זהר ממן
צילום: יח"צ BDO

מדריך לעסקים קטנים ובינוניים להערכות לסוף שנת המס

בימים אלו, עסקים רבים נערכים לדוחות השנתיים ומנסים לצמצם את חבות המס בהתאם למה שמאפשר החוק. כך עושים זאת נכון?

זהר ממן | (1)

בישראל כל שנת מס עומדת בפני עצמה. כלומר, אנו משלמים את המס שלנו לפי מה שהרווחנו מחודש ינואר עד חודש דצמבר. עסקים רבים נערכים מראש לדוחות השנתיים וזאת במטרה להגיש אותם בזמן ולנסות לצמצם את חבות המס שלהם בהתאם למה שמאפשר החוק. איך עושים זאת נכון?

  

מיסוי

ערכו חישוב מס לסוף שנה על הרווח שגדל בשנת 2019 על בסיס דו"ח רווח והפסד האחרון של העסק שיופק ממערכת הנהלת החשבונות. מומלץ לבדוק את גובה סכום המס הצפוי לתשלום (או להחזר) מראש לפי הנתונים הנוכחיים בשנת 2019. לא שילמתם מספיק מס? אתם יכולים להקדים תשלומים על חשבון המס, או להמתין ולשלם את יתרת המס עם הגשת דוח המס לשנת 2019. שילמתם יותר? עצרו את מקדמות המס בתאום עם רואה החשבון שלכם. 

דחו הכנסות והקדימו הוצאות

ככל שיש חבות מס גבוהה יותר לתשלום כדאי לבחון האם יש פעולות שניתן לנקוט בהן במטרה להקטין את ההכנסה החייבת במס. למשל, על ידי קבלת אישורי חובות אבודים, חיסול מלאי מת וקבלת הערכה שמאית על ירידת ערך מלאי המקרקעין למדווחים, דחיית הכנסות והקדמת הוצאות שוטפות למדווחים על בסיס מזומן, או על בסיס מצטבר. 

אם יש הכנסה נמוכה או הפסדים בעסק, כדאי לדחות הוצאות ולהקדים הכנסות כדי להשאיר בידי העסק הכנסה חייבת, שמספיקה לניצול מדרגות המס הנמוכות, הניכויים והזיכויים האישיים המגיעים לו - שהרי לא ניתן להעביר את אלה משנה לשנה.

 

בחברה פרטית שווה לשקול הקטנת המשכורות של בעלי המניות כדי להקטין תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי. בשני המקרים, היפגשו עם רואה החשבון לבדיקת סבירות התוצאות ותכנון המס.

בנוסף - טיפול נכון במלאי, חובות אבודים של לקוחות, מדיניות פחת רכוש קבוע, מדיניות הכרה בהכנסה, רישום הפרשות חשבונאיות כל אלה עשויים להיות פתרון לשינוי בחבות המס מבעוד מועד.

 

צמחתם? אולי כדאי להקים חברה בע"מ

ככל שחל גידול בעסק בשנה האחרונה, ייתכן והוא יחויב לעבור לניהול ספרי חשבונות, על פי שיטת הנהלת החשבונות הכפולה. במקרה כזה, כדאי לשקול להתאגד כחברה בע"מ מתחילת שנת 2020. כך אפשר יהיה לשלם רק 23% מס על הרווחים בחברה בלי חבות בביטוח לאומי. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חשבונאות

חשוב להקדים וליצור את המאזן ליום 31.12.2019. הקדמת יצירת המאזן תאפשר לכם לקבל תמונה על היחסים הפיננסיים, עמידה בהסכמים עם בנקים ("אמות מידה"), יתרות מזומנים בדוחות, וסכום ההון העצמי. זוהי הזדמנות לאמץ כללים חשבונאיים חדשים המאפשרים שערוך נכסים לפי "שווי הוגן", הצגת התחייבויות לעובדים והתחייבויות נוספות לפי "שווי הוגן" תוך שיפור מצג הדוחות הכספיים בצד הנכסים וההון העצמי. 

 

שינוי מבנה

בחברות בהן קיים הון הנובע מפעילות עסקית ונדל"ן, נכון לבחון "שינוי מבנה" כדי להפריד בין אחזקה בנדל"ן לבין פעילות עסקית. שינוי המבנה מסייע להקמת חברות ניהול, מטה ואחזקה לעומת אחזקה ישירה, רה ארגון במבנה קבוצת החברות ועוד. סיום שנה היא הזדמנות להכין תכנית זו ולהגישה לרשויות המס. אירועי שינוי מבנה מסוימים מחייבים "הודעה" בעוד אחרים המורכבים יותר מחייבים קבלת אישור מקדמי (פרה-רולינג) מרשות המיסים. 

אלו לא כל הטיפים לחיסכון במס האפשריים, אבל הם מייצגים את החשיבה הנכונה לקראת סוף שנת המס 2019 והיערכות לתחילת שנת המס 2020.

 

הכותב הינו רו"ח זהר ממן, מנהל יחידת עסקים קטנים ובינוניים ב-BDO ישראל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתמר 26/12/2019 13:13
    הגב לתגובה זו
    מאז שקנית את ביזפורטל אתה מתחיל להביא לאתר כותבים רציניים ואיכותיים, כיף לקרוא את ביזפורטל, אפילו יותר מגלובס בתקופה האחרונה.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.