דידי
צילום: דידי אתר

סופטבנק ואובר הן המפסידות הגדולות מהתרסקות דידי בסוף השבוע

החברה התרסקה ביום שישי האחרון בכ-44% לאחר שמנהל הסייבר הסיני הורה לה להשעות את ההנפקה בהונג קונג. סופטבנק היפני השקיע בחברה כ-14 מיליארד ד' איבד יותר מ-12 מיליארד, ואובר שהשקיעה 8 מיליארד ד' נשארה עם מיליארד אחד בודד
תומר אמן | (1)

שתי בעלות המניות הגדולות ביותר בחברת הנסיעות השיתופיות הסינית  DIDI GLOBAL (סימול: DIDI), הבנק היפני סופטבנק ומקבילתה, חברת הנסיעות השיתופיות האמריקאית  UBER TECHNOLOGIES (סימול: UBER) צפויות לרשום הפסדים עמוקים לאחר שמניית החברה התרסקה ב-44% ביום שישי האחרון. 

ההתרסקות - הגדולה ביותר ביום אחד עבור החברה הסינית - אירע לאחר שהחברה דיווחה כי מנהל הסייבר הסיני מסר לחברה כי עליה להשעות את הנפקת החברה בהונג קונג מכיוון שאיננה עומדת בהנחיות הרגולטור בדבר שיפור מערכות אבטחת המידע שלה, שנועדו למנוע דליפה של מידע רגיש אל השוק האמריקאי לכאורה. 

שער בסיס המניה עומד כעת על 1.89 דולר, קרוב ל-87% מתחת למחיר ההנפקה, 14 דולר. הבנק היפני סופטבנק מחזיק כעת בכ-20% מדידי. השקעותיו של הקונגלומורט, שתרמו כ-14 מיליארד דולר לגיוסה הראשוני של אובר, צנחו כעת לכ-1.8 מיליארד דולר. 

אובר מנגדה, שהשקיעה קרוב ל-12% בדידי, איבדה קרוב ל-7 מיליארד דולר, לאחר שסכום של כ-8 מיליארד דולר איתו השקיעה בחברה, התפוגג לכמיליארד דולר בודדים ביום שישי האחרון. 

אובר השקיעה את הסכום בדידי בשנת 2016, זאת לאחר שמכרה את נתח החברה הסיני שלה לחברה. בדוחותיה הכספיים האחרונים מסרה אובר כי רשמה הפסד של כ-3 מיליארד דולר על השקעתה בדידי. 

על אף כי התרסקותה של דידי במסחר השפיעה בעיקר על חברות סיניות נוספות כמו  ALIBABA GROUP (סימול: BABA) ו- JD.COM (סימול: JD) - שנפלו בין השאר בעקבות אי הוודעות הגדול שמעלה החלטת הרגולטור הסיני בקרב הנפקות נוספות של החברות בהונג קונג, גורמים רבים בשוק מעריכים כי ההתרסקות צפויה לפגוע בקרוב בכלל הסקטור הטכנולוגי בוול-סטריט. 

חשוב לציין כי חלק מהגורמים שהובילו לשחיקות הערך בחברות הקמעונאות הסיני כמו עליבאבא נבעו מפרסום דוחות JD ביום חמישי האחרון לאחר נעילת יום המסחר שהצביעו על כך שהרבעון הקרוב יהיה האיטי ביותר אותו ראתה החברה מאז תחילת משבר הקורונה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ובחזרה לסקטור הטכנולוגי, חברת מיחשוב הענן  ORACLE CORP (סימול: ORCL), שדיווחה לאחר נעילת יום המסחר ביום חמישי האחרון, מסרה כי ההשקעות שלה בחברות Oxford Nanopore ו-Ampere Computing גרעו סדר גודל של כ-5 סנט למניה בהמלך הרבעון. 

גם יצרנית הרכב החשמלי  RIVIAN AUTOMOTIVE (סימול: RIVN), שם לענקית הקמעונאות האמריקאית  AMAZON (סימול: AMZN) השקעה גדולה, שדיווחה גם היא לאחר נעילת יום המסחר במהלך סוף השבוע - נפלה כ-8% לאחר פרסום דוחות אלו, ושער הבסיס האחרון שלה, 38.05 דולר למניה, נמצא כ-63% מתחת למחיר ההנפקה. 

עבור סופטבנק, דידי הייתה אחת מ-83 החברות בה תמכה כשהקימה לראשונה את קרן ה-first Vision Fund שלה. במהלך השנה הקודמת דיווחה CNBC כי סופטבנק מכרה חלק מסויים מאובר - כאשר גם בה השקיעה - על מנת לגדר חלק מההפסדים שלה בדידי. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שחיקת ערך אצל DD וגם אצל BB...כשזה יורד זה יורד, ומהר (ל"ת)
    מחשב קיצין לאחור 14/03/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.