שכר המינימום לא יעלה: תכנית מס הכנסה שלילי תורחב לכל רחבי המדינה

בכירי המשק ביניהם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל תמכו בהצעת חוק להרחבת מס הכנסה שלילי
סתיו שירייב |

בתום הדיונים בכנסת בנושא העלאת שכר מינימום מ-3,850 ל-4,600 הגיעו נציגי הממשלה להחלטה כי יש לדחות את הצעת החוק ובמקומה לאמץ את תכנית להרחבת מס הכנסה שלילי.

מלשכת ראש הממשלה נמסר, "הממשלה החליטה ברוב של עשרים בעד, מול עשרה מתנגדים, להתנגד לשתי הצעות החוק בנוגע לשכר מינימום. במקביל הממשלה רשמה לפניה את הודעת שר האוצר, שבכוונתו להניח על שולחן הממשלה בקרוב הצעת חוק תקציב לשנים 2011-2012 שתכלול מס הכנסה שלילי."

במהלך ישיבת וועדת השרים לחקיקה, דרשה השרה לקליטת העלייה, ח"כ סופה לנדבר משר האוצר יובל שטייניץ כי כבר בתקציב הקרוב יופעל מס הכנסה שלילי אשר עד כה נמנע משרד האוצר מלהפעיל על כל המשק. דרישה זו באה על מנת ולהחליף את דרישתו של עמיר פרץ להגדלת שכר המינימום במשק, אשר עלותה הייתה מסתכמת בכ-חמישה מיליארד שקלים אשר היו אמורים לצאת מתקציבי המשרדים השונים כבר בתקציב הקרוב.

"תוכנית מס הכנסה שלילי הייתה צריכה להיות מופעלת כבר לפני תקופה ארוכה, וזאת על מנת ולהיטיב את מצבם של השכבות החלשות בישראל כמו גם אוכלוסיית העולים החדשים. אני תקווה כי שינוי מרענן זה יצליח להוציא מספר רב של משפחות ממעגל העוני וייטיב עם המשק כולו" אמרה שרת הקליטה סופה לנדבר.

"אני מברך על הודעת שר האוצר שבתקציב הקרוב תהיה הרחבה של מס הכנסה שלילי לכל רחבי המדינה. זה המענה הנכון לכל האזרחים שעובדים, אך שכרם נמוך. הדרך הזו תעודד את התעסוקה במשק, במקום ההצעות האחרות שהיו מגדילות את האבטלה. זו גם הסיבה שקיבלנו תמיכה מלאה למתווה הזה מהגורמים המקצועיים במשרד ראש הממשלה, באוצר ובבנק ישראל, ובראשם פרופסור סטנלי פישר, ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).