מניית דשנים חדשה: אינטרפיד פוטאש קיבלה ביקושי יתר לפי מכפיל רווח של 128
הזינוק החד במניות הדשנים החל לדחוף חברות מהתחום ללכת להנפקה בבורסות ברחבי העולם. אתמול גייסה אינטרפיד פוטאש (Intrepid Potash), יצרנית תוספי מזון ליבולים, 960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור במחיר שגבר על טווח הציפיות המוקדמות.
30 מיליון מניות נמכרו במחיר של 32 דולר למניה, כ-3 דולר יותר מהטווח העליון של הערכות המוקדמות שנעו בין 27 לבין 29 דולר למניה, זאת ע"פ נתוני החתמים. עוד נציין כי מחירי ההנפקה כבר הספיקו לעלות פעם אחת לפני ההנפקה, מ-24 מיליון מניות במחיר של 24-26 דולר למניה.
לכל החתמים בעסקה, גולדמן זאקס, מריל לינץ', מורגן סטנלי, RBC שוקי הון ו-BMO שוקי הון קיימת אופציה לרכוש עוד 4.5 מיליון מניות מהחברה.
העליות בביקוש לגרעינים ברחבי הגלובוס, המונעות בעיקר מהגידול החד בצרכי הכלכלות המתפתחות והשימוש בדלקים אורגנים (biofuel), הובילו לזינוק במחירי הגרעינים למזון. חוואים המנסים להגדיל את תפוקת השדות שלהם משתמשים ביותר דשנים ומצמצמים את היצע העולמי לתוספי מזון ליבולים ובכך שולחים את הרווחים של יצרני הדשנים לשמים.
אינטרפיד פוטאש (סימול: IPI), האחראית לנתח של 1.5% מתפוקת האשלג העולמית, ממוקמת מספיק טוב על מנת ליהנות מהגידול בביקוש, מה שעל פי ההנפקה המוצלחת הופך אותה לאטרקטיבית למשקיעים, אפילו בתנאי השוק הנוכחים. החברה הונפקה לפי שווי של כ-2.4 מיליארד דולר אחרי הכסף.
מניית כי"ל רשמה היום עלייה של כמעט 3% בבורסה של תל אביב והשלימה זינוק של 35% מתחילת השנה. חברת פוטאש הקנדית (סימול: POT), עלתה ב-45%. מונסנטו (סימול: MON), טיפסה ב-16%. מוזאיק (סימול: MOS) הוסיפה 47.7%.
יואב בורגן מלידר שוקי הון אמר היום, "אינטרפיד פוטאש מפעילה 5 אתרים לייצור אשלג בארה"ב – בניו-מקסיקו וביוטה, והיא תורמת כ-1.5% בלבד מסך ייצור האשלג העולמי (לעומת מובילת השוק PCS, עם נתח שוק של 16%, וכיל – 9%). שוק היעד הבלעדי של החברה הינו ארה"ב, שבה אין לכיל פעילות דשנים"
"החברה סיימה את שנת 2007 עם מכירות של 213.5 מיליון דולר, ו-EPS של 25 סנט. כלומר, אנו מדברים על הנפקה ראשונית לציבור לפי מכפיל רווח נקי של 128. לצורך הפרופורציה, PCS נסחרת כיום לפי מכפיל P/E של 60, ואילו כיל – לפי 44.5", אומר בורגן.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
