פתיחת שבוע חזקה בת"א: מדד המעו"ף זינק ב-1.75%, מניות הביומד ריכזו עניין

בזק עלתה 3.2%. דסק"ש טיפסה 5.8%. ביוליין נסחרה במחזור חריג ברקע להודעה מסחור התרופה לסכיזופרניה. ביוסל הוסיפה 10%. מי עדן עלתה 13.6% על רקע חידוש פעילות הייצור

יום מסחר חיובי עבר על הבורסה בתל אביב. עליות השערים שנרשמו עם פתיחת המסחר הבוקר הלכו והתעצמו ככל שעברו השעות והמדדים סגרו צמוד לגבוה היומי, במקביל לעלייה באמון המשקיעים כי מאמצי כלכלות אירופה לרסן ולבלום את משבר החוב יצליחו למנוע פגיעה בכלכלה העולמית. עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף התחזק ב-1.75% לרמה של 1,1126 נקודות, מדד ת"א 75 עלה ב-1.3% ואילו מניות הבנקים הוסיפו 1.9%. מגזר הנדל"ן הוסיף מעל ל-2% ומדד הביומד הוביל את העליות עם טיפוס של 3.35% ברקע לזינוק במניית ביוליין שנסחרה במחזור חריג לאחר שהודיעה על מסחור התרופה לסכיזופרניה. בשבוע החולף הקרנות המנייתיות הצליחו לרשום גיוסים, זאת לאחר 9 שבועות שבו רשמו פדיונות. הגיוסים לקרנות המסורתיות התגברו, כאשר הקרנות הכספיות המשיכו לגייס, אך פחות מלפני שבועיים. הציבור חוזר לבורסה: הקרנות המנייתיות הצליחו לקטוע 9 שבועות של פדיונות בהסתכלות רחבה יותר, המסחר השבוע צפוי להיות מושפע בין היתר גם מההתפתחויות בזירה הביטחונית. ביום שבת פורסמו דיווחים בכלי התקשורת על פיהם משט ישראלי-אמריקני עבר במצרים. מקורות דיווחו כי 12 ספינות קרב אמריקיות, לצד ספינה ישראלית נצפו אתמול בעת שחצו את תעלת סואץ, כשעל סיפוניהן היו מטוסי קרב וטנקים. עדכון המדדים מתקרב ב-15 ביוני חל התאריך הקובע עבור הרכב המדדים החדש בבורסה שייכנס לתוקף בשבוע הבא, ב-1 ביולי. כמדי חציון, המניות הנכנסות והיוצאות מהמדדים נוטות להיסחר ברקע לעדכון במהלך החודש שלפני. בעדכון הקרוב צפויות להיכנס למעו"ף מניות קבוצת עזריאלי וישראמקו. בתמורה יגרעו מניות אורמת והראל השקעות. למדד ת"א 75 יצטרפו חלל תקשורת, ביג ורציו יהש ומנגד מניות דרבן, אמפל אמריקן ואלווריון יפרדו מהמדד ויכנסו למדדי יתר 50 ויתר תל אביב. מגמה חיובית בארה"ב בסוף השבוע ביום המסחר האחרון בוול סטריט חתמו המדדים המובילים בעליות שערים קלות אך זניחות, זאת לאחר שלאורך מרבית יום המסחר המגמה השלילית שלטה. בסיכום יומי, המדדים המובילים, הדאו ג'ונס, הנאסד"ק וה-S&P 500 עלו בשיעור של 0.1%-0.2% כל אחד. דבר דומה התרחש גם ביום חמישי כאשר המדדים שפתחו את יום המסחר בירידות, חתמו אותו בעליות קלות. סקטור הנפט והגז תשומת הלב של הרבה משקיעים ממשיכים להיות מנותבים לסקטור הגז הנפט, אשר ממשיך לרכז עניין. שותפות גבעות יהש נמצאת בעיצומם של מבחני ההפקה במקטע השישי אשר החלו ביום רביעי. ייתכן כי השותפות תספק נתונים אודות מבחני ההפקה. שותפות רציו יהש עדכנה בסוף השבוע כי הממונה על חיפושי נפט וגז במשרד התשתיות אישר להעביר לשותפות 10% נוספים בקידוח שרית. כעת, לאחר העברה מחזיקה רציו 25% מהרישיון. לפני כשבוע החלו השותפויות להעביר ציוד לאתר הקידוח הממוקם באשדוד. רישיון שרית הינו שטח יבשתי בגודל של 148 קמ"ר הממוקם מזרחית לעיר אשדוד. ברישיון שותפות לפידות חלץ יהש (52.5%), רציו (25%) ושותפות מודיעין יהש (22.5%). מניות הביומד במרכז מניות ביוסל זינקו בכ-10% ברקע לציפיות המשקיעים לעלייה במניית פורטליקס בה מחזיקה החברה (17.9%). ביום חמישי הקרוב, צפויה האחרונה לקבל תשובה סופית