המנכ"ל החדש של זקי רכיב? דירקטוריון 'מעריב' יצביע על מינוי ישראל גולדשטיין
הבעלים של מעריב, ד"ר זקי רכיב, יציג הבוקר (יום ב') את ישראל גולדשטיין כמועמד שלו למשרת מנכ"ל הקבוצה - כך נודע לאייס. בכך 'ירד' רכיב מאופציית יורם כרפיס, שיישאר נכון לעכשיו מנכ"ל רשת המקומונים 'זמן מעריב'.
בימים האחרונים נפגשו רכיב וגולדשטיין לסכם את מינויו של האחרון למנכ"ל, לאחר שמינויו של כרפיס לא יצא אל הפועל בישיבת הדירקטוריון האחרונה שהתקיימה ביום חמישי לפני כשבוע וחצי.
ישנן מספר גרסאות לאי מינויו של כרפיס. האחת טוענת כי כרפיס הסיר את מועמדותו 3 ימים לפני ישיבת הדירקטוריון האחרונה לפני כשבועיים, והעדיף להישאר במקומונים. השנייה גורסת כי זו הייתה החלטה של רכיב משום שלא היה מרוצה מכך שייאלץ - על פי התכנית האסטרטגית של כרפיס ל-2011 - "לשלוף את הארנק" ולהוציא עוד מיליוני שקלים, לדברי גורם בכיר במעריב. אגב, גם תכניתה של המנכ:לית הפורשת, אוה מדז'יבוז', חייבה את הבעלים להזרים כסף, ולאחר שהדירקטוריון לא אישר זאת לפני כמעט חודשיים, היא הודיעה לרכיב על רצונה לסיים את תפקידה.
אותו גורם טוען כי רכיב היה לחוץ מכך ש"אין לו מנכ"ל ביד", ורשימת המעוניינים בתפקיד קצרה במיוחד לנוכח מצבו של 'מעריב'. בימים האחרונים כבר עלה שמו של גולדשטיין.
בכל מקרה, היום צפויה להתקיים ב-10:00 ישיבת דירקטוריון מיוחדת שתדון בהצעתו של רכיב למינויו של גולדשטיין, וב-12:30 זומנה ישיבת הנהלה מורכבת שתכלול את כל מנהלי הקבוצה, כולל מנהלי מכירות וכדומה.
את דרכו המקצועית בקבוצת 'הארץ' הלך גולדשטיין ב-1993 במקומון החיפאי 'כלבו'. בהמשך התקדם ומונה למנכ"ל רשת המקומונים 'שוקן' ומי שחתום על מיתוג הרשת מחדש וכינוס כל המקומונים תחת המותג 'העיר'. ב-2008 מונה במקביל גם למשנה למנכ"ל 'הארץ' ומנהל חטיבת הפרסום של הקבוצה. בסוף 2009 עזב גולדשטיין את 'הארץ'.
- 17.AV 18/01/2011 13:31הגב לתגובה זוהגיע הזמן להעלות את הרף של מעריב
- 16.בשעה טובה הביאו מישהו עם נסיון (ל"ת)גדעון 18/01/2011 13:30הגב לתגובה זו
- 15.מינוי חכם ונכון (ל"ת)רום 18/01/2011 13:27הגב לתגובה זו
- 14.תמר 18/01/2011 13:26הגב לתגובה זואיש טוב שיעלה את מעריב
- 13.זאת שראתה הרבה 18/01/2011 13:20הגב לתגובה זואחרי שאוה הלכה תתצטרך לעבוד קשה כדי להכיא נתונים אמיתיים ישרל לא אוכל לוקשים הוא מקצוען.
- 12.ברכה 17/01/2011 12:21הגב לתגובה זוהבחור הולך להרוס את מה שנותר שם ... חבל.. גולדשטיין הוא איש איום ונורא
- 11.דבל פרוצס 17/01/2011 11:55הגב לתגובה זולמה? כבר לא נשאר עוד מה לקלקל במעריב? למעריב דרוש בנאי שיבנה אותו ולא יהרוס אותו. חבל
- 10.ל.ע 17/01/2011 10:38הגב לתגובה זואבקש לדייק בעובדות, יורם כרפיס הסיר את מועמדותו והיא לא הוסרה ע"י אחרים. חבל מאוד שהמהלך לא לא הבשיל וכרפיס לא לקח את התפקיד.
- 9.איזו עילגות ממש מבייש (ל"ת)מירית 17/01/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 8.עמוס 17/01/2011 10:35הגב לתגובה זושזכי רקיב יבדוק בהארץ מה היה פועלו של גולדשטיין ומה היו הישגיו
- 7.עוד 17/01/2011 10:30הגב לתגובה זועם חוק הטוקבקים החדש המילה פולישטיקים חושפת אותך לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע לתביעה ללא הוכחת נזק עס 50000 שח אל תהיה פרייאר
- 6.מכיר ויודע 17/01/2011 10:06הגב לתגובה זוכנראה שמהר מאוד הוא הבין מי זה כרפיס ... זה היה יכול להיות אם הבזיונות שידע מעריב מאז היווסדו .. ישראל גולדשטיין דווקא מינוי ראוי .. הוא מהר מאוד יעלה על הפויילישטיקים של כרפיס !!!
- 5.17/01/2011 09:43הגב לתגובה זוומה בדיוק הניסיון הניהולי של בן דרור ימיני שהוא יכול לנהל ארגון של מאות מיליוני שקלים? המנכ"ל מנהל, העורך ואנשי העיתון אחראים על הכיוון המדיני
- 4.irda76 17/01/2011 09:33הגב לתגובה זוכל עוד לא ימונה למנכ"ל בן דרור ימיני, והוא יפעל למצב את מעריב במרכז המפה הפוליטית הציונית, לעיתון לא תהיה תקווה, והוא ימשיך להתדרדר. עזריאל קרליבך המייסד והעורך האלמותי היה מתפלץ לו ידע לאיזה מחוזות הזויים העיתון הגיע. חבל על הכסף, רק בן דרור ימני יציל את העיתון מכיליון
- 3.שיעשה תחקיר במעריב מי שדד את טריון??????? (ל"ת)רוקן את המשקיעים והתעשר 17/01/2011 09:32הגב לתגובה זו
- 2.זכי מנסה להיות הארץ? (ל"ת)מביא אלינו אנשים משוקן? 17/01/2011 09:29הגב לתגובה זו
- 1.איתי 17/01/2011 09:19הגב לתגובה זומה יקרה שם בחודשים הקרובים? זקי באמת ישקיע עוד כספים בנוסף למיליונים שהשקיע כבר?

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.