מדריך השקעה בקנאביס: הנה כל מה שצריך לדעת על התחום הלוהט
עליית תשואות אג"ח, מלחמת סחר, ציוצים מעוררי מחלוקת של טראמפ, כל אלה אמנם משפיעים על התנהגות השוק בתקופה האחרונה, אך אם יש משהו שהוא ה"דיבור החזק" בשוק המניות בעולם, הרי הוא טרנד הקנאביס שרושם שיאים חדשים מידי יום ומפיח תקווה במשקיעים כי מדובר בשוק של מיליארדי דולרים שצפוי רק לגדול.
הענף החם יגיע מחר (ד', 17 באוקטובר) לנקודת ציון משמעותית ביותר, כאשר קנדה תהפוך למדינה הראשונה מבין מדינות ה-G7 שתאשר חוק לגליזציה מלא, ותאפשר למעשה מסחר חוקי בקנאביס בגבולותיה.
כמו כל סקטור לוהט, תעשיית הקנאביס יכולה להיות מאוד מבלבלת, כשהפוטנציאל לרמאויות ומצגי שווא גבוה מאוד, ועל המשקיעים לדעת ולהכיר היטב את היסודות של הענף. לצורך העניין, יש מספר לא קטן של חברות שכבר "נוגעות" בצמח - הבחנה חשובה מאוד - ויש מספר נקודות שהן ייחודיות לענף הקנאביס שיכולות לעזות למשקיעים להבין את פני הדברים.
כמו בכל עסק, השורה העליונה והשורה התחתונה משמשות גם כאן כמדד יעיל להערכת ההצלחה של חברת קנאביס, אך מעבר לכך, ישנם עוד 5 פרמטרים שעל המשקיעים לבחון כאשר הם שוקלים השקעה במניות קנאביס.
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- מניות הקנאביס זינקו עד 40% - האם תהיה הקלה ברגולציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהו תחום ההתעסקות העיקרי של החברה?
בסופו של דבר, החברות יתחלקו לשני סוגים - אלו שמייצרות קנאביס רפואי ואלו שמייצרות קנאביס לצריכה אישית לצרכי הנאה. נכון להיום, כל החברות בשוק הישראלי ובשוק הקנדי מייצרות קנאביס רפואי, או לא מייצרות רווחים בכלל.
מערכת הייצור והשיווק של קנאביס רפואי מאוד מורכבת וכוללת חוקים רבים לגביהפצת המוצר בתוך המדינה ומחוצה לה. השאלה המרכזית היא, מי מבין החברות תצליח להשתלב גם בתחום הקנאביס להנאה ולהפוך למאין "קוקה קולה של הקנאביס". מה שבטוח הוא שמרבית החברות לא יצליחו או אפילו לא ינסו להתקדם מעבר לקנאביס רפואי.
חשוב להבין שיש מספר חברות שהצהירו כבר מההתחלה כי הן אינן מחשפות מהתעשר מהתעשייה, ומראש פונות אך ורק לשוק הקנאביס להנאה.
כמה קנאביס החברה מגדלת ובאיזה מחיר?
כל חברת קנאביס מדווחת פעם ברבעון על תוצאותיה הכספיות, ובין היתר מציינת כמה קנאביס היא גידלה וכמה נמכר בפועל. המספרים הללו חשובים ביותר כדי להבין את יכולת הצמיחה של החברה בשוק תחרותי כל כך, ובייחוד שיהפוך מעתה לחוקי.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כמו בכל עסק, חשוב לדעת לבחון את עלות הייצור של החברה כנגד המחיר בו היא מוכרת את המוצר. נציין כי הרגולטור הקנדי לא מחבב במיוחד את צורת הדיווח הנוכחית, שהיא "עלות לגרם", וביקש לאחרונה מהחברות לדווח בצורה ברורה יותר שתעזור למשקיעים להבין יותר טוב את המספרים.
נתון חשוב שניתן לעקוב אחריו הוא עלות האנרגיה של החברה, וזאת מכיוון שגידול קנאביס מצריך עלויות גבוהות של חשמל. לצורך העניין, חממת קנאביס צורכת כמות אור כמו שצורך יקב. במחקר שנערך מוקדם יותר השנה, הסבירו האנליסטים כי קרוב ל-40% ממחיר המכירה יורד על עלויות ייצור ומסקנתם הייתה כי חברות הקנאביס יכולות לייצר כ-3.6 דולר קנדי מכל גרם קנאביס שיימכר.
כמה קנאביס מסוגלת החברה לגדל?
כאן טמון הכסף האמיתי, נכון לעכשיו, וזאת כאשר חברות הקנאביס חותמות חדשות לבקרים על הסכמי אספקה בקנדה ובמדינות אחרות בעולם.
יצרניות הקנאביס אשר פועלות תחת רשיון, כפופות לחוקי התברואה בקנדה, שהוא הגוף שמאשר גידול קנאביס במדינה. על פי חוק הלגליזציה, כל מחוז בקנדה יוכל לקבוע בעצמו כמה קנאביס יופץ במחוזותיו, בדומה לחוק על הפצת אלכוהול.
בעוד שכל מחוז אחראי לקביעת הכמויות, ייתכנו שינויים ברמת המכירות של החברות, כאשר למרות החוזים החתומים, תהיינה כפופות לתנאים הספציפיים שיקבעו בכל מחוז בקנדה. נכון להיום, לא נקבעו עדיין הכמויות שיאושרו בכל מחוז ולכן יש לעקוב אחר הנושא, כיוון שחברות רבות שחתמו על הסכמי אספקה לא יוכלו לספק את הכמויות עליהן הצהירו.
מעבר להפצה המקומית בקנדה, ישנן אפשרויות רבות לייצוא קנאביס למדינות בהן קנאביס רפואי מופץ בצורה חוקית, ובמיוחד בשווקים בהן ענף התרופות חזק כמו גרמניה, כך שיש לשים לב גם לחוזי אספקה עם חברות רפואיות.
דבר נוסף שחשוב לשים אליו לב הוא העובדה שלא ידוע איזה מוצר הציבור בקנדה יקנה בסופו של דבר, כאשר השאלה האמיתית היא אילו סוג מוצרים יתבררו כמנצחים, ואילו חברות יצליחו לייצר מותג מוביל שיימשוך את הצרכנים. בעוד שקרוב לוודאי שכל החברות יהנו מ"מכה ראשונה" על השוק החם, בטווח הארוך, אף אחד לא יודע מי תשאר שם ותוביל את השוק.
איזה קניין רוחני מחזיקה החברה?
שוק הקנאביס הרפואי קיים כבר שנים בקנדה, אך תחום הקנאביס להנאה פותח כעת מרוץ לפיתוח פטנטים חדשים ודרכים חדשות לייצור מצמח הקנאביס. חלק מהחברות חשפו את הפטנטים שלהן וחלק בחרו שלא, אך סביר להניח שחברה שתצליח לייצר מוצר מנצח בתחום הזה תראה זינוק גדול בהכנסות.
- 6.יודע דבר 16/10/2018 16:57הגב לתגובה זותרשמו TLRY..... CGC עדיפות לראשונה CGC
- 5.מאיר 16/10/2018 15:40הגב לתגובה זושכל. הגיון ומזל. אחרי שטוגדר(כדוגמא בלבד) עלתה 1200% כל מי שהרויח אפילו אם ניכנס באמצע העליות היה צריך לממש ולעבור לנסדק: קנופי. ארורה. קרון .טילרי ועוד. השוק שם חם. חם מאוד. לעשות קופה. לממש וללכת לנוח עד סוף השנה. מי שקצת חושש או לא מהמר בביטחון היה צריך לקנות תעודת סל MJ שלפני שנה ניסחרה בפחות מחצי דולר והיום ניסחרת ב 43 דולר!!!!ולא. זו לא חכמה בדיעבד.מכיר כמה שעשו את זה
- פשוט מרוויחים0םםםםם (ל"ת)מוש מוש 17/03/2019 14:05הגב לתגובה זו
- 4.וואיטסטון 16/10/2018 14:05הגב לתגובה זו1. מגוון משקים, גם בארץ וגם בארהב 2.מעריכה שתתחיל לפעול עוד לפני סוף השנה בארהב. 3. שווי השוק שלה הכי נמוך ויש פוטנציאל גדול יותר לעליות מאשר חברות שנחסרות ב 300-500 מיליון כמו עמיר שיווק ואחרות 4. נחתכה ב 50% שבוע שעבר על סתם בגלל סטופ חוזים ובכלל סחירות נמוכה בעלי עניין לא מכרו, וגם הצהירו שלא מתכוונים למכור,אפילו רוכשים מניות.
- אחד שמבין עניין 16/10/2018 14:43הגב לתגובה זווואיסטון חברה קיקיונית .. עמיר שיווק שווי שוק שלה נגזר מפעילות חקלאית מסורתית ונדל"ן במרכז . החברה מוכרת בשנה ב 458 מילון שקל !! כך שהיא פעילה מאוד ללא קשר לפעילות קאנביס שעדיין לא מגולמת במחיר של המניה ..כך שהיא בהחלט יכולה להגיע לשווי של עוד מאות מילונים בשווי שוק .. נו אז מה ? מה הקשר לשווי שוק .........וואיטסטון אין לה שום פעילות .. מה הקשר ? לשווי שוק של וואיטסטון הוא נמוך כי זה מה שהיא שווה בדיוק ואפילו פחות מזה ... יחי ההבדל הקטן . כשאינך מבין אל תהיה מגמתי ...... אינני מחזיק באף אחד מהם ! אבל כותב עניינית ומקצועית
- אנונימי 16/10/2018 15:04אולי כבודו יסביר כיצד חברה כמו טוגדר שלא מכרה בשקל, עם הון עצמי של 1 מיליון שקל נסחרת ב 300 מיליון שקל. כל חברות הקנאביס עדיין לא מוכרות, בארהב נסחרות חברות כאלו גם ביותר מ 10 מיליארד דולר ללא כל הגיון כלכלי אבל זה המשחק נכון להיום.
- 3.ANDI 16/10/2018 13:41הגב לתגובה זוBOL פארמה. ( שעמיר שיווק נכנסה להשקיע בה) . וקנדוק ( שאינטרקיור בשיתוף פעולה יחד ) יש עו 2 נוספות קטנות יותר . אבל הגדולה מכולם ובין הגדולות ומשוכללת בעולם ! ובוודאי בישראל ... זו BOL (עמיר שיווק ) יש להם מפעל גדול וחדיש באיזור הדרום שמספק קאנביס רפואי עם מרשם בבתי חולים ובעתיד בסופר פארם .. כך שהשקעה בעמיר שיווק עדיף !!! פי כמה
- 2.תום 16/10/2018 12:53הגב לתגובה זודפקו למדינה למגדלים ולחברות את המומנט להיות המובילים בעולם ולהכניס סכומי כסף אדירים
- 1.בועת הביטקויין והבועה החדשה - הקאנביס (ל"ת)אור 16/10/2018 12:27הגב לתגובה זו
- ברוקר 16/10/2018 12:35הגב לתגובה זואור ידידי צריך לדעת להבדיל בין השקעה מוצלחת להשקעה של כסף מונופולי.
- אור 16/10/2018 12:56אנשים פריארים לא מתים רק מתחלפים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
