רפי אלדור
צילום: פייסבוק

"אנשים חוסכים לעת זקנה או לעת צרה - עכשיו זו עת צרה; המדינה צריכה להנזיל את החסכונות"

פרופ' רפי אלדור - "חייבים לחזור לעבוד. אי אפשר להטיל סגר  על אנשים צעירים ובריאים; אנשים מבוגרים יישארו בבתים - אני אשאר בבית"
ארז ליבנה | (18)

בוויכוח שבין אנשי הכלכלה לאנשי הבריאות, תמיד נשאלת בסוף השאלה הקובעת: מה המחיר שצריך לשלם? הרי לא הכל זה כסף. אנשי הבריאות טוענים שהבריאות מעל הכל, מעל הכלכלה. האמת, צודקים. לא הכל בר כימות. אבל במקרה הזה, הם כנראה טועים.  הסבל שנגרם לרבים בעקבות שפל כלכלי, כזה המתעתד לדפוק על דלתנו, יכול להיות בעל השלכות לא פחות חמורות, אם לא יותר, מהמשבר הנוכחי. גם השלכות בריאותיות.

שפל כלכלי מגדיל את המצוקה באופן אקספוננציאלי. אנשים מאבדים את עבודתם, את חסכונותיהם, את בריאותם ואפילו את ביתם. וכך הרצון לסייע לכמה אלפים, או רבבות - כמו במקרה הזה, הופך למשקולת על צווארם של רבים, שלא מסוגלים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות. עדיין לא, אבל החשש ששנה קדימה, נגיע למצב הזה. 

בארצות הברית לדוגמה, רואים את זה בצורה מידית, בגלל ההלוואות הגדולות של הציבור. חלק ניכר מהאוכלוסייה ממונפת עד דק. בכלל נראה שהכלכלה שם התאהבה בחוב עד חוסר דעת. משקי הבית ממונפים, התאגידים והסקטור העסקי ממונפים וגם הממשל ממונף. הממשל נכנס לחוב שנתי של טריליון דולר. זה עוד לפני הקורונה וחבילות החילוץ שהפד' והממשל מפזרים בשבועות האחרונים. 

הבעיה במינוף של הסקטור הפרטי, ואת זה תמיד מרגישים בארצות הברית, היא המחיה ממשכורת למשכורת. ברגע שתזרים המזומן המיידי נגמר, אתו גם כל היכולת להחזיר את הסכומים שנלקחו כהלוואה. אז מתחילה תגובת השרשרת. 

ישראל עדיין לא שם. אבל היא גם לא כזו רחוקה. לפי פרופ' רפי אלדור, ראש חוג כלכלה במרכז הבינתחומי, שבימים אלה של מגפה עולמית, נמצא בביתו וכותב ספר על התמודדותו מול מחלת הפרקינסון, ישראל נמצאת בהליכה מסוכנת לכיוון זה. פעם שעברה ששוחחנו, הוא אמר שצריך לייצר מצב של קפיץ. זה לא קורה. אלדור סבור שיש לפתוח את הסגר ויחסית מהר - שלא יהיה מאוחר מדי 

>>צריך שהמשק יהיה כמו קפיץ

"זה לא משכורת למשכורת. זה בעצם יותר, כי כל המשכורת הבאה שלך כבר משועבדת לחובות", אומר אלדור. "סה"כ חובות הציבור עלו גם בישראל. בשנים האחרונות יישרנו קו עם ארצות הברית בתחום, בהתחלה היו לנו הלוואות רק לבתים, עכשיו זה התפתח לעוד כל מיני דברים כמו רכבים וחופשות - זו לא מגמה טובה בכלל". 

מה אתה ממליץ לאנשים לעשות?

"קודם כל, אנשים שחוסכים בקרנות השתלמות או חסכון כפוי אחר, צריך לשחרר להם את הסכום ולהנזיל אותו. למרות שאנשים שומרים קדימה. הממשלה צריכה לכופף את החוקים ולהגמיש את הרגולציה - אנחנו במצב של אין ברירה". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אתה אומר לאנשים לאכול לתוך החסכונות שלהם

"חייבים. אין ברירה. אנשים חוסכים לעת זקנה או לעת צרה. עכשיו זו עת צרה" 

הממשלה צריכה להעמיד הלוואות לציבור לכל מטרה?

"צריך לתת לבנקים לעשות את זה. המדינה צריכה לתת הלוואות בערבות מדינה לבנקים, לתת להם שהם יבדקו. אלה צריכות להיות הלוואות של עד 1.5% מעל ריבית הפריים. זה המקסימום. הפריים היא חובה לכולם. ומעבר לכך זה בהתאם לסיכון". 

איך אתה מדרג את התפקוד של הממשלה במשבר?

"מבחינה בריאותית - לא טוב מאוד. מבחינה כלכלית לא טוב בכלל. חייבים לחזור לעבוד. אי אפשר להטיל סגר על מקומות שיש בהם אנשים צעירים ובריאים. צריך להניע את הכלכלה. צריך לדאוג לבריאות של האנשים, אבל גם שיהיה לאנשים מה לאכול. אי אפשר לעצור את כל העולם. צריך להתחיל לחזור לשגרה בצורה דיפרנציאלית". 

אז מיליון ישראלים צריכים לחזור לעבודה?

"כן. אם יש מיליון צעירים שיכולים לעבוד. שיצאו לעבוד. צריך לעבור למודל שמי שחשוף לסכנות המחלה שיישאר בבידוד. יש מודל בכלכלה שנקרא דורות חופפים. צעירים עובדים וקשישים נשארים בבית. זה מה שצריך לקרות עכשיו. 

"אני בדרגת סיכון גבוהה. אני מעל גיל 65. מי שכמוני שיישאר בבית. כולל אותי. אבל מי שיכול לחזור, שיחזור. לא רק בהייטק ופיננסים. גם סתם מספרה או בחורה שבונה ציפורניים. שכולם יעבדו. שילכו עם מסכות וכל מה שצריך, אבל שיעבדו. 

 

"אמרנו שהכלכלה צריכה להיות כמו קפיץ, הדרך לעשות את זה זה שכבר בסוף החג, מי שיכול שיצא לעבוד. מי שלא, שיישאר בבית, שאפילו לא יעשה קניות. צריך לרווח את הרחובות. צריך לעבוד בשביל הכלכלה. צריך יותר תעשייה". 

ראינו תהליכים של דעיכה בגלובליזציה, הנגיף האיץ את זה, האם ישראל הולכת לייצור עצמי מוגבר?

