יום של מימושים נחתם בבורסה בת"א: מניית הבינלאומי נחתכה 6.4%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו יום מסחר מקוצר בירידות שערים. מדד המעו"ף השיל 0.7% והתממש מעט מהעליות החדות שנרשמו בשבוע האחרון. ברקע לירידות, ירידות שערים באירופה וצפי לירידות קלות בפתיחת המסחר בניו-יורק.
האירוע שריכז היום את עיקר תשומת הלב היה האישור שנתן דירקטוריון הבנק להקצאת מניות לקרן יורק הבינלאומית, בסכום של כ- 735 מיליון שקל אשר הצטרפו להון העצמי של בנק הפועלים.
מדד המעו"ף רשם ירידה של 0.71% לרמה של 1,032 נקודות. מדד ת"א 100 איבד 0.76% ונסחר ברמה של 954 נקודות. מדד התל-טק רשם עלייה של 0.65% ומדד ת"א 75 השיל 1.05%.
הדולר נחלש כרגע ב-0.26% לרמה של 3.50 שקלים והיורו רושם עלייה של 0.71% ונסחר ברמה של 5.551 שקלים.
מניות במרכז
מנית הפועלים נסחרה היום ביציבות אך ריכוזה עניין רב. דירקטוריון הבנק אישר הבוקר הקצאת מניות לקרן יורק הבינלאומית, בסכום של כ- 735 מיליון שקל אשר הצטרפו להון העצמי של בנק הפועלים.
מניית חברת ההנדסה ברן, נחתכה היום בשיעור של 18% לאחר שהחברה פרסמה הבוקר הבהרה בנוגע לדו"חות הכספיים לשנת 2007, אשר צפויים להתפרסם בקרוב.
חברת כיל צפויה לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי של ולשנה כולה ב-2007 ב-30 למרץ 2008. האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסים מוסרת כי "הכנסות החברה לרבעון הרביעי של 2007 צפויות לעמוד על 1,105 מיליון דולר, גידול של 31.6% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2006. הרווח תפעולי לרבעון הרביעי של 2007 יעמוד על 207 מיליון דולר, גידול של 40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בעוד הרווח הנקי יעמוד על 154 מיליון דולר, המהווה גידול של 71.2% לעומת הרבעון הנקי אשתקד".
חברת אל על, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הפיננסיות לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, מהן עולה, כי החברה הצליחה לרשום גידול של 26% בהכנסות הרבעון הרביעי ולהקטין את ההפסד 47%. המניה הגיבה באדישות, וסגרה בירידה של 1.59%.
הבנק בינלאומי פרסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה. ההכנסות הרבעוניות עמדו על 404 מיליון שקלים, גידול של 22% ביחס לרבעון הרביעי בשנת 2006. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007 עומד על 235 מיליון שקלים ומהווה גידול של 124% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מניית הבינלאומי 5 נסחרת כעת בירידה של 3.3%. המניה סגרה בירידה של 6.4%, מה שאומר שהשוק לא ממש אהב את התוצאות.
חברת רפק, הפועלת בתחום התקשורת והתשתיות, דיווחה אתמול (ג') בערב על תוצאותיה השנתיות ל-2007. החברה רשמה גידול של כ-71.3% בהכנסותיה לשנת 2007 שהסתכמו בכ-487.8 מיליון שקל, לעומת כ-284.7 מיליון שקל בשנת 2006.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
