דירות חדשות חדרה
צילום: איציק יצחקי

איפה עולה דירה 3.77 מיליון שקל וכמה משפחות לוקחות משכנתא של עד 75%?

ככל שמתעמקים בנתוני המשכנתאות, מבינים את גודל האסון: יותר רוכשי דירות שלוקחים משכנתא גבוהה של עד 75%, ומספרים שמחזירים אותנו לתחילת 2021. המרוויחים הגדולים: היזמים, שידעו שתהיה התפרצות ביקושים והמתינו בסבלנות
איציק יצחקי | (7)

נתוני הלמ"ס בשבוע שעבר הציגו תמונה מדאיגה באשר למחיר הממוצע לדירה בישראל: 2.233 מיליון שקל (עלייה של 6% לעומת הרבעון שלפני המלחמה), אולם בצל אותם נתונים, התברר כי מספר ערים רושמות זינוק ברמת המחירים שמדביק את הפער מלפני המלחמה, בעקבות עלייה בביקוש לדירות באזור. השוואת המחירים הממוצעים ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון שעבר מעלה תמונה מדאיגה באשר למספר ערים: עליות מעל 10% במחיר הממוצע בראשון לציון (14.5%) שבראש, אחריה חולון (13.7%) ואשדוד (10.1%). ירידות בולטות במחיר הממוצע נרשמו ברמת גן (5.2%) וירושלים (4.1%).

דירות חדשות (איציק יצחקי)

דירות חדשות (איציק יצחקי)

ירידה או עלייה במחיר הממוצע לא תמיד מרמזת על עלייה או ירידת מחירים: זה יכול לקראות באזור של מחיר למשתכן שבו המחירים יורדים, או באזור שבו נמכרות דירות בפרויקט יוקרה, אבל הן משקפות בממוצע את מצב השוק.

לפי הנתונים, חמש הערים עם רמת המחירים הגבוהה ביותר הן: תל-אביב (4.14 מיליון שקל לדירה) הרצליה (3.77 מיליון שקל לדירה) רמת גן (3.01 מיליון שקל לדירה), כפר סבא (2.91 מיליון שקל לדירה) ונתניה (2.78 מיליון שקל לדירה). צריך להבין משהו על עיר כמו הרצליה: חלק גדול מהדירות שנמכרות שם, בגלל שמדובר באזור בטוח יחסית, הן בכלל דירות בלי ממ"ד או דירות לא חדשות. בחלק מהמקומות בהם בונים פרויקטים חדשים, המחיר כמובן הרבה יותר יקר. כיום נמכרות בגליל ים, למשל, דירות 5 חדרים ביותר מ-5 מיליון שקל.

לעומת זאת, המחירים הנמוכים ביותר נרשמו בערים באר שבע (1.23 מיליון שקל) חיפה (1.56 מיליון) ואשקלון (1.71 מיליון שקל). הבדיקה נעשתה בערים שבהן מעל 100 אלף תושבים, כשלאחרונה, ממש בשנה שעברה, הצטרפו חדרה והרצליה לרשימת אותן ערים גדולות.

יש לא מעט שאלות לשאול לגבי עליית המחירים הנוכחית. ראשית - מאין היא באה? איך יכול להיות שמחיר דירה בראשון לציון ואשדוד עלה כל כך ומדוע דווקא ברמת גן המחיר רשם ירידה? לכל אותן ערים שבהם המחיר עלה, יש מכנה משותף אחד: מבצעי יזמים. בחולון המצב שונה, כי אין שם קרקעות מלבד שכונה אחת שבתהליך בנייה, ולכן המחיר עולה בגלל היצע מוגבל. כפי שפרסמו כאן בעבר, חלק מהעסקאות נסגרו תוך העלאת מחיר של הקבלנים בהיקף של 3% בערך, זאת בשל מבצעי המימון. מצד שני, צריך להזכיר: זה לא הגורם היחיד לעליית מחירים, אלא גם הביקושים שהחלו לגדול.

