העתידן ד"ר דוד פסיג: אנחנו נכנסים למימד הרביעי

דיבר בכנס בינת אקספו על מעליות שעולות בזיגזג ועל האפשרות שנוכל בעתיד לשגר את עצמנו ממקום למקום. רגע לפני שנתחיל לחלום על הדרך לחללית האנטרפרייס, הוא אומר - נוכל לחיות ולסחור דרך שערים רבים
חזי שטרנליכט |

במסגרת האירוע השנתי של בינת תקשורת - 2005 BYNET EXPO, שהתקיים היום במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, חשפה בינת את המגמות העתידיות בשוק התקשורת בישראל ובעולם והתמקדה בהצגת פתרונות תקשורת לארגונים מודרניים בעידן החדש.

מנכ"ל בינת תקשורת, אלון בן צור אמר כי "הדגש באירוע הוא על סביבת עבודה משותפת, הכוללת שילוב של שלושת העולמות - נתונים, ווידאו וקול. כל הטכנולוגיות הללו משרתות את הארגון העתידי ומאפשרות יצירת עבודה שיתופית מצד אחד, ומצד שני חוויית משתמש אחידה בכל מקום ובכל זמן".

ד"ר דוד פסיג, עתידן באוניברסיטת בר אילן וראש המוקד לטכנולוגיות תקשורת הרצה באירוע אודות הכלכלה והטכנולוגיה של המימד הרביעי. "עם כניסתנו למימד הרביעי, מתחיל המין האנושי לעבור לתודעת קיום במימד אחר. הווי אומר, שכל המוכר לנו היום, יש סבירות גבוהה שיהיה שונה לחלוטין. נוכל לחיות ולסחור דרך שערים רבים, החל מטלפונים לוויינים ועד לנוכחות מרחוק - TELE PRESENCE (שידור באמצעות כפפה ומשקפיים). אפשר יהיה להתחיל להעביר לא רק חומרים וחפצים, אלא גם את עצמנו ? TELE PORTATION. עובדה זו תניע את המין האנושי לייצר ידע מסוג חדש ולשתפו עם האחרים".

ד"ר פסיג הסביר: "חשוב להבין שהמתעשרים הם לא אלו שהמציאו את פריצות הדרך, אלא מי שהשתמש בהם ראשון. המצליחים יהיו אלו שיעצבו מחדש דפוסי עבודה ויתעלמו מהמבנים הקיימים". דוגמא לכך נתן ד"ר פסיג בתעשיית ההיי-טק: לא ספקי החומרה, אלא מחוללי השימושים יוצא הדופן הם המתעשרים החדשים, כגון eBay, amazone.com ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.