"האם אנחנו הולכים למשק אוטרקי, התשובה היא חד משמעית לא. צריך להגדיר מוצרי בסיס שאפשר וצריך לייצר פה. אבל אני סומך על מוח הסטארט אפ. נכון יהיה יותר ייצור עצמי מוגבר, אבל אנחנו הולכים לעולם חדש שיצטרך טכנולוגיה חדשה והמוח הישראלי כבר מתחיל לחשוב על פתרונות".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ב 14/04/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להחזיק אנשים בבידוד רציני חודשים רבים.
  • 14.
    אלמוג 14/04/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    לצעירים את החסכונות. להפוך אותם לעבדים חסרי כל וגם ללמד אותם שאין ביטחון ושכל מי שמגיע לגיל 50 ניזרק לכלבים.
  • 13.
    חיסכון 13/04/2020 13:16
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא צריכים את הנשיא הנוכחי ולא מתגעגעים לנשיא קצב. חבורת מושחתים אינטרסנטים שהם מעל החוק. שנית לא כתוב בתורה שצריך 120 חברי כנסת אפשר לצמצם ל 70 עד 80 גם זה חיסכון. והכי חשוב כמו שלא מרשים לבני 70 להמשיך לעבוד ומכריחים אותם לצאת לפנסיה ככה צריך לעשות לראש הממשלה הקשיש לנשיא הקשיש ולכל חבר כנסת שאין לו מה לעשות בחיים . צאו לנו מהכיס לכו הביתה .
  • חברי כנסת מיותרים 13/04/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    מי שנפגעו כלכלית מהקורונה.
  • 12.
    הצעירים 13/04/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
    ומדביקים את ההורים. לא עדיף שביבי ישלוף את הארנק יתחיל לעשות יותר בדיקות עדיף במקום תמיכה לחרדים השותפים הטבעיים שקיבלו כל משפחה 2000 שח . לזקנים הוא נותן 450 שח נעלמו בדרך 50 שח . זה היחס לזקנים . בעשור נתנו להם 6 ש"ח בלבד כשחברי הכנסת הכפילו את שכרם ויותר מזה. "הדאגה" המדומה לזקנים היא אך ורק מטעמי חיסכון כשזה מגיע לבדיקות אז בתי האבות צריכים להתחנן לבדיקות לחרדים חילקו בפסח פעמיים חבילות מזון . ביבי רע לחילונים
  • 11.
    הממשלה עכשיו דואגת שיהמרו בכספי החסכונות שלנו... (ל"ת)
    אבל 13/04/2020 12:35
    הגב לתגובה זו
  • אז מה 13/04/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
    עם ועדת בכר . כעת כל הפנסיה שלכם במניות . ושתקתם גם שהעלו את מס הבורסה וככה הפסדתם כפול וכשהוא לוקח כהלוואה את כל כספי הבטוח הלאומי ולכן העלו לכם את גיל הפרישה ואפילו פעמיים כבר שכחתם ושתקתם אז שיהמר במה שנשאר בינכה אתם סמרטוטים ותצביעו שוב ביבי
  • 10.
    משקיע 13/04/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
    להרוג אלפי אנשים בגלל בצע כסף, אין מקום לדעות כאלו בישראל בנוסף לזה שמובן שאנשים צעירים גם כן חולים ונפטרים מהקורונה ואי אפשר לבודד את כל המבוגרים, הדעה באמת אווילית
  • רז 13/04/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
    בדיוק ההפך. דעה מוצקה ונכונה. ההיסטריה סביב הנגיף הזה הוצאה מכל פרופורציה. אף אחד לא מניף עפעף על האלפים שמתים של שנה משפעת, תאונות דרכים או סרטן. הרוב המוחלט של הצעירים יעבור את הוירוס עם שיעול קל מקסימום ולחרב להם את העתיד הכלכלי זה פשוט לא הגיוני.
  • 9.
    בדיקות24/7לאVIP 13/04/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
    לא לטיפולי VIP ובדיקות לילד ז ואימו
  • 8.
    דן 13/04/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    רק טיפש משחרר את כל הרזרבות כאן ועכשיו ......לשחרר - כן .....אבל תמיד לחשוב שזה עלול להמשך זמן רב הרבה יותר מהמקובל , ואולי יהיו עוד "הפתעות" כמו מלחמה וכדו' ......לא לשחרר הכל ונתניהו נוהג בשכל ישר וטוב .....הלוואי על כל העולם .
  • 7.
    המדינה דואגת לחסל את חסכונות הציבור (ל"ת)
    אורי 13/04/2020 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    צייני 13/04/2020 11:16
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל בארגונים, שכבת המנהלים מבוגרת יותר כנובע מאופי קידום בעבודה. אם יחזרו לעבודה ללא המנהלים, האם הארגון יתפקד היטב? בממשלה יש הרבה מבוגרים , שרים ואפילו ראש ממשלה גםהם צריכים להישאר בבית?
  • 5.
    עמיר 13/04/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
    צודק במאה אחוז. כל הכבוד לך.
  • 4.
    אפק 13/04/2020 11:13
    הגב לתגובה זו
    כלום לפנסיה לרוב האנשים
  • 3.
    הבחור צודק בהחלט !! (ל"ת)
    זכרוני 13/04/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמוס 13/04/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    כל רעיון הסגר הוא קטסטרופלי. אנשים בסיכון ישארו בבידוד עד יעבור זעם. במקרה של אסון טבע לא כולם נמצאים בסיכון, למשל אם יש הוריקן בחוף המזרחי, האנשים בחוף המערבי לא צריכים לתפוס מחסה.
  • 1.
    יוסי 13/04/2020 10:50
    הגב לתגובה זו
    מבוקשת בכל העולם עשוייה לעלות מאות אחוזים ברגע
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."