ספינות מלחמה, צילום: רשתות
ספינות מלחמה, צילום: רשתות

המלחמה במיצר - ארה"ב הטביעה 16 כלי שיט איראנים שהניחו מוקשים

מחיר הנפט ירד מהשיא, אבל המלחמה סביב מיצר הורמוז עולה שלב - האיום של טראמפ

עמית בר |

המתיחות סביב מצר הורמוז עולה מדרגה. כוחות אמריקאיים הטביעו בימים האחרונים מספר כלי שיט איראניים, לרבות 16 כלי שיט שמיועדים להנחת מוקשים ימיים. מדובר בפעולה צבאית חריגה יחסית, שנועדה לפי גורמים אמריקאיים למנוע מאיראן לשבש את אחד מצירי האנרגיה החשובים בעולם.

במקביל, לפי דיווחים שונים, טהרן כבר החלה להניח מוקשים במספר נקודות במעבר הימי, אם כי כנראה בהיקף מוגבל יחסית בשלב הזה. אבל גם מספר קטן של מוקשים עלול להספיק כדי להרתיע חברות ספנות, להקפיץ את עלויות הביטוח ולהאט את תנועת מכליות הנפט.

מצר הורמוז: נקודת התורפה של שוק הנפט

מצר הורמוז נמצא בין איראן לבין עומאן והוא משמש נתיב מרכזי ליצוא נפט מהמפרץ הפרסי. בשנת 2025 עברו במעבר הזה מעל 10 מיליון חביות נפט ביום - מעל 20%  מכלל הסחר הימי בנפט בעולם.

עם פרוץ העימות האחרון מחירי הנפט כבר זינקו לרמות גבוהות יחסית. בתחילת השבוע החבית התקרבה לרמה של כ 120 דולר. אחרי ההתערבות הצבאית האמריקאית והירידה בחשש לחסימה מלאה, המחירים ירדו מעט. נפט אמריקאי מסוג WTI נסחר סביב 84 דולר לחבית ואילו ברנט נסחר סביב 88 דולר.

לפי הערכות ביטחוניות לאורך השנים, איראן לא בהכרח צריכה לחסום את מצר הורמוז בפועל כדי לפגוע בתנועת הספינות. לפעמים עצם האיום מספיק. הערכות מודיעין אמריקאיות בעבר הצביעו על כך שהאסטרטגיה האיראנית מבוססת על שימוש במספר קטן יחסית של מוקשים, או אפילו על איום בהנחת מוקשים, כדי לגרום לחברות הספנות להתרחק מהאזור.

מדובר במעין לחץ עקיף. אם חברות הביטוח מעלות את פרמיית הסיכון ואם בעלי מכליות חוששים לשלוח ספינות לאזור, תנועת הסחר מצטמצמת. במילים אחרות, גם בלי סגר רשמי, התוצאה יכולה להיראות כמו חסימה בפועל.

במקביל, איראן מפעילה כלי שיט קטנים יחסית שיכולים לשאת שניים או שלושה מוקשים כל אחד. מדובר בשיטה שמאפשרת פריסה מהירה וקשה יותר לאיתור. ההערכות לגבי מלאי המוקשים האיראני משתנות, אבל לאורך השנים דובר על טווח של כ 2,000 עד כ 6,000 מוקשים ימיים. כלומר, גם אם הונחו בשלב הזה רק כמה עשרות, הפוטנציאל להסלמה עדיין קיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

עלויות הספנות מזנקות והביטוח נעלם

עוד לפני ההתפתחויות האחרונות כבר נרשמה עלייה חדה בעלויות ההובלה הימית במזרח התיכון. התעריפים של מכליות ענק הגיעו לרמות שיא, בעיקר בגלל הסיכון הביטחוני. בד בבד, חלק מחברות הביטוח שמספקות כיסוי לסיכוני מלחמה החליטו להפסיק לבטח ספינות שנכנסות למפרץ הפרסי. המשמעות היא שחברות ספנות רבות פשוט לא יכולות לפעול באזור בלי לקחת סיכון פיננסי משמעותי. זה יוצר לחץ נוסף על שרשרת האספקה של הנפט.

כלומר, גם אם הזרימה הפיזית של הנפט לא נעצרת לגמרי, עצם העלייה בעלויות ההובלה והביטוח יכולה להשפיע על המחיר הסופי של האנרגיה בעולם.


נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הגיב בחריפות לדיווחים על הנחת מוקשים. לדבריו, אם איראן הניחה מוקשים במצר הורמוז עליה להסיר אותם מיד. לדבריו, אם הדבר לא יקרה, איראן עלולה להתמודד עם השלכות צבאיות חמורות במיוחד. מנגד, אם המוקשים יוסרו, מדובר מבחינתו בצעד חיובי שעשוי להפחית את המתיחות.

במקביל, טראמפ הודיע כי ארצות הברית מוכנה לספק ביטוח סיכון פוליטי לסחר הימי באזור, לרבות למכליות נפט. עם זאת, בצי האמריקאי דווקא נוקטים קו זהיר יותר. לפי דיווחים שונים, בקשות כמעט יומיומיות של חברות ספנות לליווי צבאי של מכליות נדחות לעת עתה. נראה שבפנטגון חוששים שהסיכון לעימותים נוספים עדיין גבוה.

בעיה נוספת היא יכולת הטיפול במוקשים עצמם. ניקוי מוקשים ימיים הוא תהליך מורכב ואיטי יחסית. ארצות הברית הפעילה בעבר במפרץ מספר ספינות ייעודיות למשימות כאלה. אבל חלק מהן הוצאו משירות בשנת 2025, והחלופות החדשות עדיין מתקשות לעמוד בכל הדרישות המבצעיות. לכן גם אם יתברר שהונחו מוקשים במספר מוקדים במצר הורמוז, הסרתם עלולה לקחת זמן.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה