מניית דשנים חדשה: אינטרפיד פוטאש קיבלה ביקושי יתר לפי מכפיל רווח של 128
הזינוק החד במניות הדשנים החל לדחוף חברות מהתחום ללכת להנפקה בבורסות ברחבי העולם. אתמול גייסה אינטרפיד פוטאש (Intrepid Potash), יצרנית תוספי מזון ליבולים, 960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור במחיר שגבר על טווח הציפיות המוקדמות.
30 מיליון מניות נמכרו במחיר של 32 דולר למניה, כ-3 דולר יותר מהטווח העליון של הערכות המוקדמות שנעו בין 27 לבין 29 דולר למניה, זאת ע"פ נתוני החתמים. עוד נציין כי מחירי ההנפקה כבר הספיקו לעלות פעם אחת לפני ההנפקה, מ-24 מיליון מניות במחיר של 24-26 דולר למניה.
לכל החתמים בעסקה, גולדמן זאקס, מריל לינץ', מורגן סטנלי, RBC שוקי הון ו-BMO שוקי הון קיימת אופציה לרכוש עוד 4.5 מיליון מניות מהחברה.
העליות בביקוש לגרעינים ברחבי הגלובוס, המונעות בעיקר מהגידול החד בצרכי הכלכלות המתפתחות והשימוש בדלקים אורגנים (biofuel), הובילו לזינוק במחירי הגרעינים למזון. חוואים המנסים להגדיל את תפוקת השדות שלהם משתמשים ביותר דשנים ומצמצמים את היצע העולמי לתוספי מזון ליבולים ובכך שולחים את הרווחים של יצרני הדשנים לשמים.
אינטרפיד פוטאש (סימול: IPI), האחראית לנתח של 1.5% מתפוקת האשלג העולמית, ממוקמת מספיק טוב על מנת ליהנות מהגידול בביקוש, מה שעל פי ההנפקה המוצלחת הופך אותה לאטרקטיבית למשקיעים, אפילו בתנאי השוק הנוכחים. החברה הונפקה לפי שווי של כ-2.4 מיליארד דולר אחרי הכסף.
מניית כי"ל רשמה היום עלייה של כמעט 3% בבורסה של תל אביב והשלימה זינוק של 35% מתחילת השנה. חברת פוטאש הקנדית (סימול: POT), עלתה ב-45%. מונסנטו (סימול: MON), טיפסה ב-16%. מוזאיק (סימול: MOS) הוסיפה 47.7%.
יואב בורגן מלידר שוקי הון אמר היום, "אינטרפיד פוטאש מפעילה 5 אתרים לייצור אשלג בארה"ב – בניו-מקסיקו וביוטה, והיא תורמת כ-1.5% בלבד מסך ייצור האשלג העולמי (לעומת מובילת השוק PCS, עם נתח שוק של 16%, וכיל – 9%). שוק היעד הבלעדי של החברה הינו ארה"ב, שבה אין לכיל פעילות דשנים"
"החברה סיימה את שנת 2007 עם מכירות של 213.5 מיליון דולר, ו-EPS של 25 סנט. כלומר, אנו מדברים על הנפקה ראשונית לציבור לפי מכפיל רווח נקי של 128. לצורך הפרופורציה, PCS נסחרת כיום לפי מכפיל P/E של 60, ואילו כיל – לפי 44.5", אומר בורגן.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
