מתנה לשנה החדשה? מחירו של אוקטן 95 יעלה ל-7.14 שקלים, זינוק של 6.4%

מדובר במחיר הגבוה אי-פעם שישלם ציבור הנהגים על ליטר בנזין. העלייה החדה מחירי הדלק באים ברקע להחלטת הממשלה לעלות את המס על הדלק ובהמשך לזינוק במחירי הנפט בעולם
תומר קורנפלד | (2)

עליית המחירי הדלק נמשכת. בתחילת שנת 2011 יעמוד מחיר דלק אוקטן 95 על 7.14 שקלים לליטר בשירות עצמי, זינוק של 6.4% לעומת החודש הקודם. עדכון מחירי הדלק יתבצע בלילה שבין יום שבת ליום ראשון.

מדובר במחיר הגבוה אי-פעם שישלם ציבור הנהגים על ליטר בנזין. העלייה החדה מחירי הדלק באים ברקע להחלטת הממשלה לעלות את המס על הדלק ובהמשך לזינוק במחירי הנפט בעולם.

מחיר הדלק אינו כולל בתוכו עמלת תדלוק במשאבה המיועדת לתדלוק על ידי עובד תחנת התדלוק שנשארת על כנה ברמה של 13 אגורות לליטר, ללא שינוי מהחודש הקודם.

במהלך החודש העדת הכספים של הכנסת אישרה את החלטת הממשלה להעלות את מחירי הדלק לתקופה של שנתיים. הוועדה אישרה תוספת מחיר של 40 אגורות לליטר בנזין וסולר בשתי פעימות - 20 אגורות לליטר בכל אחת מהשנתיים הקרובות. להערכת רשות המסים העלאת מחירי הדלק צפויה להזרים לקופת המדינה כ-1.3 מיליארד שקלים בשנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בבוליביה שבתו ובסוף לא העלו מחירים (ל"ת)
    אוקטן 01/01/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורן 01/01/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
    במהלך טיול של חודשיים, המחיר לגלון דלק, 4 ליטרים, נע בין 2.49 ל2.69. חישוב פשוט, ביחס עלות דולר של 3.8, הגבוה משער הדולר בפועל, מביא תוצאה של כ2.5 ש\"ח לליטר. נשאלת השאלה מדוע אנחנו האזרחים סופגים עלות מס של 5 שקלים נוספים על כל ליטר דלק, בעוד שהתקציב הנגרף לממשלה כתוצאה מכך, לא הולך למניעת תאונות דרכים, שיפור התחבורה הציבורית, או שיפור תשתיות הכבישים? הרי כבישים איכותיים יותר, המתוכננים כהלכה, ימנעו פקקים וימזערו את פליטת דו תחמוצת החנקן ממכוניות. השקעה בתחבורה הציבורית, תהפוך אותה לרלוונטית יותר, וכמענה טוב לרכב הפרטי. אם במנהטן אפשרי להסתדר בתחבורה ציבורית בלבד, בזמינות גבוהה, אין סיבה שגם בארץ לא נוכל להקים תשתית כזו. בשנה הקודמת בוצע קיצוץ בתקציבי הרשויות האחראיות על מזעור כמות תאונות הדרכים - ובשנה הזו יש יותר הרוגים בכבישים מאשר בכל שנה אחרת בהיסטוריה של המדינה. בכבישים יש יותר הרוגים, מאשר בכל מלחמות ישראל.. סעו בזהירות... ותורידו את הרגל מהגז.. להאיץ זה יקר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.