300 אלף עצים נשרפו

מה קורה עם הצתת היערות? למה העיתונים לא מדווחים בהרחבה (חוץ ממעריב, יחסית)? אולי אין על מה לדווח? וההורים, נערכים לטיפולי השיניים החינמיים? ולמה זכתה רקדנית בלט להופיע בשער ידיעות? ממש לא על כל שאלה תשובה
דבורית שרגל |

כותרות

ידיעות ומעריב והארץ וישראל היום מאוחדים בכותרת הראשית - סמכויות ועדת טירקל יוגדלו.

מעריב בחר בשיניים כתמה המרכזית בשער: גם שיני הוועדה, וגם רפורמת הטיפול בשיני ילדים.

נחמד.

שריפות

מעריב מדווח על השריפות בשער, עם הכותרת "חשד להצתה".

בידיעה עצמה כתוב שמחקירה ראשונית עולה חשד לשורה של הצתות.

בידיעה אחרת באותה כפולה נכתב כי עולה החשד שמקור ההצתה הוא של עימותים בין שוטרים לדרוזים מהכרמל, "ובשל המתיחות ביישובי רכס הכרמל בעקבות המשבר שנוצר עם בעלי האדמות החקלאיות במורדותיו, שעמם לא הגיעה הממשלה להסדר במסגרת הניסיון לסלול את צינור הגז הטבעי מיוקנעם לחיפה". זו ההרחבה הגדולה ביותר בנושא שתקראו היום בעיתונים.

בידיעות נכתב רק כי נבדקת האפשרות שמדובר בהצתות מכוונות, ובידיעה אחרת, שצעיר חרדי נתפס על חם לפני שבועיים כשניסה להצית חורשה בעמק האלה, שם הייתה אתמול השריפה הגדולה ביותר.

והכי נורא: אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, אמר לידיעות שיידרשו כ-50 שנה לשיקום הנזקים.

גם בהארץ השריפות ("יום השריפות המשמעותי ביותר... מאז השריפות הגדולות בתק' מח' לבנון השנייה"). גם פה כתוב באופן מובלע ביותר שמדובר ב"חשד להצתה".

בידיעה עצמה, בע' 4, כתוב בכותרת "חשד להצתות", אבל הפסקונת המוקדשת לכך לא תורמת מידע.

פה מסופר בהרחבה, ואפילו בכפילות על החומר החסר לכיבוי, ריטיירדנט, (לא שייך לרפואת הפה?), שאי אפשר למצוא אזכורים שלו בגוגל, למעט בהארץ.

בישראל היום כתוב רק בסוף הידיעה: "המשטרה חוקרת חשד להצתה.”

יש אולי למי מהנוכחים או קרובים של הנוכחים, או סביהם וילדיהם והוריהם תצלום עדכני משריפה יער לשימוש הבלוג?

WTF

רקדנית בלט מטבריה שהפכה ללוחמת בגדוד קרקל (שוב גדוד קרקל?) זוכה להפניה בשער ידיעות.

באתם למילואים

יוסי יהושוע מצטרף למסקנות העגומות של צג: "מי עושה כי פחות מילואים? העירוניים.

70% מאזרחי המדינה חיים בערים, אבל רק 7% מהמילואימניקים עירוניים".

44% מושבניקים

27% קיבוצניקים

15% ביישובים קהילתיים

3% דרוזים

4% ערי פיתוח

למרות שקשה לי עם חשבון, כפי שהסברתי לא פעם, התאמצתי: ו-וויי, יוצא 100%.

הפתעה.

צעדת הגלעד

ע' 12 בידיעות דיווח נרחב על ההורים השכולים וביטול הקונצרט בפארק אשכול, בטענה שזה אירוע פוליטי.

בישראל היום מוקדש לה ע' 19, עם הרחבה על עימותים בין הצועדים להורים השכולים.

בהארץ הכותרת בע' 3 היא שהמשטרה גררה משאית תמיכה בשליט מאוהל המחאה בירושלים, וכן יש דיווח על 3,000 צועדים.

הצעדה הצטמקה להפניה קטנה (הכל יחסי) בשער מעריב. כפולת 6-7 מוקדשת ל"מסע חייו" (למה, אגב, וסליחה על האיחור, מסע חייו? זה לא מסע חייהם של אביבה ונועם?).

השאלה כמה אנשים באמת צעדו תישאר מסתורית לעד. לא שאני חושבת שצריך היה לספור מדי יום ולבקש מאנשים להתפקד, אבל אני מניחה שיש כל מיני דרכים להעריך.

בקיצור, למעט פמפום התקשורת, שאם להשתמש במילותיו של בן כספית "ירדה מהפסים", אני לא יודעת עד כמה יהיה אפקט לצעדה.

אבל הנה הפתעה: נרג' מדווח על 5,000 איש שהגיעו לצעדה ביומה הרביעי.

שעה קודם דווח על 3,000, אבל מי סופר.

אגב, חברה המייצרת קרם הגנה יכולה הייתה להעניק את המצרך החשוב לצועדים בכל מיני נקודות על הדרך. קמפיין שווה, לא?

מד"א מדויק

ישראל היום מדווח בכפולת 2-3 על החקירה בגין העלמת מס במד"א. למה בעמודים אלו? בגלל תחקיר של מרדכי גילת שהתפרסם בעיתון, כך מזכיר גילת, כבר לפני חצי שנה.

