קריספר
צילום: מכון הסרטן הלאומי

זה בגנים שלנו: איך להרוויח מהטכנולוגיה הגנטית שמאפשרת 'לתקן' עוברים

הטכנולוגיה לעריכה גנטית תופסת תאוצה בשנים האחרונות והאפשרויות שהיא מביאה לאנושות הן בלתי נתפסות. מי השחקניות המעניינות בתחום ואיך מרוויחים על הטרנד?
ארז ליבנה | (2)

ב-2018 מדען סיני בשם הי ג'יאנקואי, מומחה לתחום הגנטיקה, הודיע כי יצר לראשונה ילדים שעברו עריכה גנטית בעודם עוברים באמצעות טכנולוגיית קריספר (CRISPR) - ויצר סערה בתחום הגנטיקה. הניסוי השנוי במחלוקת, שנערך ללא אישור הרשויות בסין, עלה לג'ינקואי בחופש שלו - רישיונו נשלל והוא הוכנס לכלא ל-3 שנים.

 

אך בדומה לתחומים אחרים - הטאבו נפרץ ואחרים החלו לחקות אותו וחוקר אמריקאי כבר ביצע הכלאה בין גנים של אדם לקוף, כחלק מניסוי של גידול איברים. אך בשוק ההון צופים קדימה: הטכנולוגיה שמשנה ביעילות את הגנום האנושי, כבר משנה את הרפואה ותחום הגנטיקה מקצה לקצה. לדברי מומחים, לטכנולוגיה הזו יש פוטנציאל לסייע ברפואת הציבור, ובעתיד כנראה שהקריספר יוכל להילחם בסכרת, בפיתוח תאים סרטניים ועוד.

  

קריספר על קצה המזלג

קריספר (CRISPR) היא בעצם מקבץ של רצפי DNA שחוזרים על עצמם. מדובר בבקטריה מולקולרית שתפקידה לזהות נגיפים שחודרים למערכת. הרצפים האלה נצפו לראשונה ביפן ב-1987 ע"י פרופסור יושיזומי אישינו, שחזה לראשונה – אבל בפועל התגלו ב-3 מקומות בעולם די במקביל. בתחילה, השתמשו בטכנולוגיה רק בתנאי מעבדה, אבל מהר מאוד גילו שאפשר להשתמש בה על אנשים חיים וגם על בעלי חיים, כשמגדלי כלבים לדוגמה, משתמשים בטכנולוגיה להשביח גזעים.

 

לידע על הקריספר לבדו יש לא מעט שימושים, אבל הדברים נהיו באמת מעניינים, כשגילו שאנזים בשם Cas9 – אחד מהאנזימים שהקריספר מסוגל לשאת – בעצם מהווה סוג של מפה לקוד הגנטי שלנו. השילוב ביניהם מאפשר לחתוך ולערוך את הקוד הגנטי בדיוק כמו שעורכים סרט. השימוש בטכנולוגיה יכול להתבצע גם בתוך הגוף, אבל גם מחוץ לגוף, כשהשינויים מושתלים אחר כך פנימה.

 

באנגלית קוראים לזה "עריכה גנטית", וממש כמו שזה נשמע - הורים שרוצים ילד עם עיניים כחולות, יכולים, טכנית, לעשות זאת. אם כי צריך לציין שמדענים העלו חששות משינוי רצף הקוד הגנטי של עוברים. אגב, לאחרונה התגלה שטכנולוגיה מקבילה בשם "טאלן" (TALEN) שכנראה יעילה יותר לשינוי של חלק מהרצפים הגנטיים והיא הטכנולוגיה העתידית בתחום.

 

המניות המעניינות בתחום

דוגמה אחת למניה מעניינת בתחום היא של חברת קריספר טרפיוטיקס (CRSP), שב-12 החודשים האחרונים עשתה ראלי מדהים של 219%, מרמה של 52 דולר לרמה של 166 דולר. בשלושת החודשים האחרונים המניה עלתה ב-92% והגיעה לשווי שוק של למעלה מ-12 מיליארד דולר. זאת לאחר שדיווחה על התקדמות משמעותית בטיפול שלה לאנמיה חרמשית באמצעות הקנדידט CTX001. החברה פעילה בעוד כמה מישורים מחקריים, בהם טיפול בגידולים סרטניים כשבוול סטריט צופים שחדשות נוספות עלולות לייצר לחברה אפסייד משמעותי.

 

חברה נוספת היא אדיטאס (EDIT) שאמנם ירדה ב-15% מתחילת השנה, אבל עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-132%, מרמה של 26 דולר למניה לרמה של 61 דולר. בשיאה, עברה את ה-72 דולר למניה. לחרבה יש שווי שוק בלתי נתפס של 4 מיליארד דולר, למרות שעדיין אין לה מוצר מסחרי אחד כשהקנדידטים שלה נמצאים רק בתחילת הניסויים הקליניים. נכון להיום לחברה יש 220 פטנטים ועוד 800 פטנטים שממתינים לאישור.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

כדאי לשים לב גם לחברת אינטליה (NTLA), שאחת ממייסדותיה היא זוכת פרס הנובל ל-2020, ג'ניפר דודנא, על שגילתה את הטכנולוגיה ב-2012. החברה עובדת על טיפולים למספר מחלות ובינתיים עשתה ראלי מדהים של 426% בשנה האחרונה, מרמה של קרוב ל-12 דולר למניה לכמעט 63 דולר למניה.

ובארץ?

גם בישראל הנושא קיבל דחיפה כאשר לפני כשנתיים פנתה רשות החדשנות והציעה מימון של 60 מיליון שקל לחברות הייטק שיפתחו טכנולוגיה שתוכן לתקן גנים ולהבריא אנשים שסובלים ממחלות גנטיות. ברשות הבינו שהם נכנסים לאזור בעייתי ואמרו שהמטרה במכרז שלהם היא לפתור מחלות בלבד, כמו לילדים שיש להם בעיה גנטית של כשל חיסוני, ואף עלולים להגיע לסכנת מוות בעקבות מגע עם האוויר אך לא לעשות שינוי גנטי ברמת הגזע.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ושום מילה עלARKG? (ל"ת)
    נחמן 01/02/2021 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ובעוד 10-20 שנה יסתובבו פה אנדרואידים ושאר צירופים (ל"ת)
    מה שהראו בסרטים 31/01/2021 19:52
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.