האחים חג'ג' מוכרים את הפרויקט ברחוב איינשטיין
צילום: טל צ'יקורל
בין השורות

חג'ג' - למה המניה מזנקת ומה הרווחים הצפויים בפרויקטים השונים?

מניות הנדל"ן היזמי עלו ב-50% בחודשיים; האם הפרויקטים הגדולים של חג'ג' מצדיקים שווי של 1 מיליארד שקל לחברה?
קובי שגב | (2)
נושאים בכתבה נדלן

בעת האחרונה מתרחש ראלי משמעותי ומתוקשר בחברות ייזום הבניה. מדד ת"א בניה עלה בכ-50% מתחילת נובמבר 2020, במקביל להתפוגגות ההערכות הפסימיות שליוו את שוק הנדל"ן ולאור הירידה בהתחלות הבנייה. בנוסף, למרות שאנשים נרתעו מלהסתובב ברחובות ולחפש דירות חדשות, מחירי הדיור באזורי הביקוש, שמרו על מחירם באופן מעורר השתאות. היום כשאנחנו מתמודדים עם הגל השלישי, שכנראה יהיה האחרון לנגיף זה, מדווחות חברות הייזום השונות על "עסקים כרגיל" ועל קצב מכירות ב-2020, הדומה ואף עולה על הקצב שהיה להן ב 2019.

בבורסת ת"א נסחרות לא מעט חברות יזום נדל"ן, בטור זה נבחן את חברת חג'ג' ייזום ובניה, בשליטת האחים צחי ועידו חג'ג', אשר זוכה לעדנה בתקופה האחרונה ובמאזנה, מספר פרויקטים בעלי רווחיות פוטנציאלית משמעותית, שיבואו לביטוי בשנים הבאות.   

קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן החלה להיסחר בבורסה בתל – אביב בסוף 2010, והיא נסחרת כעת בשווי של 970 מיליון שקל. החברה עסקה בתחילת דרכה בעיקר בניהול קבוצות רכישה בתל אביב ושם בנתה את שמה. העשור האחרון, היה עשור של עליה משמעותית במחירי הנכסים בתל אביב ובעשור זה עברה החברה אבולוציה מחברת ניהול קבוצות רכישה לחברת ייזום קלאסית. בעסקיה המקוריים של חג'ג', ניהול קבוצות רכישה נהנתה החברה בעיקר מדמי ייעוץ וניהול קבוצת הרוכשים, המשלמים כ-2%-3% מתקציב הבניה. מדובר במיומנות המצריכה בעיקר שיווק איכותי עם הבנת הטרנדים בשוק. את אמנות קבוצת הרכישה, שכללה החברה ויצרה לעצמה מקורות רווח נוספים.

בדרך כלל רוב הרווח על עסקת נדל"ן בתל אביב נוצר בגין מרכיב הקרקע, שכן עלויות בניה (בטון ובלוקים וברזל) אינם תלויי מיקום גיאוגרפי. האחים חג'ג' ביצעו מספר עסקאות בהן נרכשה הקרקע, אך הם גם חילקו אותה בעצמם ליח"ד ושיווקו אותה כקבוצת רכישה. באופן הזה הם החזירו מהר את עלות ההשקעה, ונשארו עם שירותי בניה וניהול שהניבו תזרים מזומנים עד להשלמתו הסופית של הפרויקט. אופי פעילות זה, המאפיין גם את חברת ישראל-קנדה, יצרה לחג'ג' רווחים משמעותיים, תוך זמן קצר והביא לצמיחה משמעותית בהון העצמי של החברה.

אנו מעריכים כי לחברה יש הבנה עמוקה וידע מקצועי רב בכל הנושא התכנוני בעיר תל -אביב, חג'ג' ידעה לנצל את הידע הזה לפתח את נכסיה, להוסיף שטחים ויח"ד ולייצר ערך, לא באמצעות הון, אלא באמצעות ידע. ובאחרונה אף הודיעה על הסבת פרויקטים ששווקו בתור קבוצת רכישה, לפרויקטים בהם תהיה היזמית ותמכור דירות חלף זכות לדירה בקבוצת רכישה.

מבחינה של נכסיה העיקריים, ניתן להבין, איך החברה מייצרת ערך ומה הפוטנציאל הרווחים העתידי שלה:

עסקת סלמה – MOMA

בשנת 2017 רכשה החברה קרקע של 6 דונם ברחוב סלמה בדרום ת"א, תמורת 94 מיליון שקל. מדובר במספר מבנים הכוללים 225 יח"ד (חלק החברה 201 יח"ד), 5,000 מ"ר מלונאות ועוד 1,000 מ"ר מסחרי. החברה חילקה את השטח ליחידות ושיווקה אותו כקבוצת רכישה. היא שיווקה 83 זכויות ליחידת דיור בקבוצה (כ-40% מסך היחידות שברשותה), סיכמה עם קבוצת בראון על הפעלת המלון בוטיק ומכרה חלק מהשטח המסחרי, כל זאת בתמורה ל-124 מיליון שקל. באופן זה, החזירה את השקעתה במהירות ונותרה עם רווח משמעותי להמשך, שכן רוב יחידות הדיור טרם שווקו. בבחינת דוחות החברה לרבעון ה-3 של 2020, שווי הפרויקט בספרים הינו כ-136 מיל' שקל כאשר צפי החברה לרווח גולמי לפני מס של כ-234 מיל' שקל שעדין לא הוכר.

