה"צ - אולי צריך לשבץ את שרון גל לפני המהדורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל עדיין לא שם. אבל היא גם לא כזו רחוקה. לפי פרופ' רפי אלדור, ראש חוג כלכלה במרכז הבינתחומי, שבימים אלה של מגפה עולמית, נמצא בביתו וכותב ספר על התמודדותו מול מחלת הפרקינסון, ישראל נמצאת בהליכה מסוכנת לכיוון זה. פעם שעברה ששוחחנו, הוא אמר שצריך לייצר מצב של קפיץ. זה לא קורה. אלדור סבור שיש לפתוח את הסגר ויחסית מהר - שלא יהיה מאוחר מדי
"זה לא משכורת למשכורת. זה בעצם יותר, כי כל המשכורת הבאה שלך כבר משועבדת לחובות", אומר אלדור. "סה"כ חובות הציבור עלו גם בישראל. בשנים האחרונות יישרנו קו עם ארצות הברית בתחום, בהתחלה היו לנו הלוואות רק לבתים, עכשיו זה התפתח לעוד כל מיני דברים כמו רכבים וחופשות - זו לא מגמה טובה בכלל".
מה אתה ממליץ לאנשים לעשות?
"קודם כל, אנשים שחוסכים בקרנות השתלמות או חסכון כפוי אחר, צריך לשחרר להם את הסכום ולהנזיל אותו. למרות שאנשים שומרים קדימה. הממשלה צריכה לכופף את החוקים ולהגמיש את הרגולציה - אנחנו במצב של אין ברירה".
- דלתא מותגים: צמיחה דו ספרתית בהכנסות וברווח הנקי
- הייפר גלובל: שחיקה ברווחיות ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
אתה אומר לאנשים לאכול לתוך החסכונות שלהם
"חייבים. אין ברירה. אנשים חוסכים לעת זקנה או לעת צרה. עכשיו זו עת צרה"
הממשלה צריכה להעמיד הלוואות לציבור לכל מטרה?
"צריך לתת לבנקים לעשות את זה. המדינה צריכה לתת הלוואות בערבות מדינה לבנקים, לתת להם שהם יבדקו. אלה צריכות להיות הלוואות של עד 1.5% מעל ריבית הפריים. זה המקסימום. הפריים היא חובה לכולם. ומעבר לכך זה בהתאם לסיכון".
איך אתה מדרג את התפקוד של הממשלה במשבר?
"מבחינה בריאותית - לא טוב מאוד. מבחינה כלכלית לא טוב בכלל. חייבים לחזור לעבוד. אי אפשר להטיל סגר על מקומות שיש בהם אנשים צעירים ובריאים. צריך להניע את הכלכלה. צריך לדאוג לבריאות של האנשים, אבל גם שיהיה לאנשים מה לאכול. אי אפשר לעצור את כל העולם. צריך להתחיל לחזור לשגרה בצורה דיפרנציאלית".
אז מיליון ישראלים צריכים לחזור לעבודה?
"כן. אם יש מיליון צעירים שיכולים לעבוד. שיצאו לעבוד. צריך לעבור למודל שמי שחשוף לסכנות המחלה שיישאר בבידוד. יש מודל בכלכלה שנקרא דורות חופפים. צעירים עובדים וקשישים נשארים בבית. זה מה שצריך לקרות עכשיו.
"אני בדרגת סיכון גבוהה. אני מעל גיל 65. מי שכמוני שיישאר בבית. כולל אותי. אבל מי שיכול לחזור, שיחזור. לא רק בהייטק ופיננסים. גם סתם מספרה או בחורה שבונה ציפורניים. שכולם יעבדו. שילכו עם מסכות וכל מה שצריך, אבל שיעבדו.
"אמרנו שהכלכלה צריכה להיות כמו קפיץ, הדרך לעשות את זה זה שכבר בסוף החג, מי שיכול שיצא לעבוד. מי שלא, שיישאר בבית, שאפילו לא יעשה קניות. צריך לרווח את הרחובות. צריך לעבוד בשביל הכלכלה. צריך יותר תעשייה".
ראינו תהליכים של דעיכה בגלובליזציה, הנגיף האיץ את זה, האם ישראל הולכת לייצור עצמי מוגבר?
"האם אנחנו הולכים למשק אוטרקי, התשובה היא חד משמעית לא. צריך להגדיר מוצרי בסיס שאפשר וצריך לייצר פה. אבל אני סומך על מוח הסטארט אפ. נכון יהיה יותר ייצור עצמי מוגבר, אבל אנחנו הולכים לעולם חדש שיצטרך טכנולוגיה חדשה והמוח הישראלי כבר מתחיל לחשוב על פתרונות".
