8 שירים של חיים חפר ז"ל - בהקשר כלכלי ישראלי...
לפני מספר ימים, במהלך ראש השנה, הלך לעולמו הפזמונאי המהולל חיים חפר. בימים אלו אנו מהרהרים במצבנו החברתי והכלכלי לרגל השנה העברית החדשה. טור זה משלב בין השניים ומוקדש לשיריו של חפר, שליוו אותנו לאורך שנים כה רבות.
לא גומר ת'חודש
עד שנראה את "הימים האחרים", יהיו קשיים בדרך. רבים מאתנו מזדהים עם המילים שהלחין דובי זלצר ושר אריק לביא: "אני לא גומר ת'חודש". מבט מהיר בסקרי אמון הצרכנים האחרונים מראה זאת היטב.
מה צריך בסך הכל הבן אדם?
לפי חפר והלחן של דובי זלצר, מה צריך הבן אדם? "ככר אחת של לחם, וכד אחד של יין, מיטה כדי לישון בה ואם אפשר בשניים". אז אם תתגשם משאלתו של בנק ישראל, שמחירי הדיור לא יעלו במהירות, אך גם לא יתמוטטו ויסכנו את הבנקים, ואם הדי המחאה החברתית יוסיפו להוות משקל נגד להתייקרויות בעולם, דיינו. אנו רק היינו מוסיפים שורה על מחירי התקשורת, שיורדים לאחרונה: ככר אחת של לחם תמיד טוב, אך לא יזיק איזה סמארטפון...
מנדל, צבינג'י ופושקש
אנו חיים בשכונה לא סימפטית. כדי לדבר על צדק חברתי נצטרך לקוות שמילים כמו "איך שהם חטפו לפני חודשים, שמע זאת הייתה יופי של פצצה", שהלחין סשה ארגוב ושרו התרנגולים, יתקשרו אצלנו רק לצרות שעוללו מנדל, צבינג'י ופושקש על המגרש... מנגד, את מילות השיר "כשיבוא שלום" נשמח לשלב בכל התרחישים שאנו הכלכלנים נוהגים לשרטט.
מה למדת בגן?
כשילדינו יגיעו הביתה ונשאל אותם "מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?" לפי הלחן של ט. פקסטון, לא ברור מה ישיבו. אנו נתנחם שהלימודים עלו פחות כסף... אך האם הממשלה תעמוד בהוצאות הכרוכות בכך? את זה ילמדו חלק מהילדים בבתי הספר לכלכלה בעוד עשר-עשרים שנה...
הכל זהב?
אומרים שאנו אור לגויים, אך הרבה ממה שיקרה פה תלוי במה שיקרה בעולם. היום צופים שהריביות תישארנה נמוכות זמן רב, מומחים ינסו לנחש מתי תבוא האינפלציה ועד אז נדבר על זהב כהשקעה אטרקטיבית. אנחנו דווקא חשבנו על אלטרנטיבה אחרת, בה האדם "יושב ונשזף, ומתחמם בקרני הזהב, ומלטף תלתלים של זהב כן, הכל זהב"...
בתחנה בבאר שבע
אור לגויים, אמרנו? אפשר גם ללמוד מהם. סין בלמה את המשבר בשטחה על ידי השקעות גדולות בתשתית. ואצלנו? לפחות לפי המילים שהלחין יוחנן זראי, "בתחנה בבאר שבע עמד קטר... "קטר-קיטור תשוש, קטר-קיטור ישן, עמד בתחנה והעלה עשן", יש על מה לדבר.
הן אפשר?
השורה התחתונה פשוטה, גם אם לא מעודדת. התאוששות? פריחה? שגשוג? הם עוד יבואו, עד אז לא נוכל להצטרף למילים האלמותיות שהלחין דוד זהבי, "הן אפשר, הן אפשר, שיהיה זה פשוט כבר מחר".. אבל, כאמור, כפי שהלחין דובי זלצר, "יגיעו גם הימים האחרים, נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים, וכשיבוא השקט וימשול בשערים.. נזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים"..
בעולם שלנו, אירופה תפתור אז את משבר החוב ותצא מהקיפאון, האשראי הבנקאי ביבשת ישוב לשמש לצריכה ויצירת מקומות עבודה ולא רק יכסה חובות ותשואות הפדיון יהיו נמוכות ויקלו על המדינות לשרת את חובן. נקווה...
לחיי העם הזה
ונסיים בנימה מקומית - אופטימית. למרות כל הקשיים, היינו ונשארנו מדינה עצמאית כלכלית. המשבר האחרון חידד זאת ומדינות רבות מקנאות במשק שלנו. כבר אין לנו תלות במתן בסתר פה ובנדבה שם שנתן השר משה מונטיפיורי כש"עלה למרכבה ו"דיו!" לסוסים אמר...". אנחנו כאן, לטוב ולרע, אז כפי שהלחין דובי זלצר, "לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה... העם הזה, מתי נחלץ הוא לעזרה? כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה..."
- 8.משקיענית 27/09/2012 07:26הגב לתגובה זוגם מלא הומור וגם כתיבה יפה!
- 7.כתבה חלשה ורדודה למרות הכוונות הטובות (ל"ת)מעדיף טור רגיל 27/09/2012 00:00הגב לתגובה זו
- 6.משובב נפש, עכשיו שלום חנוך : "הציבור מטומטם... (ל"ת)רוני 26/09/2012 23:08הגב לתגובה זו
- 5.מרגריט 25/09/2012 17:37הגב לתגובה זוזה לא המאמר הראשון של אורית לוין שאני קוראת , גם הפעם , המאמר המשותף שלך עם רונן מנחם מאד מאד מיוחד , מעניין ועם הומור משובח אז נאחל לכולנו גמר חתימה טובה
- 4.ג'ק 25/09/2012 17:16הגב לתגובה זולטעמי , מאמרים שיש בהם קורטוב הומור יותר מענינים. כל הכבוד ןגמר חתימה טובה
- 3.בתיה איזק 25/09/2012 16:49הגב לתגובה זו"היו זמנים" שהשקעות לטווח ארוך היו בידי הבנקים . אך נראה שלא יודו בטעות ולא נראה את "רבותי שההיסטוריה חוזרת", יחד עם זאת עדיין הכושי לא יכול ללכת יש לו עוד הרבה מה לעשות
- 2.שאר רוח ועונג צרוף (ל"ת)מנש 25/09/2012 15:00הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מקסימה ומיוחדת - גם כלכלית וגם נוסטלגית (ל"ת)מרי לו 25/09/2012 13:21הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
