הכתבים מיואשים מהתנהלות המשטרה: "מכשילה עבודתנו, אי אפשר להאמין לה"

שיעור ראשון בקורס ליחסי ציבור הוא "לא לשקר". נכון, אפשר להתפתל, לא לספר את כל האמת, לא להגיב, אולי אפילו לסנן תגובה, אבל לשקר - אסור. הרי ידוע ש"לשקר אין רגליים" וסופו להתגלות. לכן בתקופה האחרונה מתעורר זעם רב בקרב לא מעט מכתבי הפלילים והמשטרה, שאחד מהם אמר כי "דוברי המשטרה השונים משקרים בלי למצמץ". מספר עיתונאים עמם שוחחנו טוענים כי הם "זוכים להכחשות גורפות" במקרים רבים בהם פונים לבקשת תגובה. ברוב המקרים, אגב, לא מדובר באייטמים שפוגעים בחקירה - שהרי לשם כך המשטרה יכולה לבקש מבית המשפט הוצאת צו איסור פרסום. מדובר בסיפורים רגילים לרוב, חלקם כאלה שחושפים את ערוותה של המשטרה, והמשטרה מנסה, כך אומרים העיתונאים, להכשיל את עבודתם. * אייס רוצה להכיר אתכם טוב יותר. לפרטים המלאים - לחצו כאן הדוגמא האקטואלית ביותר התרחשה ברביעי האחרון. כתבת המשטרה של קול ישראל עדי מאירי, חשפה ביומן הצהריים של רשת ב' כי ישנה התאמת DNA בין הפלשתינאי שנעצר בשבוע שעבר לבין דגימות הזרע שנמצאו על גופה של קורבן האונס בחניון גן העיר בתל אביב. לאחר הפרסום ברדיו הכחישה המשטרה את הפרסום לעיתונאים האחרים שפנו אליה ודוברת מחוז תל אביב אמרה, כך לדברי כתבים, כי "אין לנו דבר כזה". קצינים במחוז תל אביב אף אמרו באוזני מספר כתבים כי "לא דובים ולא יער". הידיעה דווחה ביומן הצהריים ובמהדורות החדשות של רשת ב'. כעבור שעה וחצי החלו כלי התקשורת הנוספים לעשות פולו-אפ לידיעה, והמשטרה הודתה בפני העיתונאים כי הסיפור נכון.כאמור, מקרה זה הוא רק דוגמא להתנהלות עליה מצביעים העיתונאים. "זה הפך לנוהג שהמשטרה מכחישה ידיעות גם כשהן נכונות", סיפר עיתונאי המכסה את התחום, "מה שגורם לאי אמון בקרב הכתבים בדוברי המשטרה השונים, ולהגחכה שלהם עצמם. העיתונאים צריכים לעבוד עם המשטרה וגם לבקר את פעילותה, אנחנו צריכים להאמין לה ושהמשטרה תאמין שאנחנו עושים את עבודתנו נאמנה". דובר המשטרה ב'ישראל היום': "שוטרי הסיור ומוקד 100 פעלו כשורה בב"ש" אירוע אחר אותו המשטרה הכחישה, קשור לרצח גדי ויכמן בבאר שבע לפני כשבועיים. כזכור, מפקד משטרת באר שבע הודיע כי ניידת משטרה הגיע לגינה הציבורית עם קבלת תלונות התושבים על הרעש שגורמים במקום בני נוער. לאחר הרצח, העיתונאים השונים בדקו את טענות המשטרה וטענו כי גרסת המשטרה בעייתית. המשטרה הודתה בסופו של דבר כי השוטרת ופקח עירייה שיקרו, בין היתר בזכות היכון GPS שהוכיח זאת ואותה שוטרת הושעתה מתפקידה. כתב אחר מציין לשלילה את הטור של דובר משטרת ישראל תנ"צ אלון לבבי, בעיתון 'ישראל היום', יממה לאחר הרצח בבאר שבע, בו כתב "מערכת שלמה נכנסת לפעולה על מנת להביא את הפושעים לדין", והוסיף כי "במקביל בודקים את עצמנו. מבדיקה מעמיקה שמתקיימת במחוז הדרומי עולה כי ככל הנראה שוטרי הסיור ומוקד 100 פעלו כשורה". לדברי אותו כתב, "זמן קצר לאחר מכן מתברר כי הטור שלא היה לכל הפחות מטעה, אם לא יותר מכך". כתב פלילים בכיר נוסף אמר לאייס: "המשטרה שכחה שתפקידו של דובר הוא קודם כל להבין תקשורת ואחר כך להבין את עבודת המשטרה. אנו עדים למינויים הזויים בכל מה שקשור לאיוש דוברי המשטרה - ישנם אנשים שמגיעים לתפקידים מסוימים בלי שהם יודעים את ההבדל בין '6 עם עודד בן עמי' ל-'5 עם רפי רשף', ומה הצורך של כתב אינטרנט לבין כתב עיתון".