- 15.ב 14/04/2020 18:20הגב לתגובה זואי אפשר להחזיק אנשים בבידוד רציני חודשים רבים.
- 14.אלמוג 14/04/2020 13:36הגב לתגובה זולצעירים את החסכונות. להפוך אותם לעבדים חסרי כל וגם ללמד אותם שאין ביטחון ושכל מי שמגיע לגיל 50 ניזרק לכלבים.
- 13.חיסכון 13/04/2020 13:16הגב לתגובה זואנחנו לא צריכים את הנשיא הנוכחי ולא מתגעגעים לנשיא קצב. חבורת מושחתים אינטרסנטים שהם מעל החוק. שנית לא כתוב בתורה שצריך 120 חברי כנסת אפשר לצמצם ל 70 עד 80 גם זה חיסכון. והכי חשוב כמו שלא מרשים לבני 70 להמשיך לעבוד ומכריחים אותם לצאת לפנסיה ככה צריך לעשות לראש הממשלה הקשיש לנשיא הקשיש ולכל חבר כנסת שאין לו מה לעשות בחיים . צאו לנו מהכיס לכו הביתה .
- חברי כנסת מיותרים 13/04/2020 14:29הגב לתגובה זומי שנפגעו כלכלית מהקורונה.
- 12.הצעירים 13/04/2020 13:11הגב לתגובה זוומדביקים את ההורים. לא עדיף שביבי ישלוף את הארנק יתחיל לעשות יותר בדיקות עדיף במקום תמיכה לחרדים השותפים הטבעיים שקיבלו כל משפחה 2000 שח . לזקנים הוא נותן 450 שח נעלמו בדרך 50 שח . זה היחס לזקנים . בעשור נתנו להם 6 ש"ח בלבד כשחברי הכנסת הכפילו את שכרם ויותר מזה. "הדאגה" המדומה לזקנים היא אך ורק מטעמי חיסכון כשזה מגיע לבדיקות אז בתי האבות צריכים להתחנן לבדיקות לחרדים חילקו בפסח פעמיים חבילות מזון . ביבי רע לחילונים
- 11.הממשלה עכשיו דואגת שיהמרו בכספי החסכונות שלנו... (ל"ת)אבל 13/04/2020 12:35הגב לתגובה זו
- אז מה 13/04/2020 13:17הגב לתגובה זועם ועדת בכר . כעת כל הפנסיה שלכם במניות . ושתקתם גם שהעלו את מס הבורסה וככה הפסדתם כפול וכשהוא לוקח כהלוואה את כל כספי הבטוח הלאומי ולכן העלו לכם את גיל הפרישה ואפילו פעמיים כבר שכחתם ושתקתם אז שיהמר במה שנשאר בינכה אתם סמרטוטים ותצביעו שוב ביבי
- 10.משקיע 13/04/2020 11:44הגב לתגובה זולהרוג אלפי אנשים בגלל בצע כסף, אין מקום לדעות כאלו בישראל בנוסף לזה שמובן שאנשים צעירים גם כן חולים ונפטרים מהקורונה ואי אפשר לבודד את כל המבוגרים, הדעה באמת אווילית
- רז 13/04/2020 12:50הגב לתגובה זובדיוק ההפך. דעה מוצקה ונכונה. ההיסטריה סביב הנגיף הזה הוצאה מכל פרופורציה. אף אחד לא מניף עפעף על האלפים שמתים של שנה משפעת, תאונות דרכים או סרטן. הרוב המוחלט של הצעירים יעבור את הוירוס עם שיעול קל מקסימום ולחרב להם את העתיד הכלכלי זה פשוט לא הגיוני.
- 9.בדיקות24/7לאVIP 13/04/2020 11:42הגב לתגובה זולא לטיפולי VIP ובדיקות לילד ז ואימו
- 8.דן 13/04/2020 11:23הגב לתגובה זורק טיפש משחרר את כל הרזרבות כאן ועכשיו ......לשחרר - כן .....אבל תמיד לחשוב שזה עלול להמשך זמן רב הרבה יותר מהמקובל , ואולי יהיו עוד "הפתעות" כמו מלחמה וכדו' ......לא לשחרר הכל ונתניהו נוהג בשכל ישר וטוב .....הלוואי על כל העולם .
- 7.המדינה דואגת לחסל את חסכונות הציבור (ל"ת)אורי 13/04/2020 11:20הגב לתגובה זו
- 6.צייני 13/04/2020 11:16הגב לתגובה זובדרך כלל בארגונים, שכבת המנהלים מבוגרת יותר כנובע מאופי קידום בעבודה. אם יחזרו לעבודה ללא המנהלים, האם הארגון יתפקד היטב? בממשלה יש הרבה מבוגרים , שרים ואפילו ראש ממשלה גםהם צריכים להישאר בבית?
- 5.עמיר 13/04/2020 11:15הגב לתגובה זוצודק במאה אחוז. כל הכבוד לך.
- 4.אפק 13/04/2020 11:13הגב לתגובה זוכלום לפנסיה לרוב האנשים
- 3.הבחור צודק בהחלט !! (ל"ת)זכרוני 13/04/2020 11:02הגב לתגובה זו
- 2.עמוס 13/04/2020 10:54הגב לתגובה זוכל רעיון הסגר הוא קטסטרופלי. אנשים בסיכון ישארו בבידוד עד יעבור זעם. במקרה של אסון טבע לא כולם נמצאים בסיכון, למשל אם יש הוריקן בחוף המזרחי, האנשים בחוף המערבי לא צריכים לתפוס מחסה.
- 1.יוסי 13/04/2020 10:50הגב לתגובה זומבוקשת בכל העולם עשוייה לעלות מאות אחוזים ברגע
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים
של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.
הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%,
הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של יעקב פיננסים -0.3% נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10
שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.29% נעה סביב המכפיל.
על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.
אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?
- יעקב פיננסים: עלייה של 12% ברווח הנקי וצמיחה של 42% בתיק האשראי
- יעקב פיננסים עם קפיצה של 52% בתיק האשראי ועלייה של 21% ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."

אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
אלביט בדוחות אחרי החוזה הענק אמש; צבר ההזמנות מטפס ל-25.2 מיליארד דולר, עלייה גדולה בהזמנות מאירופה וישראל, וירידה ראשונה זה זמן באסיה-פסיפיק
אלביט מערכות אלביט מערכות 4.68% מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה רבעון חזק מבחינת רווחיות וצבר הזמנות, לצד ירידה קלה בהכנסות לעומת הרבעון השני. הכנסות החברה ברבעון עומדות על 1.9216 מיליארד דולר, עלייה לעומת 1.7175 מיליארד ברבעון המקביל, אך מתחת לצפי האנליסטים שעמד על כ-1.99 מיליארד. מנגד, הרווחיות מציגה תמונה הפוכה: הרווח Non-GAAP 159.8 מיליון דולר ו-EPS של 3.35 דולר, גם כאן גבוה מהתחזיות.
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא ההמשך של צמיחת צבר ההזמנות, שמטפס ברבעון השלישי ל-25.2 מיליארד דולר לעומת 23.8 מיליארד ברבעון השני. כ-69% מהצבר מגיע מלקוחות מחו״ל והיתרה מהזמנות צה״ל (לעומת 68% רבעון קודם) כאשר עיקר הגידול ברבעון האחרון מגיע מהשוק האירופי. כ-38% מהצבר מתוכנן להתבצע כבר במהלך 2025 ו-2026, נתון שנותן לחברה רמת ודאות תפעולית גבוהה יחסית לשנים הקרובות. רווח התפעולי המתואם שיעור של 9.7% לעומת 7.3% ברבעון המקביל.
בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות תמונה שמסבירה היטב את מנועי הפעילות של אלביט ברבעון הזה. ישראל ממשיכה להיות מקור צמיחה משמעותי, עם הכנסות של 641.6 מיליון דולר לעומת 499 מיליון אשתקד - זינוק שנובע בעיקר מעלייה בפעילות תחמושת ומערכות יבשה. אירופה מציגה גידול של כ-25% ומגיעה ל-536 מיליון דולר, כשמדינות היבשת מגבירות באופן עקבי את היקפי ההצטיידות שלהן. צפון אמריקה רושמת עלייה מתונה ל-406.6 מיליון דולר, בעוד אסיה-פסיפיק היא היחידה שמציגה ירידה - 266 מיליון דולר לעומת 315.6 מיליון אשתקד - בעיקר בשל ירידה במכירות PGM באזור.
גם בשורת הרווח התפעולי נרשמת התקדמות: הרווח התפעולי (GAAP) עומד על 171.4 מיליון דולר, לעומת 125.8 מיליון ברבעון המקביל. המרווח התפעולי מטפס ל-8.9% מההכנסות, ובמדד Non-GAAP הוא מגיע ל-9.7%. שיעור המס ממשיך לרדת ועומד על 8.2%, בין היתר בשל עלייה בנכסי מס נדחים, מה שתומך ישירות בשורת הרווח הנקי. הוצאות המימון יורדות ל-34.5 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה בחוב נטו.
- אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אלביט ממשיכה לשפר את מצבה התזרימי: בתשעת החודשים הראשונים של השנה תזרים המזומנים מפעילות מגיע ל-461 מיליון דולר, לעומת 82.5 מיליון בתקופה המקבילה. חלק מהשיפור נובע מהגידול בפעילות, וחלקו מהאצה בקבלת מקדמות מפרויקטים גדולים.
