אפקט הולילנד: מסתמן כי אולמרט מעורב במתן הטבה במקרקעי הציבור בשווי של 100 מ' ד'

האגודה לצדק חלוקתי חשפה כי אהוד אולמרט, כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, הפעיל לחץ ניכר לאישור החלטה לשינוי ייעודן של קרקעות חברת יכין חק"ל, על סמך קיומה של הבטחה שלטונית ליזם סמי שמעון ז"ל
לירן סהר |

פרשת הולילנד מציפה מעל פני השטח החלטות שנויות במחלוקת שניתנו על ידי מוסדות המדינה ובכירי הציבור בשנים האחרונות. אגודת צדק חלוקתי מוסרת כי יש חשד שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הנחשד בקבלת שוחד של מיליוני שקלים עבור הגדלת אחוזי הבנייה במתחם הולילנד, פעל כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל לשנות את ייעודן של קרקעות חקלאיות באזור מרכז הארץ, על סמך קיומה של הבטחה שלטונית ליזם סמי שמעון ז"ל בטרם רכישת חברת יכין חק"ל.

מספר החלטות שמועצת מקרקעי ישראל קיבלה בעבר, צפויות לאפשר לחברה יכין חק"ל ליהנות מהטבות כלכליות ניכרות כתוצאה משינוי יעוד של הקרקעות.

הקרקע ממוקמת במתחם הסמוך לקריית עתידים, אזור הזוכה לפיתוח ניכר בשנים האחרונות ורשם זינוק במחירים. האדמות שבעבר יועדו לשימוש חקלאי קיבלו בשנת 2007 מעמד של קרקע למגורים עליהן אושרה בנייתן של כ-1,200 יחידות דיור אשר בשל עליית שווי הקרקע עשויות להניב לחברה למעלה מ-100 מיליון דולר.

אולמרט סבר שיש להעניק את ההטבה על אף התנגדותם של חלק מחברי מועצת מקרקעי ישראל ועל אף שהוטח בפניו בישיבה כי החלטה זו חורגת מהחלטות אחרות שמועצת מקרקעי ישראל מקבלת במקרים דומים וזאת בטענה שהמינהל אינו בא נקי בפרשה זו.

האגודה לצדק חלוקתי מסרה כי בא כוחו של שמעון דאז, עו"ד וייסגלס טען במכתב למינהל, כי הפגישה שבמהלכה ניתנו ההבטחות לשמעון נערכה בתאריך ינואר 1992 ורק על בסיס הבטחות אלה הסכים שמעון לרכוש את מניות יכין חק"ל. מהמסמכים עולה, כי שמעון רכש את המניות ארבעה חודשים לפני ההבטחות הנטענות ולפיכך טענת ההסתמכות אין לה, לכאורה, על מה לסמוך. דוגמא נוספת, היא מכתב הנחזה כחתום על ידי מנהל המינהל דאז, מר מיכאל ורדי, אשר במסגרתו מאשר כביכול מר ורדי חלק ההבטחות האמורות.

האגודה מציינת כי מהמסמכים עולה כי מכתב זה לא נכתב על נייר המכתבים של המינהל ואינו מצוי בתיק המינהל. מר ורדי ציין בשיחה שקיימה עימו האגודה כי אינו זוכר את ההקשר שבו נכתב המכתב; מר ורדי ציין כי המכתב "נורא מפריע לו", ואין לו ספק כי לא הודפס ע"י המינהל. על הדברים המצוטטים על ידי מר ורדי חתום מנהל המינהל דאז מר יעקב אפרתי העצור כיום בגין חשד לשוחד בפרשת הולילנד.

על אף התנגדותם של חלק מחברי המועצה, בסופו של יום ההחלטה עברה תוך הבטחה שתוקם ועדת חקירה/ ועדת ביקורת שתבחן את התנהלות המינהל בפרשה. אולם, מסקנותיה של ועדה זו לא גובשו עד היום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.