העתידן ד"ר דוד פסיג: אנחנו נכנסים למימד הרביעי

דיבר בכנס בינת אקספו על מעליות שעולות בזיגזג ועל האפשרות שנוכל בעתיד לשגר את עצמנו ממקום למקום. רגע לפני שנתחיל לחלום על הדרך לחללית האנטרפרייס, הוא אומר - נוכל לחיות ולסחור דרך שערים רבים
חזי שטרנליכט |

במסגרת האירוע השנתי של בינת תקשורת - 2005 BYNET EXPO, שהתקיים היום במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, חשפה בינת את המגמות העתידיות בשוק התקשורת בישראל ובעולם והתמקדה בהצגת פתרונות תקשורת לארגונים מודרניים בעידן החדש.

מנכ"ל בינת תקשורת, אלון בן צור אמר כי "הדגש באירוע הוא על סביבת עבודה משותפת, הכוללת שילוב של שלושת העולמות - נתונים, ווידאו וקול. כל הטכנולוגיות הללו משרתות את הארגון העתידי ומאפשרות יצירת עבודה שיתופית מצד אחד, ומצד שני חוויית משתמש אחידה בכל מקום ובכל זמן".

ד"ר דוד פסיג, עתידן באוניברסיטת בר אילן וראש המוקד לטכנולוגיות תקשורת הרצה באירוע אודות הכלכלה והטכנולוגיה של המימד הרביעי. "עם כניסתנו למימד הרביעי, מתחיל המין האנושי לעבור לתודעת קיום במימד אחר. הווי אומר, שכל המוכר לנו היום, יש סבירות גבוהה שיהיה שונה לחלוטין. נוכל לחיות ולסחור דרך שערים רבים, החל מטלפונים לוויינים ועד לנוכחות מרחוק - TELE PRESENCE (שידור באמצעות כפפה ומשקפיים). אפשר יהיה להתחיל להעביר לא רק חומרים וחפצים, אלא גם את עצמנו ? TELE PORTATION. עובדה זו תניע את המין האנושי לייצר ידע מסוג חדש ולשתפו עם האחרים".

ד"ר פסיג הסביר: "חשוב להבין שהמתעשרים הם לא אלו שהמציאו את פריצות הדרך, אלא מי שהשתמש בהם ראשון. המצליחים יהיו אלו שיעצבו מחדש דפוסי עבודה ויתעלמו מהמבנים הקיימים". דוגמא לכך נתן ד"ר פסיג בתעשיית ההיי-טק: לא ספקי החומרה, אלא מחוללי השימושים יוצא הדופן הם המתעשרים החדשים, כגון eBay, amazone.com ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.