סופטבנק ואובר הן המפסידות הגדולות מהתרסקות דידי בסוף השבוע
שתי בעלות המניות הגדולות ביותר בחברת הנסיעות השיתופיות הסינית DIDI GLOBAL (סימול: DIDI), הבנק היפני סופטבנק ומקבילתה, חברת הנסיעות השיתופיות האמריקאית UBER TECHNOLOGIES (סימול: UBER) צפויות לרשום הפסדים עמוקים לאחר שמניית החברה התרסקה ב-44% ביום שישי האחרון.
ההתרסקות - הגדולה ביותר ביום אחד עבור החברה הסינית - אירע לאחר שהחברה דיווחה כי מנהל הסייבר הסיני מסר לחברה כי עליה להשעות את הנפקת החברה בהונג קונג מכיוון שאיננה עומדת בהנחיות הרגולטור בדבר שיפור מערכות אבטחת המידע שלה, שנועדו למנוע דליפה של מידע רגיש אל השוק האמריקאי לכאורה.
שער בסיס המניה עומד כעת על 1.89 דולר, קרוב ל-87% מתחת למחיר ההנפקה, 14 דולר. הבנק היפני סופטבנק מחזיק כעת בכ-20% מדידי. השקעותיו של הקונגלומורט, שתרמו כ-14 מיליארד דולר לגיוסה הראשוני של אובר, צנחו כעת לכ-1.8 מיליארד דולר.
אובר מנגדה, שהשקיעה קרוב ל-12% בדידי, איבדה קרוב ל-7 מיליארד דולר, לאחר שסכום של כ-8 מיליארד דולר איתו השקיעה בחברה, התפוגג לכמיליארד דולר בודדים ביום שישי האחרון.
- ירידות קלות באסיה
- החוזים בוול סטריט על האפס - ביפן נרשמו עליות למרות נתונים מאכזבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובר השקיעה את הסכום בדידי בשנת 2016, זאת לאחר שמכרה את נתח החברה הסיני שלה לחברה. בדוחותיה הכספיים האחרונים מסרה אובר כי רשמה הפסד של כ-3 מיליארד דולר על השקעתה בדידי.
על אף כי התרסקותה של דידי במסחר השפיעה בעיקר על חברות סיניות נוספות כמו ALIBABA GROUP (סימול: BABA) ו- JD.COM (סימול: JD) - שנפלו בין השאר בעקבות אי הוודעות הגדול שמעלה החלטת הרגולטור הסיני בקרב הנפקות נוספות של החברות בהונג קונג, גורמים רבים בשוק מעריכים כי ההתרסקות צפויה לפגוע בקרוב בכלל הסקטור הטכנולוגי בוול-סטריט.
חשוב לציין כי חלק מהגורמים שהובילו לשחיקות הערך בחברות הקמעונאות הסיני כמו עליבאבא נבעו מפרסום דוחות JD ביום חמישי האחרון לאחר נעילת יום המסחר שהצביעו על כך שהרבעון הקרוב יהיה האיטי ביותר אותו ראתה החברה מאז תחילת משבר הקורונה.
- ג'ף בזוס חוזר לכסא המנכ"ל: יעמוד בראש פרומתאוס, סטארט אפ שגייס כבר 6.2 מיליארד דולר
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
ובחזרה לסקטור הטכנולוגי, חברת מיחשוב הענן ORACLE CORP (סימול: ORCL), שדיווחה לאחר נעילת יום המסחר ביום חמישי האחרון, מסרה כי ההשקעות שלה בחברות Oxford Nanopore ו-Ampere Computing גרעו סדר גודל של כ-5 סנט למניה בהמלך הרבעון.
גם יצרנית הרכב החשמלי RIVIAN AUTOMOTIVE (סימול: RIVN), שם לענקית הקמעונאות האמריקאית AMAZON (סימול: AMZN) השקעה גדולה, שדיווחה גם היא לאחר נעילת יום המסחר במהלך סוף השבוע - נפלה כ-8% לאחר פרסום דוחות אלו, ושער הבסיס האחרון שלה, 38.05 דולר למניה, נמצא כ-63% מתחת למחיר ההנפקה.
עבור סופטבנק, דידי הייתה אחת מ-83 החברות בה תמכה כשהקימה לראשונה את קרן ה-first Vision Fund שלה. במהלך השנה הקודמת דיווחה CNBC כי סופטבנק מכרה חלק מסויים מאובר - כאשר גם בה השקיעה - על מנת לגדר חלק מההפסדים שלה בדידי.
- 1.שחיקת ערך אצל DD וגם אצל BB...כשזה יורד זה יורד, ומהר (ל"ת)מחשב קיצין לאחור 14/03/2022 14:54הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
אנבידיה מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
