המבקר: "אפרסם דוחות על יוקר המחיה; חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מודיע כי יפרסם דוח על יוקר המחיה בישראל. אנגלמן אמר כי "יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים, ושילובו עם סביבת ריבית גבוהה מקשה מאוד על משקי הבית בישראל. רק לפני עשרה ימים פורסם שישראל מדורגת בצמרת יוקר המחיה בקרב מדינות ה-OECD.
המבקר אמר את הדברים בכנס של איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל. אנגלמן ציין כי "בשנים האחרונות פרסמנו כמה דוחות בנושאי יוקר המחיה, ובפרט בתחומי המזון, הדיור ועידוד התחרות בענפים שונים במשק. לאחר החגים בכוונתי לפרסם מקבץ דוחות בנושא יוקר המחיה. ביקורת המדינה בחנה בדוחות אלו את ההתמודדות של הממשלה עם יוקר המחיה והעלתה ליקויים משמעותיים ביותר. סוגיית יוקר המחיה חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה".
מבקר המדינה. צילום דוברות המבקר
מה משפיע על יוקר המחיה בישראל?
המבקר הסביר כי הדוחות במקבץ זה עוסקים בכמה תחומים בהם בחנו במשרד המבקר מכמה זוויות את הסוגיות העיקריות שמשפיעות על יוקר המחיה בישראל, כגון: ההיערכות של משרדי הממשלה ובנק ישראל להתפרצות אינפלציה. הפיקוח על המחירים בענף המזון. בנוסף בחנו את מאגר נתוני האשראי, שאחת ממטרותיו הייתה להביא להגברת התחרות במערכת הבנקאית ובשוק האשראי, וכן את הסוגיות בפעילות נמלי הים בישראל – שאחראים ל-99% מסך המוצרים המיובאים לישראל והמיוצאים ממנה.- המבול עוד לפנינו - על העלייה הגדולה בהוצאות המשפחתיות ואיך להיערך?
- מהפכה בכלכלת המשפחה: האיש שעוזר למשפחות לחסוך אלפי שקלים בחודש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענתו "השפעתם של נושאים אלו על יוקר המחיה היא כבירה. די אם נציין כי בתקופה האחרונה רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה הייתה גבוהה בכ-27% בממוצע לעומת מדינות ה-OECD. בענף המזון פערי המחירים היו גבוהים אף יותר: מחירי המזון בישראל היו גבוהים בכ-37% לעומת מדינות ה-OECD ובכ-51% לעומת מדינות האיחוד האירופי.
המבקר ציין "בהתאם למדיניותי, ביקורת המדינה עוסקת רבות בסיכונים אסטרטגיים, בנושאים לאומים-רוחביים ובתחומי הפעילות של הגופים הציבוריים מנקודת מבטו של האזרח. על כן בחרתי כבר לפני כשנה לבקר את פעילות הממשלה בתחומים אלו, וכאמור נפרסם את ממצאינו לאחר החגים.
- 2.יותם 06/09/2023 17:48הגב לתגובה זואת הביזה המתועבת שמבצעים החרדים בקופה של המדינה. זהו שוד לאור יום.
- 1.על יוקר המחיה אחראי רק גורם אחד: הציבור הפראייר (ל"ת)תומר 06/09/2023 16:13הגב לתגובה זו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