מתחם איינשטיין – רמת אביב

בשנת 2016 גיבשה החברה מספר קבוצות רכישה להקמת בנייני מגורים ברחוב איינשטיין בת"א. מלבד ניהול הקבוצה שיכניס לחברה עשרות מיליוני שקלים בשנים הקרובות, הצליחה החברה לשים את ידה על שטחים המסחריים בהיקף של 14,000 מ"ר ובעלות על 1,000 מ"ר מגורים (שטח למספר דירות בודדות). כפי שציינתי, יתרונה הבולט של החברה הוא ביכולתה להתנהל ביעילות ובמהירות בנבכי חוקי התכנון והבניה, לשנות תב"ע ולייצר יש מאין. בפרויקט הזה אותם 1,000 מ"ר למגורים הפכו ל-28,000 מ"ר וה-14,000 מ"ר מסחרי הפכו לכ-16,000 מ"ר. על מנת להבין את הפוטנציאל הגלום, נציין שכלל הזכויות למגורים והזכויות למסחרי רשומות בספרי החברה בסה"כ בכ-343 מיליון שקל. החברה הודיעה השבוע על מו"מ למכירה של 18,000 מ"ר מגורים בלבד, בתמורה ל 238 מיליון שקל. נציין כמובן שיצירת השטחים אמנם לא דרשה השקעה כספית, אבל היטל ההשבחה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים צפוי לחול על החברה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

פרויקט סומייל

מדובר בקרקע, הנמצאת באחד האזורים המבוקשים בת"א, בין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי (חורבות הכפר סומייל) בצפון הישן של תל אביב. הקרקע הייתה בבעלות יורוקום של שאול אלוביץ ונמכרה לחברת חג'ג' בשנת 2013 תמורת 187.5 מיליון שקל. מתחם זה, נועד במקור לבניית מגדל בין 50 קומות ו-200 יח"ד. המגרש שווק כקבוצת רכישה ועד כה נמכרו כ-170 זכויות ליחידת דיור בתמורה ליותר מ-280 מיליון שקל. החברה ביצעה שינוי תכנוני ובכוונתה להוסיף למגדל 73 יח"ד מכורח הקלות שב"ס וכחלון. יש לציין שכל יח"ד נוספת באזורים אלו הינה תוספת ערך משמעותית לחברה. נכון לרבעון ה-3 הפרויקט רשום בכ-134 מיליון בספרי החברה וע"פ הדוחות, החברה צופה שבתנאים אופטימליים וקבלה סופית של תוספות הבניה, הרווח הגולמי לפני מס שטרם הוכר יכול להגיע לכ-221 מיליון שקל.

פרויקטים מהותיים נוספים

פרויקט שד"ל פינת יהודה הלוי ת"א, הצמוד לשדרות רוטשילד, הוא נכס פוטנציאלי נוסף של החברה (החברה מחזיקה 50% ממנו). מדובר על רכישת מספר בניינים נמוכים ומתפוררים לשימור שלאחר רכישתם החברה יזמה שינוי תכנוני וקיבלה אישור למגדל של 40 קומות הכולל 12,000 מ"ר למגורים ו 16,500 מ"ר למלונאות, שיקום לצד הבניינים לשימור. הפרויקט רשום בספרי החברה לפי חלקה בהון העצמי של חברת הפרויקט בעלות של 69 מיליון שקל.

מתחם בבלי – במאי 2020 רכשה החברה מגרש להקמת 190 יחידות דיור במגדל בן 44 קומות בשכונת בבלי בתל אביב בתמורה ל 190 מיליון שקל. החברה כבר פועלת לבצע שינוי תכנוני ולהוסיף יח"ד, אם תצליח בכך, תוכל להגדיל את יחידות הדיור ל 250 יח"ד. ברמת מחירים של 30-35 אלף שקל למ"ר תוכל החברה לרשום רווח משמעותי על פרויקט זה.

 

בשורה התחתונה

מניית חג'ג' עלתה בצדק על מפת המשקיעים והגיעה לשווי של כמיליארד שקל. בחודשים האחרונים החברה דיווחה על רצף של אירועים חיוביים מבחינתה, כמו הרכישה של הקרקע בבלי, קבלת אישור להגדלת יח"ד בסומייל וקידום אישורי תכנון לפרויקטים באיינשטיין ובשד"ל. כמו כן, החברה חותרת למימוש זכויות למגורים במתחם איינשטיין עבור סכום מהותי, שגם יאפשר לנו להעריך בצורה טובה יותר את נכסיה שנותרו שם. גם פרויקט בת-ים, שהחברה דיווחה על מו"מ למכירת חלקו, תמורת 120 מיליון שקל מלמד על יצירת ערך.

להערכתנו, ההודעה על הפיכת יתרת היחידות שנותרו בפרויקטים בסומייל ובסלמה לפרויקטים יזמיים (במקום קבוצת רכישה) מרמזים על הבאות. החברה זונחת את תחום קבוצות הרכישה בו הסיכון אמנם נמוך יותר אך הפוטנציאל בו קטן בהתאמה ופונה לתחום היזמות הקלאסי, בו טמונים רווחים גבוהים יותר לצד סיכון יזמי. כל עוד המשפט השגור בפי כל מתווך בתל אביב, ש"מחירי הנדל"ן בתל אביב לא יורדים" ימשיך להתקיים, נראה את קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן מממשת את הפוטנציאל הרב שטמון בנכסיה.

 

  

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדלן בתל אביב זה תמיד טוב (ל"ת)
    עילאי 06/01/2021 07:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניתוח עומק, מעניין מאוד (ל"ת)
    לימור 06/01/2021 07:05
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: