אמיר ירון בנק ישראל
צילום: המכללה למנהל

דחיית משכנתאות ופטור מעמלות: בנק ישראל האריך את מתווה הסיוע

הוחלטל  הארכת המתווה שאומץ על ידי הבנקים בשלושה חודשים, ועל הרחבתו לאוכלוסיות נוספות. עד תחילת השנה נדחו כ-306 אלף הלוואות, בסכום כולל של כ-5.5 מיליארדי שקל
איציק יצחקי | (1)

בנק ישראל החליט להרחיב בפעם השלישית את מתווה הסיוע המקיף שאומץ על ידי הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל".

כזכור, במטרה לסייע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל", כבר כשבוע לאחר פרוץ המלחמה הודיע בנק ישראל על מתווה מקיף להקלה על נטל האשראי והעמלות, שאומץ על ידי הבנקים. בחלוף מספר שבועות מתחילת המלחמה ונוכח העובדה כי תושבי הצפון פונו מביתם, הורחב המתווה ונכללו בו גם תושבי הצפון. לאור הימשכות המלחמה, הודיע בנק ישראל על הארכת המתווה שאומץ על ידי הבנקים בשלושה חודשים, ועל הרחבתו לאוכלוסיות נוספות.

נכון ליום 31.1.2024 נדחו כ-306 אלף הלוואות, בסכום כולל של כ-5.5 מיליארדי שקל. מתוך סך הדחיות, כ-40% הן דחיות של משקי בית, מרביתם בהלוואות לדיור, והיתר במגזר העסקי (מתוכם כ-40% לעסקים זעירים, 21% לעסקים קטנים והיתר לעסקים בינוניים וגדולים). נכון למועד פרסום ההודעה ועד לתאריך 31.3.24, אוכלוסיית המתווה כוללת את הקבוצות הבאות: קבוצת הלקוחות במעגל הראשון - אוכלוסייה שמתגוררת או בעלת עסק שנמצא בטווח של עד 30 ק"מ מרצועת עזה; אוכלוסייה שפונתה מביתה על ידי גורם מדינתי רשמי נכון לתאריך 7.11.23 והמתגוררים באחד מהישובים המופיעים ברשימות המפורסמות באתר בנק ישראל; אוכלוסיית משרתי המילואים ומגויסי צו 8; חשבונות של חטופים או נעדרים; אוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה (בני זוג, הורים, אחים וילדים) להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים; נפגעי מסיבת נובה. קבוצת הלקוחות במעגל השני - הם כל יתר הלקוחות.

מה נותנות ההקלות?

המתווה מאפשר לקבוצת הלקוחות במעגל הראשון - האוכלוסיות שנפגעה באופן ישיר מנזקי המלחמה - לדחות, ללא ריבית וללא עמלות, את תשלומי ההלוואות והמשכנתאות, לקבל פטור ממרבית העמלות ופטור בחשבונות עו"ש מריבית על יתרת החובה עד לסכומים קצובים, וזאת למשך שלושה חודשים מרגע הצטרפותם.

ליתר הלקוחות - קבוצת הלקוחות במעגל השני - ניתנת האפשרות לדחות, ללא עמלות, את תשלומי ההלוואות והמשכנתאות למשך שלושה חודשים, כאשר התשלומים הנדחים יישאו ריבית שלא תעלה על שיעור הריבית בחוזה ההלוואה.

הנגיד: "המשק יתאושש"

"מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" נקט בנק ישראל בסט רחב של פעולות ותוכניות שמטרתן תמיכה בפעילות השווקים וסיוע למשקי בית ועסקים שנפגעו כדי לצלוח את התקופה", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. "מתווה דחיית ההלוואות, ויתר ההקלות שגיבש בנק ישראל, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית הינו חלק מסט הצעדים שהוביל בנק ישראל במלחמה. בפרט, מדובר בצעד חשוב בהתמודדות הפיננסית של משקי הבית והעסקים הרבים שנפגעו באירועי ה-7 לאוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל".

המתווה מאפשר למשקי בית ולעסקים לגשר על אילוצים תזרימיים ולצלוח את התקופה הקשה. "בכך תורם המתווה גם ליכולת של המשק כולו להתאושש בצורה טובה יותר מהקושי הכלכלי שפקד אותו. בנק ישראל ימשיך לנטר באופן שוטף את מצב המשק על רקע המלחמה ויפעל ככל הנדרש על מנת לתמוך בכלכלה ובמשק", הוסיף ירון.

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הוסיף: "מדינת ישראל עדיין מתמודדת עם מצב בטחוני מורכב ולכן החלטנו להמשיך ולהקל על הלקוחות ולהרחיב בפעם השלישית את המתווה המקיף שאומץ על ידי הבנקים, תוך מתן סיוע ייחודי לחיילי המילואים. ההארכה הנוספת, הכוללת שילוב אוכלוסיות נוספות בקבוצת הזכאים, נועדה לסייע לאלו שעדיין זקוקים להקלה תזרימית על מנת לצלוח את השפעות המלחמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתן 04/03/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא לקחתי הלוואה גדולה יותר איזה כיף שלא צריך להחזיר
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.