300 אלף עצים נשרפו

מה קורה עם הצתת היערות? למה העיתונים לא מדווחים בהרחבה (חוץ ממעריב, יחסית)? אולי אין על מה לדווח? וההורים, נערכים לטיפולי השיניים החינמיים? ולמה זכתה רקדנית בלט להופיע בשער ידיעות? ממש לא על כל שאלה תשובה
דבורית שרגל |

כותרות

ידיעות ומעריב והארץ וישראל היום מאוחדים בכותרת הראשית - סמכויות ועדת טירקל יוגדלו.

מעריב בחר בשיניים כתמה המרכזית בשער: גם שיני הוועדה, וגם רפורמת הטיפול בשיני ילדים.

נחמד.

שריפות

מעריב מדווח על השריפות בשער, עם הכותרת "חשד להצתה".

בידיעה עצמה כתוב שמחקירה ראשונית עולה חשד לשורה של הצתות.

בידיעה אחרת באותה כפולה נכתב כי עולה החשד שמקור ההצתה הוא של עימותים בין שוטרים לדרוזים מהכרמל, "ובשל המתיחות ביישובי רכס הכרמל בעקבות המשבר שנוצר עם בעלי האדמות החקלאיות במורדותיו, שעמם לא הגיעה הממשלה להסדר במסגרת הניסיון לסלול את צינור הגז הטבעי מיוקנעם לחיפה". זו ההרחבה הגדולה ביותר בנושא שתקראו היום בעיתונים.

בידיעות נכתב רק כי נבדקת האפשרות שמדובר בהצתות מכוונות, ובידיעה אחרת, שצעיר חרדי נתפס על חם לפני שבועיים כשניסה להצית חורשה בעמק האלה, שם הייתה אתמול השריפה הגדולה ביותר.

והכי נורא: אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, אמר לידיעות שיידרשו כ-50 שנה לשיקום הנזקים.

גם בהארץ השריפות ("יום השריפות המשמעותי ביותר... מאז השריפות הגדולות בתק' מח' לבנון השנייה"). גם פה כתוב באופן מובלע ביותר שמדובר ב"חשד להצתה".

בידיעה עצמה, בע' 4, כתוב בכותרת "חשד להצתות", אבל הפסקונת המוקדשת לכך לא תורמת מידע.

פה מסופר בהרחבה, ואפילו בכפילות על החומר החסר לכיבוי, ריטיירדנט, (לא שייך לרפואת הפה?), שאי אפשר למצוא אזכורים שלו בגוגל, למעט בהארץ.

בישראל היום כתוב רק בסוף הידיעה: "המשטרה חוקרת חשד להצתה.”

יש אולי למי מהנוכחים או קרובים של הנוכחים, או סביהם וילדיהם והוריהם תצלום עדכני משריפה יער לשימוש הבלוג?

WTF

רקדנית בלט מטבריה שהפכה ללוחמת בגדוד קרקל (שוב גדוד קרקל?) זוכה להפניה בשער ידיעות.

באתם למילואים

יוסי יהושוע מצטרף למסקנות העגומות של צג: "מי עושה כי פחות מילואים? העירוניים.

70% מאזרחי המדינה חיים בערים, אבל רק 7% מהמילואימניקים עירוניים".

44% מושבניקים

27% קיבוצניקים

15% ביישובים קהילתיים

3% דרוזים

4% ערי פיתוח

למרות שקשה לי עם חשבון, כפי שהסברתי לא פעם, התאמצתי: ו-וויי, יוצא 100%.

הפתעה.

צעדת הגלעד

ע' 12 בידיעות דיווח נרחב על ההורים השכולים וביטול הקונצרט בפארק אשכול, בטענה שזה אירוע פוליטי.

בישראל היום מוקדש לה ע' 19, עם הרחבה על עימותים בין הצועדים להורים השכולים.

בהארץ הכותרת בע' 3 היא שהמשטרה גררה משאית תמיכה בשליט מאוהל המחאה בירושלים, וכן יש דיווח על 3,000 צועדים.

הצעדה הצטמקה להפניה קטנה (הכל יחסי) בשער מעריב. כפולת 6-7 מוקדשת ל"מסע חייו" (למה, אגב, וסליחה על האיחור, מסע חייו? זה לא מסע חייהם של אביבה ונועם?).

השאלה כמה אנשים באמת צעדו תישאר מסתורית לעד. לא שאני חושבת שצריך היה לספור מדי יום ולבקש מאנשים להתפקד, אבל אני מניחה שיש כל מיני דרכים להעריך.

בקיצור, למעט פמפום התקשורת, שאם להשתמש במילותיו של בן כספית "ירדה מהפסים", אני לא יודעת עד כמה יהיה אפקט לצעדה.

אבל הנה הפתעה: נרג' מדווח על 5,000 איש שהגיעו לצעדה ביומה הרביעי.

שעה קודם דווח על 3,000, אבל מי סופר.

אגב, חברה המייצרת קרם הגנה יכולה הייתה להעניק את המצרך החשוב לצועדים בכל מיני נקודות על הדרך. קמפיין שווה, לא?

מד"א מדויק

ישראל היום מדווח בכפולת 2-3 על החקירה בגין העלמת מס במד"א. למה בעמודים אלו? בגלל תחקיר של מרדכי גילת שהתפרסם בעיתון, כך מזכיר גילת, כבר לפני חצי שנה.

