מניית דשנים חדשה: אינטרפיד פוטאש קיבלה ביקושי יתר לפי מכפיל רווח של 128
הזינוק החד במניות הדשנים החל לדחוף חברות מהתחום ללכת להנפקה בבורסות ברחבי העולם. אתמול גייסה אינטרפיד פוטאש (Intrepid Potash), יצרנית תוספי מזון ליבולים, 960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור במחיר שגבר על טווח הציפיות המוקדמות.
30 מיליון מניות נמכרו במחיר של 32 דולר למניה, כ-3 דולר יותר מהטווח העליון של הערכות המוקדמות שנעו בין 27 לבין 29 דולר למניה, זאת ע"פ נתוני החתמים. עוד נציין כי מחירי ההנפקה כבר הספיקו לעלות פעם אחת לפני ההנפקה, מ-24 מיליון מניות במחיר של 24-26 דולר למניה.
לכל החתמים בעסקה, גולדמן זאקס, מריל לינץ', מורגן סטנלי, RBC שוקי הון ו-BMO שוקי הון קיימת אופציה לרכוש עוד 4.5 מיליון מניות מהחברה.
העליות בביקוש לגרעינים ברחבי הגלובוס, המונעות בעיקר מהגידול החד בצרכי הכלכלות המתפתחות והשימוש בדלקים אורגנים (biofuel), הובילו לזינוק במחירי הגרעינים למזון. חוואים המנסים להגדיל את תפוקת השדות שלהם משתמשים ביותר דשנים ומצמצמים את היצע העולמי לתוספי מזון ליבולים ובכך שולחים את הרווחים של יצרני הדשנים לשמים.
אינטרפיד פוטאש (סימול: IPI), האחראית לנתח של 1.5% מתפוקת האשלג העולמית, ממוקמת מספיק טוב על מנת ליהנות מהגידול בביקוש, מה שעל פי ההנפקה המוצלחת הופך אותה לאטרקטיבית למשקיעים, אפילו בתנאי השוק הנוכחים. החברה הונפקה לפי שווי של כ-2.4 מיליארד דולר אחרי הכסף.
מניית כי"ל רשמה היום עלייה של כמעט 3% בבורסה של תל אביב והשלימה זינוק של 35% מתחילת השנה. חברת פוטאש הקנדית (סימול: POT), עלתה ב-45%. מונסנטו (סימול: MON), טיפסה ב-16%. מוזאיק (סימול: MOS) הוסיפה 47.7%.
יואב בורגן מלידר שוקי הון אמר היום, "אינטרפיד פוטאש מפעילה 5 אתרים לייצור אשלג בארה"ב – בניו-מקסיקו וביוטה, והיא תורמת כ-1.5% בלבד מסך ייצור האשלג העולמי (לעומת מובילת השוק PCS, עם נתח שוק של 16%, וכיל – 9%). שוק היעד הבלעדי של החברה הינו ארה"ב, שבה אין לכיל פעילות דשנים"
"החברה סיימה את שנת 2007 עם מכירות של 213.5 מיליון דולר, ו-EPS של 25 סנט. כלומר, אנו מדברים על הנפקה ראשונית לציבור לפי מכפיל רווח נקי של 128. לצורך הפרופורציה, PCS נסחרת כיום לפי מכפיל P/E של 60, ואילו כיל – לפי 44.5", אומר בורגן.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
