8 שירים של חיים חפר ז"ל - בהקשר כלכלי ישראלי...

רונן מנחם אורית לוין, מחלקת השקעות ואסטרטגיה מזרחי טפחות, מסכמים את השנה העברית החולפת באמצעות כמה משיריו של הפזמונאי חיים חפר ז"ל

לפני מספר ימים, במהלך ראש השנה, הלך לעולמו הפזמונאי המהולל חיים חפר. בימים אלו אנו מהרהרים במצבנו החברתי והכלכלי לרגל השנה העברית החדשה. טור זה משלב בין השניים ומוקדש לשיריו של חפר, שליוו אותנו לאורך שנים כה רבות.

לא גומר ת'חודש

עד שנראה את "הימים האחרים", יהיו קשיים בדרך. רבים מאתנו מזדהים עם המילים שהלחין דובי זלצר ושר אריק לביא: "אני לא גומר ת'חודש". מבט מהיר בסקרי אמון הצרכנים האחרונים מראה זאת היטב.

מה צריך בסך הכל הבן אדם?

לפי חפר והלחן של דובי זלצר, מה צריך הבן אדם? "ככר אחת של לחם, וכד אחד של יין, מיטה כדי לישון בה ואם אפשר בשניים". אז אם תתגשם משאלתו של בנק ישראל, שמחירי הדיור לא יעלו במהירות, אך גם לא יתמוטטו ויסכנו את הבנקים, ואם הדי המחאה החברתית יוסיפו להוות משקל נגד להתייקרויות בעולם, דיינו. אנו רק היינו מוסיפים שורה על מחירי התקשורת, שיורדים לאחרונה: ככר אחת של לחם תמיד טוב, אך לא יזיק איזה סמארטפון...

מנדל, צבינג'י ופושקש

אנו חיים בשכונה לא סימפטית. כדי לדבר על צדק חברתי נצטרך לקוות שמילים כמו "איך שהם חטפו לפני חודשים, שמע זאת הייתה יופי של פצצה", שהלחין סשה ארגוב ושרו התרנגולים, יתקשרו אצלנו רק לצרות שעוללו מנדל, צבינג'י ופושקש על המגרש... מנגד, את מילות השיר "כשיבוא שלום" נשמח לשלב בכל התרחישים שאנו הכלכלנים נוהגים לשרטט.

מה למדת בגן?

כשילדינו יגיעו הביתה ונשאל אותם "מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?" לפי הלחן של ט. פקסטון, לא ברור מה ישיבו. אנו נתנחם שהלימודים עלו פחות כסף... אך האם הממשלה תעמוד בהוצאות הכרוכות בכך? את זה ילמדו חלק מהילדים בבתי הספר לכלכלה בעוד עשר-עשרים שנה...

הכל זהב?

אומרים שאנו אור לגויים, אך הרבה ממה שיקרה פה תלוי במה שיקרה בעולם. היום צופים שהריביות תישארנה נמוכות זמן רב, מומחים ינסו לנחש מתי תבוא האינפלציה ועד אז נדבר על זהב כהשקעה אטרקטיבית. אנחנו דווקא חשבנו על אלטרנטיבה אחרת, בה האדם "יושב ונשזף, ומתחמם בקרני הזהב, ומלטף תלתלים של זהב כן, הכל זהב"...

בתחנה בבאר שבע

אור לגויים, אמרנו? אפשר גם ללמוד מהם. סין בלמה את המשבר בשטחה על ידי השקעות גדולות בתשתית. ואצלנו? לפחות לפי המילים שהלחין יוחנן זראי, "בתחנה בבאר שבע עמד קטר... "קטר-קיטור תשוש, קטר-קיטור ישן, עמד בתחנה והעלה עשן", יש על מה לדבר.

הן אפשר?

השורה התחתונה פשוטה, גם אם לא מעודדת. התאוששות? פריחה? שגשוג? הם עוד יבואו, עד אז לא נוכל להצטרף למילים האלמותיות שהלחין דוד זהבי, "הן אפשר, הן אפשר, שיהיה זה פשוט כבר מחר".. אבל, כאמור, כפי שהלחין דובי זלצר, "יגיעו גם הימים האחרים, נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים, וכשיבוא השקט וימשול בשערים.. נזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים"..

בעולם שלנו, אירופה תפתור אז את משבר החוב ותצא מהקיפאון, האשראי הבנקאי ביבשת ישוב לשמש לצריכה ויצירת מקומות עבודה ולא רק יכסה חובות ותשואות הפדיון יהיו נמוכות ויקלו על המדינות לשרת את חובן. נקווה...

לחיי העם הזה

ונסיים בנימה מקומית - אופטימית. למרות כל הקשיים, היינו ונשארנו מדינה עצמאית כלכלית. המשבר האחרון חידד זאת ומדינות רבות מקנאות במשק שלנו. כבר אין לנו תלות במתן בסתר פה ובנדבה שם שנתן השר משה מונטיפיורי כש"עלה למרכבה ו"דיו!" לסוסים אמר...". אנחנו כאן, לטוב ולרע, אז כפי שהלחין דובי זלצר, "לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה... העם הזה, מתי נחלץ הוא לעזרה? כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה..."

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משקיענית 27/09/2012 07:26
    הגב לתגובה זו
    גם מלא הומור וגם כתיבה יפה!
  • 7.
    כתבה חלשה ורדודה למרות הכוונות הטובות (ל"ת)
    מעדיף טור רגיל 27/09/2012 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משובב נפש, עכשיו שלום חנוך : "הציבור מטומטם... (ל"ת)
    רוני 26/09/2012 23:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מרגריט 25/09/2012 17:37
    הגב לתגובה זו
    זה לא המאמר הראשון של אורית לוין שאני קוראת , גם הפעם , המאמר המשותף שלך עם רונן מנחם מאד מאד מיוחד , מעניין ועם הומור משובח אז נאחל לכולנו גמר חתימה טובה
  • 4.
    ג'ק 25/09/2012 17:16
    הגב לתגובה זו
    לטעמי , מאמרים שיש בהם קורטוב הומור יותר מענינים. כל הכבוד ןגמר חתימה טובה
  • 3.
    בתיה איזק 25/09/2012 16:49
    הגב לתגובה זו
    "היו זמנים" שהשקעות לטווח ארוך היו בידי הבנקים . אך נראה שלא יודו בטעות ולא נראה את "רבותי שההיסטוריה חוזרת", יחד עם זאת עדיין הכושי לא יכול ללכת יש לו עוד הרבה מה לעשות
  • 2.
    שאר רוח ועונג צרוף (ל"ת)
    מנש 25/09/2012 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה מקסימה ומיוחדת - גם כלכלית וגם נוסטלגית (ל"ת)
    מרי לו 25/09/2012 13:21
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.