ניוזק"א

בין כל הדברים הביזאריים שאני מנויה עליהם נמצא גם ניוזק"א, הניוזלטר על חדשות זק"א.

והנה מתברר שהוקמה יחידת זק"א בהונג קונג לפני כמה חודשים, ושלפני שבוע סיימו 35 מתנדבים את הכשרתם.

קבלו ויז'ן.

רפורמת טיפולי השיניים לילדים

הנה המדריך של משרד הבריאות.

מתישהו לא צריך יהיה את תיווך העיתונים וההודעות היחצ"ניות שהם מפרסמים: אפשר יהיה לקרוא על כך באתרים הרלוונטיים עצמם.

תגידו, לאאאא, אבל העיתונים נותנים פרשנות, בודקים את מה שהם מקבלים מהגורמים המיחצנים והמדבררים? זהו שלא, בחלק הארי של המקרים (כדי לא לפגוע במי שכן עושים זאת).

ולכן, אם כבר קופי פייסט וקיצורים, עדיף לקרוא את המקור.

משפט קצב

(ידיעונת טורצד במעריב)

היום הדיון האחרון במשפט קצב.

הכרעת הדין בספטמבר, אחרי פגרת ביהמ"ש.

מועדון תרבות

בגלריה חוגגין בטירוף את עלייתה הממשמשת של אחותה החורגת של אחד העם 1.

סקירת כל מאגרי המידע היהודיים, אם אפשר לקרוא לזה כך, תוך אזכור קליל של "עברית"" הקורא האלקטרוני של ידיעות.

ונורה אדומה: בארנס אנד נובל השקיעה בקורא ספרים אלקטרוני והיא מדווחת על הפסדים.

ומיכאל הנדלזלץ הצליח להוריד ספר לקורא האלקטרוני.

הלו, טו מאץ' טיים.

ע"פ הארץ, מאגר כתבי עת אקדמיים בעברית יעלה לרשת. עשרות כתב עת מחקריים צפויים להיות נגישים לאנשי אקדמיה וסטודנטים בחודשים הקרובים. השושבינים: הוועדה לתכנון ותקצוב וקרן יד הנדיב. הנגישות לכתבי העת תתאפשר בעזרת "מינוי מוסדי".

על פי השער האחורי בידיעות, רק 6,000 כרטיסים נמכרו למופע של רוד סטיוארט הערב. נותרו עוד 1,500. ידיעות מנסה לעזור למפיק, גדי אורון, עם הכותרת: "רוד בא, ואתם?"

שיר הנושא של זוהי סדום, הסרט של ארץ נהדרת, באנו לעשות שמח, של מאור כהן.

שווה הקלקה.

פרסומות

דו קרב בין מעריב למארקר על מיצובו של נשיונל ג'יאוגרפיק.

מונדיאל

האם רק נדמה לי שכל עיתונאי ישראלי (ואולי לא רק) שיוצא לסקר את המונדיאל חייב לכתוב דבר מה על שרה קארבונרו היפהפייה?

אפילו בתגובות פה הובא לפני כמה ימים לינק המתאר את יפעתה.

רק מה, לא הבנתי את הפסקה האחרונה של ברזל. אבל זה בטח בגלל שאני לא רואה כדורגל:

"מצד שני, אולי מה שחשוב זאת האיכות ולא הכמות. אחרי הכל, העיתונאי המפורסם ביותר כאן עונה לשם שרה קארבונרו, חברתו של שוער וקפטן ספרד איקר קסיאס, וכתבת הערוץ telecinco. כך לפחות קבעו עמיתיה, העיתונאים ממין זכר. תודו שמגיע לכולנו משהו קצת יותר טוב. אז שמישהי תציל אותנו כבר מהתבניות שלנו".

לחם עבודה

ד"ר אמיר גילת, בעבר עיתונאי מעריב, היום דובר אונ' חיפה, ששימש יועץ התקשורת של נתניהו בחלק מתקופת כהונתו כשר האוצר, עשוי להתמנות ליו"ר רשות השידור, אם ועדת שפניץ תאשר.

ועוד עיתונאי שעובר לשירות הציבורי: חביב ריטייג מג'רוזלם פוסט יהיה מנהל יחידת הדוברות וההסברה בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונות העולמית.

לארי קינג עוזב אחרי 25 שנים.

גיורא יהלום עוזב היום את יס.

מח' הגהה

אויב, לא אוייב (רונן ברגמן, ידיעות, 4)

צרות בכותרות

"מד"א הוזעקו לחקירה: העלמת מיליונים במס"

מי שהוזעק זה המנכ"ל

מה הייתה הבעיה לכתוב "מנכ"ל מד"א" וכו'?

קשת החליטה להקפיא סדרת דוקו ריאליטי "במסגרתה היו אמורים לשכן משפחות באתר מבודד ולתת להם" (מעריב)

לפני פיזור

זהו, נשברתי, המחשב הנייח, שעד עכשיו קראתי לו "חדש" (בן שנתיים), סיים את תפקידו. ההפסקות שהוא לוקח לעצמו מחבלות בעבודתי (כן כן, עשיתי כל מה שצריך). דחקתי אותו לקיר והותרתי אותו לגסוס על השולחן לאטו. ככה זה כשטכנאי המחשבים שלך ואביו החוקי עורק לגרמניה בעוון התאהבות פושעת בצהובת שיער. אין עם מי לדבר.

הפאזה החדשה בחיי היא שלא אקנה יותר מחשב נייח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.