לגבי מבצעי היזמים, ההסדר הוא פשוט: הרוכש יודע שהוא לא יכול לשלם בתקופה כזאת משכנתא גבוהה, בטח כשהריבית נמצאת בשיאה (4.5%, הפריים 6%) ולפי ההערכות צפויה עוד הורדת ריבית אחת במהלך החודשים הקרובים (ולא יותר מכך בגלל העלייה במדד המחירים), והוא מוכן לשלם 10% ברכישה ובעוד שלוש שנים את היתרה. זה יסדר לו משכנתא טובה יותר, הוא לא יהיה בלחץ כלכלי ודוחה את הקץ ולכן היזמים מנצלים זאת לטובת העלאת מחיר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

יש כאן עיוות, כי היזמים עושים מבצעים והלמ"ס מתעלם מהם, אבל עובדתית, מי שחשב שמחירי הדירות יירדו בצל ריבית גבוהה ומלחמה - טעה. לפי בנק ישראל, לא רק שהמשכנתא הממוצעת עלתה בשנה האחרונה, אלא גם משקל רוכשי הדירות שמחירן מעל 3 מיליון שקל. כלומר, יותר אנשים רוכשים דירות יקרות יותר.

ברמת גן וגוש דן, אגב, המצב שונה. המחיר הממוצע למ"ר ירד ברמת גן כי אנשים צמצמו דיור - רכשו דירות קטנות יותר. בתל אביב חלק מהיזמים עשו מבצעי מימון ואפשר להבין מדוע תל אביב רשמה הפתעה גדולה ועלייה במחירי הדירות, כשחלק מהרוכשים רכשו בפריסייל דירות עם הון עצמי נמוך, אבל במחיר מעט גבוה יותר.

בואו נביט רגע על נתוני המשכנתאות של בנק ישראל, שמראים איך השתנה משקלם של הרוכשים שנטלו משכנתאות גבוהות מאז תחילת השנה. מהם עולה כי משקלם של נוטלי משכנתאות עד 30% עלה מאז תחילת המלחמה, אבל יחד איתו עלה מספר נוטלי המשכנתאות בכל פרמטר בהשוואה לחודשים הקודמים.

עוד עולה (מנתונים אחרים) כי משקלם של אלה שלקחו משכנתא של 75%-60% מימון חזר לרמות של תחילת 2023, רמות שאפיינו גם את תחילת 2021 - רגע לפני הזינוק הגדול. למעשה, יש רק שני סוגי לווים שמשקלם עלה לעומת המצב בינואר 2021 - אלה שלקחו משכנתאות של עד 30% ואלה שלקחו משכנתאות גבוהות יחסית, של עד 75%. ייתכן וזה מעיד על אוכלוסיה אמידה יותר משכנתאות נמוכות יותר, בין היתר גם משקיעים, לעומת רוכשים רגילים, שהבינו שהם צריכים לקחת שיעור מימון גבוה יותר, עבור אותו הון עצמי, בגלל שמחירי הדירות עלו.

נתוני משכנתאות (בנק ישראל)

שימו לב, שמספר נוטלי ההלוואות הרגילות, עד 45% עבור הדירות הזולות יחסית או לבעלי הון עצמי גבוה, יציב יחסית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הפמפום לא יעזור כמעט כול הקונים עכשיו במבצעים של לשלם כלום עכשיו והכול במפתח , בועה שתתפוצץ עוד 3 שנים (ל"ת)
    רועי 22/05/2024 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אהרוני 21/05/2024 12:48
    הגב לתגובה זו
    זה בטוח לא הרצליה אלא נתיבות שם הנדלן עולה ועולה
  • 3.
    קימחי 21/05/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    אולי תסביר לנו איך זה שאתה מצליח למכור כל כך הרבה דירות פה מה הסוד שלך
  • מר עגבניה 21/05/2024 12:48
    הגב לתגובה זו
    בסוף המחירים עלו כפי שחזו פה לצערי הרב
  • 2.
    זה זול.. אני מרוויח 30 נטו (ל"ת)
    הייטקיסט 20/05/2024 23:23
    הגב לתגובה זו
  • רחובות הצעירה - ביקושים מטורפים ! (ל"ת)
    סמי - טרלייר 21/05/2024 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תקנו לפני שיעלה בשכונת החוף קריית חיים מערבית השבחה מס1 (ל"ת)
    מאיר 20/05/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

ריבית גרף ירידה
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
מחקר

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים

מחקר רחב  של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?

ענת גלעד |

ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%.  האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?

נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.

כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים.  כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי

עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".

הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז

המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".