מניית דשנים חדשה: אינטרפיד פוטאש קיבלה ביקושי יתר לפי מכפיל רווח של 128

יואב בורגן מלידר שוקי הון: "מחזה נדיר למדי בתקופה השחונה הנוכחית; עדות נוספת להייפ האדיר האופף את תעשיית הדשנים העולמית"
אריאל אטיאס |

הזינוק החד במניות הדשנים החל לדחוף חברות מהתחום ללכת להנפקה בבורסות ברחבי העולם. אתמול גייסה אינטרפיד פוטאש (Intrepid Potash), יצרנית תוספי מזון ליבולים, 960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור במחיר שגבר על טווח הציפיות המוקדמות.

30 מיליון מניות נמכרו במחיר של 32 דולר למניה, כ-3 דולר יותר מהטווח העליון של הערכות המוקדמות שנעו בין 27 לבין 29 דולר למניה, זאת ע"פ נתוני החתמים. עוד נציין כי מחירי ההנפקה כבר הספיקו לעלות פעם אחת לפני ההנפקה, מ-24 מיליון מניות במחיר של 24-26 דולר למניה.

לכל החתמים בעסקה, גולדמן זאקס, מריל לינץ', מורגן סטנלי, RBC שוקי הון ו-BMO שוקי הון קיימת אופציה לרכוש עוד 4.5 מיליון מניות מהחברה.

העליות בביקוש לגרעינים ברחבי הגלובוס, המונעות בעיקר מהגידול החד בצרכי הכלכלות המתפתחות והשימוש בדלקים אורגנים (biofuel), הובילו לזינוק במחירי הגרעינים למזון. חוואים המנסים להגדיל את תפוקת השדות שלהם משתמשים ביותר דשנים ומצמצמים את היצע העולמי לתוספי מזון ליבולים ובכך שולחים את הרווחים של יצרני הדשנים לשמים.

אינטרפיד פוטאש (סימול: IPI), האחראית לנתח של 1.5% מתפוקת האשלג העולמית, ממוקמת מספיק טוב על מנת ליהנות מהגידול בביקוש, מה שעל פי ההנפקה המוצלחת הופך אותה לאטרקטיבית למשקיעים, אפילו בתנאי השוק הנוכחים. החברה הונפקה לפי שווי של כ-2.4 מיליארד דולר אחרי הכסף.

מניית כי"ל רשמה היום עלייה של כמעט 3% בבורסה של תל אביב והשלימה זינוק של 35% מתחילת השנה. חברת פוטאש הקנדית (סימול: POT), עלתה ב-45%. מונסנטו (סימול: MON), טיפסה ב-16%. מוזאיק (סימול: MOS) הוסיפה 47.7%.

יואב בורגן מלידר שוקי הון אמר היום, "אינטרפיד פוטאש מפעילה 5 אתרים לייצור אשלג בארה"ב – בניו-מקסיקו וביוטה, והיא תורמת כ-1.5% בלבד מסך ייצור האשלג העולמי (לעומת מובילת השוק PCS, עם נתח שוק של 16%, וכיל – 9%). שוק היעד הבלעדי של החברה הינו ארה"ב, שבה אין לכיל פעילות דשנים"

"החברה סיימה את שנת 2007 עם מכירות של 213.5 מיליון דולר, ו-EPS של 25 סנט. כלומר, אנו מדברים על הנפקה ראשונית לציבור לפי מכפיל רווח נקי של 128. לצורך הפרופורציה, PCS נסחרת כיום לפי מכפיל P/E של 60, ואילו כיל – לפי 44.5", אומר בורגן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.