לדברי הכתב, "המשטרה צריכה ללמוד איך עושים דוברות נכונה, למשל מדובר מד"א זקי הלר, שהוא דוברות של איש אחד שעובד 24 שעות, בעוד שלמשטרה יש 100 אנשים בחטיבת הדוברות, ויד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה". היה או לא היה סקס בבוגרשוב? ואיך אפשר בלי המקרה בחוף בוגרשוב. אחת השוהות בחוף סיפרה כי התקשרה למשטרה לדווח על אירוע בו אישה מקיימת יחסי מין לעיני עוברים ושבים. לאחר שהפרשה התפוצצה בפרסום ב'הארץ', טענה המשטרה כי שוטרים הגיעו למקום אולם לא מצאו כל התרחשות יוצאת דופן על החוף. רק לאחר סדרת פולו-אפים בכלי התקשורת השונים, כולל תמונות של אותו אירוע מיני על החוף, המשטרה פתחה בחקירת האירוע. לדברי כתב הפלילים של 'חדשות 10', דורון הרמן, "כשהמשטרה לא מאשרת או מכחישה, זה אמנם מקשה על עבודת הכתב הפלילי, אבל צריך לזכור שהדובר הוא לא מקור וצריך להתייחס אליו כאל עוד כלי עבודה שצריך לסייע ככל שהוא יכול. דווקא בתקופות אלה כשיש תחושה שהמשטרה מוציאה החוצה רק את מה שנוח לה להוציא החוצה, אנחנו צריכים לעבוד יותר קשה ולשאול את השאלות הנכונות". מי שדווקא שולל את הטענה ל"תרבות שקר במשטרה", הוא אבי אשכנזי, כתב הפלילים בתל אביב של 'מעריב'. "למעט המקרה בבאר שבע, שהוא יותר טמטום מאשר שקר, אני לא חושב שיש תרבות מכוונת כזו של לבוא ולשקר", הוא אומר. "אי אפשר לחבר בקו אחד את כל המקרים ולטעון לתרבות שקר. צריך לבחון כל מקרה בנפרד ולבדוק אותו לעומק".לדברי אשכנזי, "על המקרה בבאר שבע, זו הייתה טעות קולוסאלית ממדרגה ראשונה, כשכל מערך הדוברות אומר 'עבדנו כמו שצריך', ואז להעלות לשידור את מפקד התחנה המקומית ולהגיד שהכל טוב. זה האימא של כל התקלות, באירוע הזה היו צריכים לתת 2 סטירות לחי למי שאחראי שם על הדוברות. האמינות שלה התרסקה. כשאתה יודע שיש אירוע קשה עם תוצאות קשות, ואפשר לדעת אם היה או לא באמצעות ה-GPS, צריך היה להגיד 'אנחנו בודקים את האירוע ותהיה לנו תמונה טובה וברורה יותר בהמשך'".גם בכל הנוגע ל-2 המקרים הנוספים, מאמין אשכנזי כי המשטרה לא שיקרה מתוך כוונה כזו: "למשל פרשת גן העיר, ברגע שהדוברת הבינה שיש התאמה של ה-DNA, היא עדכנה את זה. דובר לא מחויב לשתף ישר בכל מה שקורה, אלא מתוך ראייה של המקרה. תראה, דוברים ועיתונאים עובדים בלחץ של זמנים בעידן של היום, והם לא יכולים להיות מעודכנים בכל פרט. בסך הכל מדובר בארגון ענקי עם 30 אלף שוטרים ואלפי אירועים, והוא לא חף מטעויות, כפי שאנחנו - העיתונאים וגם אני - לא חפים ועושים טעויות". ממשטרת ישראל נמסר: "הדברים רצופים אי דיוקים במקרה הטוב ושקריים במקרה הרע, ואינם ראויים להתייחסות עניינית".