ניוזק"א

בין כל הדברים הביזאריים שאני מנויה עליהם נמצא גם ניוזק"א, הניוזלטר על חדשות זק"א.

והנה מתברר שהוקמה יחידת זק"א בהונג קונג לפני כמה חודשים, ושלפני שבוע סיימו 35 מתנדבים את הכשרתם.

קבלו ויז'ן.

רפורמת טיפולי השיניים לילדים

הנה המדריך של משרד הבריאות.

מתישהו לא צריך יהיה את תיווך העיתונים וההודעות היחצ"ניות שהם מפרסמים: אפשר יהיה לקרוא על כך באתרים הרלוונטיים עצמם.

תגידו, לאאאא, אבל העיתונים נותנים פרשנות, בודקים את מה שהם מקבלים מהגורמים המיחצנים והמדבררים? זהו שלא, בחלק הארי של המקרים (כדי לא לפגוע במי שכן עושים זאת).

ולכן, אם כבר קופי פייסט וקיצורים, עדיף לקרוא את המקור.

משפט קצב

(ידיעונת טורצד במעריב)

היום הדיון האחרון במשפט קצב.

הכרעת הדין בספטמבר, אחרי פגרת ביהמ"ש.

מועדון תרבות

בגלריה חוגגין בטירוף את עלייתה הממשמשת של אחותה החורגת של אחד העם 1.

סקירת כל מאגרי המידע היהודיים, אם אפשר לקרוא לזה כך, תוך אזכור קליל של "עברית"" הקורא האלקטרוני של ידיעות.

ונורה אדומה: בארנס אנד נובל השקיעה בקורא ספרים אלקטרוני והיא מדווחת על הפסדים.

ומיכאל הנדלזלץ הצליח להוריד ספר לקורא האלקטרוני.

הלו, טו מאץ' טיים.

ע"פ הארץ, מאגר כתבי עת אקדמיים בעברית יעלה לרשת. עשרות כתב עת מחקריים צפויים להיות נגישים לאנשי אקדמיה וסטודנטים בחודשים הקרובים. השושבינים: הוועדה לתכנון ותקצוב וקרן יד הנדיב. הנגישות לכתבי העת תתאפשר בעזרת "מינוי מוסדי".

על פי השער האחורי בידיעות, רק 6,000 כרטיסים נמכרו למופע של רוד סטיוארט הערב. נותרו עוד 1,500. ידיעות מנסה לעזור למפיק, גדי אורון, עם הכותרת: "רוד בא, ואתם?"

שיר הנושא של זוהי סדום, הסרט של ארץ נהדרת, באנו לעשות שמח, של מאור כהן.

שווה הקלקה.

פרסומות

דו קרב בין מעריב למארקר על מיצובו של נשיונל ג'יאוגרפיק.

מונדיאל

האם רק נדמה לי שכל עיתונאי ישראלי (ואולי לא רק) שיוצא לסקר את המונדיאל חייב לכתוב דבר מה על שרה קארבונרו היפהפייה?

אפילו בתגובות פה הובא לפני כמה ימים לינק המתאר את יפעתה.

רק מה, לא הבנתי את הפסקה האחרונה של ברזל. אבל זה בטח בגלל שאני לא רואה כדורגל:

"מצד שני, אולי מה שחשוב זאת האיכות ולא הכמות. אחרי הכל, העיתונאי המפורסם ביותר כאן עונה לשם שרה קארבונרו, חברתו של שוער וקפטן ספרד איקר קסיאס, וכתבת הערוץ telecinco. כך לפחות קבעו עמיתיה, העיתונאים ממין זכר. תודו שמגיע לכולנו משהו קצת יותר טוב. אז שמישהי תציל אותנו כבר מהתבניות שלנו".

לחם עבודה

ד"ר אמיר גילת, בעבר עיתונאי מעריב, היום דובר אונ' חיפה, ששימש יועץ התקשורת של נתניהו בחלק מתקופת כהונתו כשר האוצר, עשוי להתמנות ליו"ר רשות השידור, אם ועדת שפניץ תאשר.

ועוד עיתונאי שעובר לשירות הציבורי: חביב ריטייג מג'רוזלם פוסט יהיה מנהל יחידת הדוברות וההסברה בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונות העולמית.

לארי קינג עוזב אחרי 25 שנים.

גיורא יהלום עוזב היום את יס.

מח' הגהה

אויב, לא אוייב (רונן ברגמן, ידיעות, 4)

צרות בכותרות

"מד"א הוזעקו לחקירה: העלמת מיליונים במס"

מי שהוזעק זה המנכ"ל

מה הייתה הבעיה לכתוב "מנכ"ל מד"א" וכו'?

קשת החליטה להקפיא סדרת דוקו ריאליטי "במסגרתה היו אמורים לשכן משפחות באתר מבודד ולתת להם" (מעריב)

לפני פיזור

זהו, נשברתי, המחשב הנייח, שעד עכשיו קראתי לו "חדש" (בן שנתיים), סיים את תפקידו. ההפסקות שהוא לוקח לעצמו מחבלות בעבודתי (כן כן, עשיתי כל מה שצריך). דחקתי אותו לקיר והותרתי אותו לגסוס על השולחן לאטו. ככה זה כשטכנאי המחשבים שלך ואביו החוקי עורק לגרמניה בעוון התאהבות פושעת בצהובת שיער. אין עם מי לדבר.

הפאזה החדשה בחיי היא שלא אקנה יותר מחשב נייח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.