יוקרה ברוטשילד: קבוצת אביב תקים מגדל משרדים ב-240 מיליון שקל, תשובה מתעניין
קבוצת אביב השיקה היום את מגדל המשרדים "אביב רוטשילד סנטר" בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין בתל אביב. כזכור, אתמול הועדה המחוזית תל אביב אישרה תוספת של 10 קומות לתכנית הבניין. המגדל ייבנה בהשקעה של למעלה מ- 240 מיליון שקל.
הקומפלקס יכלול שני מבנים- מגדל העסקים ו"בית בכר" המיועד לשחזור, אשר ישולבו זה אל זה באמצעות אטריום מודרני. "בית בכר" יזכה לשחזור מלא ויציע חלל מסחרי ייחודי הנהנה משילוב של נוסטלגיה עם יתרונות מגדל משרדים מודרני. החיבור בין המבנים ייעשה באמצעות אטריום זכוכית אשר קיר אחד ממנו יהיה חזית הבניין לשימור.
המגדל יציע בין 19 ל- 30 קומות בנוסף ל- 7 קומות תת קרקעיות שיכללו כ- 190 מקומות חנייה, וישתרע על שטח של בין 12.5 ל- 22.5 אלף מ"ר. שטח קומה יהיה כ- 750 מ"ר ושטח הבניין לשימור הינו כ- 1,300 מ"ר. אביב החלה בעבודות הבנייה אשר יימשכו כשלוש שנים. מועד אכלוס הבניין לשימור הינו כ- 18 חודשים מרגע קבלת ההיתר. שכר דירה למ"ר במגדל יעמוד על כ- 130-150 שקל בממוצע.
דורון אביב, יו"ר קבוצת אביב: "לאור העובדה כי לא נבנו בתל אביב מזה זמן רב בנייני משרדים חדשים מורגשת בצורת בתחום, בייחוד באיזור מרכז הסיטי של תל אביב אשר הוקמו בו בעיקר יחידות מגורים בתקופה האחרונה. אנו מרגישים כבר עכשיו ביקושים ערים לפרוייקט מצד מוסדות פיננסיים ישראלים ובין לאומים אשר מחוייב כי יישבו באיזור מרכזי כמו מרכז הסיטי של תל אביב".
דפנה הרלב, מנכ"ל אביב: "שדרות רוטשילד משמשות כמרכז העסקי, תרבותי והיסטורי של תל אביב. אם בעבר הרגשנו את טרנד היוקרה בדירות למגורים, היום ניתן לזהות עלייה בביקוש למשרדי יוקרה מעוצבים. המגדל יהיה משכנם של פירמות מובילות במשק, בתחום הבנקאות, הפיננסים, עריכת דין, ביטוח, לשכות של נשיאים וראשי ממשלה לשעבר, דיפלומטים ועוד".
לדברי האדריכל משה צור, מתכנן הפרויקט, "הבנין מפנה בפינת הרחובות שטח גדול לטובת הציבור, כאשר המדרכה חודרת אל תוך אטריום גבוה, שישמש חלל איכותי, ממוזג ומתוחזק הפתוח לשימוש הציבור. דופן אחת של אטריום זה הינה חזית לבנין לשימור. הקומות הטיפוסיות אינן גדולות ולכן כולן נהנות מאור יום ומבטים החוצה לנוף המרהיב".
משה רפפורט, שותף בקבוצת טרה 1, השותפה ב-15% מהפרויקט, אמר ל- Bizportal כי "מתקיימים מגעים עם איש העסקים יצחק תשובה המתעניין בבניין הנפרד המיועד לשימור, לחילופין נשקלת הקמתו של מלון בוטיק במבנה. רפפורט מוסיף כי החברה במגעים להקמת חנות קונספט באטריום, דוגמת אפל, שתרכז עניין במתחם ותיתן לו נופך של בית IBM במנהטן או מרכז סוני בברלין".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