ממנהל המזון והתרופות האמריקני לגבי התאריך הסופי בו יקבע האם תזכה החברה באישור להפצת תרופתה למחלת הגושה. להערכת מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, דן הלמן, "ההסתברות לבשורה חיובית גבוהה מזו של אכזבה". בדרך לשורט סקוויז בפרוטליקס? חברת די מדיקל הודיעה היום כי הגישה לאחרונה לרשות לניירות ערך האמריקנית (SEC) עדכון לתשקיף לגיוס של בין 20 ל-25 מיליון דולר באמצעות בורסת הנאסד"ק. הרוד-שואו מתקרב? חברת ביוליין הודיעה היום טרם פתיחת המסחר על הסכם רישוי לתרופה שפיתחה לטיפול בסכיזופרניה. מדובר בהסכם בעל פוטנציאל הכנסות של מאות מיליוני דולרים, הגדול מעסקת איקריה. העסקה המדוברת נחשפה לראשונה באתר Bizportal. עוד עסקת ענק לביוליין: מוכרת את הזכויות לתרופת הסכיזופרניה בעסקה שעשויה להגיע לכ-365 מ' ד' עוד נציין כי, ביום חמישי פרסם Bizportal עדכון אודות סקטור הביומד הכולל סקירה על ארבע חברות ביומד (ובהן ביוליין) שבהן צפויות התפתחויות תוך זמן קצר.לכתבה המלאה: דריכות בסקטור הביומד מניית אקסלנז טסה כמעט 30% במסחר. החברה הודיעה היום על השלמת מערך ההפצה בארה"ב, עם חתימתם של שני הסכמים נוספים לא בלעדיים למוצר אבחון החיידק H.Pylori. הסכמי הפצה לאקסלנז בארה"ב: "מצפים להזמנות גדלות והולכות, מכירות משמעותיות בשנת 2011" עוד מניות בעוד הכותרות ממשיכות לעסוק בביטול אפשרי של עסקאות עתידיות מול טורקיה באלביט מערכות ממשיכים לעבוד כרגיל. החברה הודיעה היום כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות קשר ותקשורת, מערכות שליטה ובקרה ומערכות לוחמה אלקטרונית (תיקשו"ב) בהיקף כספי של כ-130 מיליון דולר לצבא של מדינה בדרום אמריקה. כחצי שנה אחרי שרכש אילן בן דב את מניות פרטנר שהוחזקו ע"י יורוקום, של איש העסקים שאול אלוביץ', בתמורה להקצאת מניות של חברת סקיילקס, הודיע בעל השליטה בחברת בזק על מימוש אופציה שהייתה בידו והורה לחברת סאני, הנמצאת בשליטתו של בן דב לרכוש בחזרה את מניות חברה הבת, סקיילקס. לסיפור המלא: אלוביץ' מוכר בחזרה מניות סקיילקס, אך רק אחרי עדכון המדדים מניות מגל מערכות נסחרו בעלייה ברקע להודעת החברה על קבלת בקשת בעלי מניות לזימון אסיפה להחלפת חברי דירקטוריון, כולל היו"ר פרי עצמו. בעלי המניות דורשים לדחות את אסיפת בעלי המניות שנקבעה לתאריך ה-23 ליוני ולאחדה עם אסיפה מיוחדת שתדון בנושא. מהלך זה יוצר מאבק שליטה בחברה העוסקת בפיתוח מערכות אבטחה לזיהוי חדירות בלתי מורשות. שבוע לאחר הפסקת פעילות הייצור, חברת מי עדן הודיעה על חזרה לפעילות, בכפוף לאישור משרד הבריאות, זאת לאחר שבדיקות שנעשו בהן לא היו חריגות. לפי ההערכות, להפסקת הפעילות לא תהיה השפעה על תוצאות החברה. מי עדן חוזרת לעבודה מניית טבע נסחרה ברקע להשלמת גיוס אג"ח בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. טבע גייסה את האג"ח כחלק מהיערכותה למימון העסקה לרכישת חברת רציופארם הגרמנית שהוכרזה בחודש מארס.לכתבה המלאה: טבע גייסה 2.5 מיליארד דולר בנפרד, בסוף השבוע האחרון ועדה מקצועית מייעצת של המנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) המליצה פה אחד לאשר את שיווקה של גלולת "היום שאחרי" למניעת הריון בלתי רצוי של חברת ווטסון (סימול: WPI) שתתחרה בתרופת ה-Plan B של טבע, המוכרת בארץ תחת השם 'פוסטינור'. לסיפור המלא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.